שאלה:
שלום לרב,
אני מבינה כי שריפת חמץ גורמת נזק סביבתי עצום. רציתי לדעת האם זה בכלל חשוב למנוע את הנזק הזה, והאם יש דרכים לעשות את זה יותר טוב.
תודה
התשובה:
שלום וברכה
הנושא הזה מעסיק אותי מאוד מאוד. יש לנו אחריות לקיום מלא של התורה, ויש לנו אחריות לקיום מלא של העולם, ואנו מחויבים לעמוד בדרישות אחריות זו מכל הצדדים.
על כן:
א. נצטווינו לבער את החמץ, ושלא ייראה ולא יימצא חמץ בשליטתנו. ביעור חמץ משמעותו הוא כליון החמץ. מחלוקת תנאים היא האם ביעור חמץ חייב להיות דווקא בשריפה, והתקבל בעם ישראל המנהג לבער את החמץ האחרון שנותר בשריפה.
ב. בד בבד, אנו מודעים היום הרבה יותר למשמעות הציווי ”ומלאו את הארץ וכבשוה”, במשמעות הסביבתית, והאחריות שלנו לקיום העולם ולשלמותו.
ג. על כן, מוטל עלינו לחפש דרכים לקיים את מצוות התורה במלואן – הן את החובה לבער את החמץ והן את החובה לחפש דרכים לשמור על העולם. את ביעור החמץ, כמו עניינים רבים אחרים (כמו איסור התורה לאכול חרקים והצורך בריסוסים וכדו’) יש לקיים בדרכים הפוגעות בסביבה בצורה המופחתת ביותר.
ד. בין הדרכים האלה אפשר להדגיש את שלוש הבאות:
- את החמץ ניתן לשים לפחות שלושה ימים קודם זמן הביעור במקומות בהם מייצרים קומפוסט אורגאני. החמץ נפסל לאכילת כלב בימים אלה, ועל כן הוא מבוער מן העולם.
- את הניקיונות השונים לעשות עם כמה שפחות חומרי ניקוי מזיקים לסביבה.
- יש להימנע (מסיבות הלכתיות שונות) לשרוף בביעור החמץ שקיות ניילון וכלי פלסטיק חד פעמיים. כתבו על כך כבר רבנים שונים.
בכך אנו מקיימים את כל ציווי התורה, ופועלים במסגרתה.
___________________________________________________________
מתוך שו”ת באתר מורשת, פורסם בח’ ניסן תשע”א