דף לימוד לפורים – על חפצים, נשים וחפצון

דף לימוד לפורים – על חפצים, נשים וחפצון

כתבה: מיכל ברגמן

קהל יעד: מבוגרים, סטודנטים                                                                                                     
זמן: שעה וחצי

נושא הפעילות: מגלת אסתר מציגה כמה דמויות נשיות שיכולות ללמד אותנו כיצד הופכת האישה לקישוט יפה וכיצד היא יכולה להיחלץ ממעמד החפץ – בעיני עצמה ובעיני הסובבים אותה.


מטרות הפעילות:

א.    התוודעות למקומה המרכזי של הדמות הנשית במגילת אסתר.
ב.    היכרות עם מודלים נשיים שונים במגילה.
ג.    עיסוק בתרבות ימינו – ביחס לנשים אל מול היחס במגילה.

שלב א-  פתיחה- במליאה
•    המנחה ישאל מי זוכר את ושתי ויכתוב את המידע על הלוח.
•    האם גם כיום קיימות, לדעתכם, דמויות כושתי? במה היא דומה ובמה היא שונה מנשים כיום?
 לימוד בקבוצות
•    המשתתפים ילמדו בקבוצות את פתיחת מגילת אסתר וידונו בשאלות:

מקור א’
א וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ  הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.  ב בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.  ג בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל-שָׂרָיו וַעֲבָדָיו  חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו.  ד בְּהַרְאֹתוֹ אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת-יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. […]  ח וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס  כִּי-כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל-רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ-וָאִישׁ.  {ס} ט גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.  י בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב-הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת-פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.  יא לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת  לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת-יָפְיָהּ כִּי-טוֹבַת מַרְאֶה הִיא.  
(מגילת אסתר, פרק א)
לדיון בקבוצות:
•    מדוע, לדעתכם, עורך אחשוורוש משתה שנמשך חצי שנה?
•    אלו תחושות ומחשבות מעורר בכם המשתה בחצר המלך? מדוע?
•    מדוע, לדעתכם, ערכה ושתי משתה לנשים?
•    איזה מעמד יש לושתי אצל אחשוורוש, ומדוע?
המשך הלימוד
•    כל קבוצה תבחר אחד מבין שני המקורות שלהלן:

מקור ב’
אפשרות א’
[…] כיוון שנכנס בהן היין, התחילו להזכיר עריות. אלו אומרים: “הפרסיות נאות”, ואלו אומרים: “המדיות נאות”.
אחשורוש, שהיה טיפש, אמר להן: “אין נאה כושתי המלכה. ולא תאמרו שהיא נאה מפני שהיא לובשת בגדי מלכות ומקושטת, אינו כן, אלא היא מבפנים כבחוץ”.
אמרו לו: אם כן, תבוא ערומה לפנינו, שכן הוא אומר: “להביא את ושתי המלכה”, ולא יהיה עליה כלום אלא כתר מלכות.
(מדרש פנים אחרים,  רמ”מ כשר, תורה שלמה על מגילת אסתר (ירושלים תשנ”ד), עמ’ לה, אות קלז).

אפשרות ב’
רבי פנחס ורבי חמא בר גוריא בשם רב, אמר: ביקשה ליכנס אפילו בצלצול [מכוסה בחגורה קטנה לכסות את אזור חלציה] כזונה, ולא הניחו אותה. אמר לון [אמר להם אחשורוש: תהא] ערומה. אמרה [ושתי לאחשורוש]: אכנס בלא כתר. [אמר לה]: הן אומרים [ללא הכתר יאמרו]: שפחה היא זו.  
(אסתר רבה ג, יג)
לדיון בקבוצות:
•    מה מנסה המדרש להדגיש מתוך סיפור המשתה?
•    מה תפקידה של ושתי בסיפור?
•    איזו אווירה מצטיירת מהמדרשים?
•    האם היחס לנשים היה, לדעתכם, שונה מהיחס לגברים?
•    האם תוכלו למצוא קשר בין המתרחש במגילה ובמדרש לבין המשך המגילה וההחלטה על השמדת עם?

