יט כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן – כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת: כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כ רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא – אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל הָעִיר אֲשֶׁר הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ.
(דברים פרק כ פסוקים יט-כ)
- הסבירו במילים שלכם את הציווי בפסוקים אלו.
- מדוע לדעתכם אסור לכרות עצים בשעת מצור במלחמה?
- נסו להסביר את הביטוי “כי האדם עץ השדה”.
- הביאו דוגמאות מתחומים אחרים שבהם ניתן להחיל את האיסור ‘לא תשחית’.
מצוה תקכט: שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו. .
.. נכנס תחת זה הלאו שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי לבטלה, ובכל ענינים אלו ובכל כיוצא בם שיהיה בהם השחתה יאמרו זכרונם לברכה תמיד בגמרא [קידושין ל”ב ע”א] והא קא עבר משום בל תשחית.
שורש [=טעם] המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם. ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקין, שמחים בהשחתת עולם והמה משחיתים, במדה שאדם מודד בה מודדין לו, כלומר בה הוא נדבק לעולם, וכענין שכתוב [משלי י”ז, ה’], שמח לאד לא ינקה רע, והחפץ בטוב ושמח בו נפשו בטוב תלין לעולם, זה ידוע ומפורסם.
(ספר החינוך, ירושלים, הוצאת שי למורא, מצוה תקכט)
- מה מוסיף ספר החינוך על הפסוקים מספר דברים?
- כיצד מתאר ספר החינוך את הצדיק?
- כיצד הוא מתאר את הרשע?
- מה ההשפעה של ההשחתה על נפש הרשע?
- כיצד לדעתכם ניתן לקחת את דברי ספר החינוך למציאות ימינו?
- מהו עיקר ההשחתה בימינו וכיצד ניתן להתמודד עם השחתה זו?