בל תשחית

בל תשחית- שורש המצוה – ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו; ומתוך כך, תדבק בנו הטובה, ונרחיק מכל דבר רע ומעל דבר השחתה; וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה – אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם, ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו; ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם; ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקים – שמחים בהשחתת עולם, והמה משחיתים את עצמם; במדה שאדם מודד – בה מודדין לו (סוטה פ”א מ”ז), כלומר: בה הוא נדבק לעולם, וכענין שכתוב “שמח לאיד לא ינקה” (משלי יז ה); והחפץ בטוב ושמח בו – נפשו בטוב תלין לעולם; זה ידוע ומפורסם.