איסוף במליאה ולימוד משותף
•    כל קבוצה תציג את התובנות שעלו בה בעקבות הלימוד.
•    המשתתפים ילמדו בצוותא את המקור שלהלן, שגם ממנו ניתן ללמוד על יחס המלך והשלטון לנשים:

וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ […] וַיֹּאמֶר מומכן (מְמוּכָן) לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים לֹא עַל-הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה  כִּי עַל-כָּל-הַשָּׂרִים וְעַל-כָּל-הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.  יז כִּי-יֵצֵא דְבַר-הַמַּלְכָּה עַל-כָּל-הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן  בְּאָמְרָם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא-בָאָה.  יח וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס-וּמָדַי אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-דְּבַר הַמַּלְכָּה לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף.  יט אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר-מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס-וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר  אֲשֶׁר לֹא-תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.  כ וְנִשְׁמַע פִּתְגָם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה בְּכָל-מַלְכוּתוֹ כִּי רַבָּה הִיא וְכָל-הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד-קָטָן.  כא וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן.  כב וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל-מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל-עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ  לִהְיוֹת כָּל-אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ.
(מגילת אסתר, פרק א, פסוקים יב, טז-כב).

לדיון במליאה:
•    מדוע, לדעתכם, מעורר המעשה של ושתי חמה אצל אחשוורוש?
•    איזו אווירה מתוארת בחצר אחשוורוש?
•    מדוע, לדעתכם, הופך המקרי הפרטי של אחשוורוש לעניין חוקי-ציבורי?
•    האם זהו חוק מתקבל על הדעת, בעינכם? מדוע?
•    האם המצב המתואר במגילה ניתן להשוואה למצבן של נשים בימינו? במה?

לסכום ביניים
המלך וחצר היועצים מתוארים באור מגוחך ואפילו עלוב – שליטי העולם אינם יכולים שמים לב לביזיונה של ושתי ובמקום להבחין בין הוללות לבין יחסי איש ואישה, הם מפוחדים מ-‘שינוי סדרי בראשית’ בממלכה ומחליטים להפוך את המקרה המביך לחוק ממלכתי, חוק אבסורדי ותלוש מכל הקשר מלבד הרצון לשלוט ברכוש, כשהנשים נתפסות חלק מרכושו של האיש. בעולם אבסורדי, נעדר אבחנה מוסרית ורעב לריגושים בלתי פוסקים נקל להבין כיצד עלה המן לגדולה וכיצד התקבלה החלטה להשמיד עם שלם.

לצפייה/ קריאה/ שירה  משותפת-

•    אפשרותא’ סרטון על אשליית היופי והשפעתה על חיינו –

אפשרות ב’
לוליטה
מילים ולחן: אתי אנקרי
 
לוליטה את ילדה יפה
ויש לך פוטנציאל
זה לא קשור בשכל –
זה טמון רק בישבן
גם העיניים לא רעות,
כן, יש לך קצת מזל
אם תתפסי את הפרנציפ –
תמיד יהיה לך קל

תציגי קודם מול מראה,
אחר כך מול קהל
ואל תאכלי עוגות גבינה –
זה לא טוב למשקל
תשמעי מה אני אומר לך:
לה לי לה לי… למה לך?
לה לי לה לי… אני כמו אח

לוליטה כמה את יפה –
עולם מוטרף בחוץ
הזמן נתן את הפתיחה
ואת צריכה לרוץ,
לרוץ על הבמות
עם מיני ומחשוף –
ואם תהיי טובה יותר
ניסע מחוף לחוף […]

לוליטה כמה את יפה –
הלב שלי נשבר
שעות בסטודיו למשחק,
הזמן שלך נגמר
והשנים ירוצו לך –
את לא תביני איך
תקשיבי קצת לבן אדם
ש”מחבב אותך”

אז תציגי קודם כל מולי
אחר כך מול קהל
ואל תספרי לאף אחד –
זה לא טוב למזל
תשמעי מה אני אומר לך:
לה לי לה לי… למה לך?
לה לי לה לי… אני כמו אח
השיר המלא נמצא באתר שירונט

לדיון בקבוצות – תיקון העולם של אסתר
המשתתפים יקראו מספר מקורות המתייחסים לאסתר המלכה וידונו בהם:
וּבְהַגִּיעַ תֹּר נַעֲרָה וְנַעֲרָה לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִקֵּץ הֱיוֹת לָהּ כְּדָת הַנָּשִׁים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי מְרוּקֵיהֶן  שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים.  יג וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל-הַמֶּלֶךְ אֵת כָּל-אֲשֶׁר תֹּאמַר יִנָּתֵן לָהּ לָבוֹא עִמָּהּ מִבֵּית הַנָּשִׁים עַד-בֵּית הַמֶּלֶךְ.  יד בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֶל-בֵּית הַנָּשִׁים שֵׁנִי אֶל-יַד שַׁעַשְׁגַז סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַפִּילַגְשִׁים  לֹא-תָבוֹא עוֹד אֶל-הַמֶּלֶךְ כִּי אִם-חָפֵץ בָּהּ הַמֶּלֶךְ וְנִקְרְאָה בְשֵׁם.
•      וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה (מגילת אסתר, פרק ב, פסוק ז)
•    לֹא-הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ  כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד (מגילת אסתר, פרק ב, פסוק י)
•    וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל-רֹאֶיהָ (מגילת אסתר, פרק ב, פסוק טו)
•    וַיֶּאֱהַב הַמֶּלֶךְ אֶת-אֶסְתֵּר מִכָּל-הַנָּשִׁים וַתִּשָּׂא-חֵן וָחֶסֶד לְפָנָיו (מגילת אסתר, פרק ב, פסוק יז)
•    [בעקבות בקשתו של מרדכי כי אסתר תתערב אצל אחשוורוש להצלת היהודים] וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.  טז לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי. (מגילת אסתר, פרק ד, פסוקים  טו-טז)
•    וַתַּעַן אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמַר אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ וְאִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב  תִּנָּתֶן-לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי.  ד כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וְאִלּוּ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת נִמְכַּרְנוּ הֶחֱרַשְׁתִּי כִּי אֵין הַצָּר שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ. (מגילת אסתר, פרק ז, פסוקים  ג-ד)

לדיון בקבוצות:
•    כיצד מצטיירת אסתר במקורות הראשונים?
•    במה היא דומה לושתי ובמה היא שונה ממנה?
•    כיצד משתלבת אסתר באווירת המשטר והחצר, אם בכלל?
•    האם, לדעתכם, אסתר הייתה יכולה להשתלב בתרבות ימינו? כיצד?
•    מה ניתן ללמוד מהתפתחות הדמות של אסתר לתרבות ימינו וליחסינו כיום לנשים?

אסיף במליאה
כל קבוצה מציגה את התובנות שלה מהלימוד על אסתר.
לימוד לסכום
אפשרות א’
פורים הוא חג של “נהפוך הוא”. חג של הפכים. גם גיבורת מגילת החג – אסתר עוברת מהפך דרמטי. אם נעקוב אחר דמותה של אסתר כפי שהיא נחשפת לעיננו במהלך סיפור המגילה נראה כי אסתר של ראשית המגילה היא אסתר פסיבית, צייתנית, בובת מריונטה שגברים בתפקידים שונים מושכים בחוטיה. ‘תהי יפה ותשתקי’ זה המסר שהיא מקבלת מהסביבה, והיא מפנימה היטב מסר זה.  אולם בחלקה השני של המגילה אנחנו מגלים אתר שונה לחלוטין: היא אקטיבית, יוזמת, מתמרנת וזוכה למעמד של מנהיגה לא רק בעיני אחשוורוש אלא גם בין בני עמה.
איך מתרחש מהפך זה? כיצד הופכת אסתר מנערה כנועה וצייתנית לאשה אסרטיבית המגלה תושיה במקום שבו כולם נכשלו? […] במדרש קדום כבר עמד ר’ חנינא על השינוי שחל בדמותה של אסתר, וכך אנו קוראים במסכת מגילה דף ט”ו עמ’ א:
“וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת”. בגדי מלכות מבעי ליה!? [היה צריך להיות כתוב שהיא לבשה בגדי מלכות!] – אמר רבי אלעזר, אמר ר’ חנינא: מלמד שלבשתה רוח הקדש”
 כלומר, השינוי שחל באסתר הוא שינוי עצום. היא שואבת כוחה ותבונתה מרוח הקודש, המכונה “מלכות”.  
(גילי זיוון, אסתר מאישה כנועה למנהיגה, אתר מרכז יעקב הרצוג )

אפשרות ב’
[…] והנה בסוף פרק ד’ בעיצומה של העלילה מתרחש מהפך מדהים בעצמתו. המלכה אסתר, שיצאה מרשותו של מרדכי והועצמה בכך שהפכה למלכה, מעיזה לצוות עליו: וַתְּצַוֵּהוּ, עַל-מָרְדֳּכָי–לָדַעַת מַה-זֶּה, וְעַל-מַה-זֶּה. (שם ד, ה); “וַיַּעֲבֹר מָרְדָּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר” (שם ד, יז). כוחה של אסתר גדל מול מרדכי אך נותר זעיר מול המלך: “כָּל-עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יֹדְעִים, אֲשֶׁר כָּל-אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא-אֶל-הַמֶּלֶךְ אֶל-הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא-יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית… וַאֲנִי, לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ–זֶה, שְׁלוֹשִׁים יוֹם”. (שם יא) רוחה של ושתי המומתת מרחף מעל פסוק זה. דרישתו של מרדכי, אליבא דאסתר, היא לעשות ‘מעשה ושתי’, לסכן את חייה. ומרדכי קורא לה לעשות זאת, לצאת בעקבות המלכה הראשונה ולבחור בכוח, על אף הסיכון: “כִי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת–רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ–אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת”. המלכות בה התחלת לצמוח, היא ההזדמנות לתיקון גדול, לרווח והצלה לכל היהודים, אך היא מותנית קודם בתיקון המגדרי, ביכולת לצאת מהשתיקה שממוכן גזר על כל הנשים, ביכולת לקום ולעשות מעשה, ביכולת להתייצב מול המלך כאדם אוטונומי ללא מורא, ביכולת לחזור על ‘מעשה ושתי’ שלחמה על זכותה כאדם בעל צלם אלוקים, שאיננו מוכן לשמש כשעשוע מיני של אדם אחר, גם אם הוא מוכתר כמלך. אסתר נענית לאתגר, היא מבינה שזו קריאה להגשמה קיומית של החיים ועדיף לה להסתכן מלהיוותר עלובה חסרת מעש: “וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי”. מול עינינו מתחולל בה שינוי קיצוני. היא לוקחת מנהיגות ומתחילה לפעול, בונה תכנית אסטרטגית לפעולת הצלה מתוחכמת ומצווה על מרדכי
וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר, לְהָשִׁיב אֶל-מָרְדֳּכָי.  לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם–גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת,.  וַיַּעֲבֹר, מָרְדֳּכָי; וַיַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר. (ד, טו-יז)
מכאן ואילך היא הופכת לגיבורה הראשית המובילה למהפך הגורלי של עם ישראל. ואכן המגילה קרויה – ובצדק על שמה, היא הובילה לנס הגדול. צמיחתה מן הדיכוי הקשה, של אשה אנוסה וכנועה, למנהיגה אמיצה ודגולה, בעלת כושר תמרון אסטרטגי, ארוך טווח, משקפת את כוח הבחירה והתשובה. כביכול, הסיפור האישי שלה, מסמל את המהפך שעובר על העם שחוזר בתשובה, לעצמו, לעצמיותו ולפעילות יזומה של הגנה עצמית מול האויב.
המרתק בסיפורנו הוא שרק לאחר שהתרחש המהפך המגדרי, והאשה נטלה מנהיגות והפכה להיות פעילה, יכול היה להתרחש המהפך הלאומי והעם המדוכא והמאוים לקח שליטה ונלחמים באלו שקמו להרגו.
אסתר החדשה, הופכת למורת הלכה ושותפה מלאה בהנהגת העם היהודי בפרס […]
(חנה קהת, על המאבק שאינו מדובר – במגילת אסתר, אתר במחשבה שניה)