ואם לא עכשיו אימתי-מהקהילה לסביבה

   “ואם לא עכשיו אימתי ” – פעילות סביבתית לקהילה

•    אימוץ אתר – ליד מרכזים קהילתיים רבים ישנם שטחים פתוחים מוזנחים (חורשות, מגרשים לא בנויים וכן הלאה) המהווים מרכז לקוצים ונחשים במקרה הטוב (מגוון מינים  ) או “מזבלה ספונטנית” במקרה הפחות טוב. הקהילה יכולה לאמץ אתר שכזה ובפיתוח מינימלי (ניקיון, סלילת שבילים, שילוט ובניית ספסלים או פינות צל) להפוך אותו לפינת חמד לשירות הקהילה והקהל הרחב. אפשרות נוספת מסוג זה הינה אימוץ אתר היסטורי לא מטופח והעלאתו למוּדעוּת הציבור. 

•    הקמת גינה קהילתית – מתאימה לאזורים קטנים ותחומים (למניעת השחתה) בצמוד למרכז הקהילתי או בית הכנסת. הקמת גינת תבלינים או גינה מזמנת פרפרים וציפורים הינה פעילות המנעימה  את זמנה של הקהילה ושכרה בצידה. גינה זו יכולה להיות מותאמת לאופי הקהילה – ערוגה מוגבהת לבני גיל הזהב (שלא יצטרכו להתכופף לצורכי עישוב ) , פינות לימוד פתוחות לקהילות לומדות וכן הלאה .

•    חגיגות ראש חודש בטבע – ראשי חודשים, קידוש לבנה, שבתות מברכין ועוד מתאימים מאין כמותם ליציאה לטבע ולהתבוננות בעונות המתחלפות. אין צורך להרחיק מהמרכז הקהילתי או מבית הכנסת – מספיק להרים את הראש לשמים או להוריד לאדמה. טבע עברי מציעה ייעוץ לקהילות לבניית תוכנית לחגיגות ראשי חודשים בטבע בהתאם לגיל ולאופי הקהילה.

•    חיזוק הכלכלה מקומית– פעמים רבות קהילות מתאפיינות בכך שאין מפגש בין האנשים מעבר ל”תחומי הקהילה”. התוודעות למקצועות חברי הקהילה ולצרכים שלהם יכולה ליצור רשת קשרים וכישורים מקומית שתחזק את הקשרים בין חברי הקהילה ותסייע להיווצרות “כלכלה מקומית” בה הם מתפרנסים אלו מאלו. ריכוז רשימת מקצועות של חברי הקהילה במייל הינו התחלה טובה לעניין זה.

•    בית מדרש סביבתי-חברתי – הקמת בית מדרש קהילתי בו יילמדו נושאים סביבתיים וחברתיים ויידונו בראי הקהילה הינו מיזם חשוב בפני עצמו, ובעיקר אם יוביל לידי מעשה בתחומים הנדונים.

•    תמיכה בקהילה  – למי שאין – הקמת ועדת חסד (לנזקקים)  ועדת רעות (לאירועים מיוחדים) ושאר גופים לתמיכה ועזרה בתוך הקהילה ולשותפות במקרי שמחה וצער. 

•    קואפרטיב אורגני – ניתן להתארגן כקהילה או מספר משפחות לקנייה מרוכזת של אוכל אורגני בזול. היתרונות ברורים – הוזלת עלויות של מזון בריא (דבר המאפשר לעמוד בעלויות של אוכל אורגני), חיסכון באריזות (קונים באריזות גדולות וכל אחד ממלא לעצמו בכלים מהבית) ויצירת רשת נוספת של קשרים בין בני הקהילה.

יוזמות מהשטח:

צעד ראשון לשוק החלפות קהילתי/ מירב כרמי (חוות “יש מאין”)

המפתח ליצירת שוק החלפות הוא לחשוב פשוט, להיות באהבה, עשייה ולהתמיד.

פינת קפה:

שוק לא שווה כלום אם אין לו פינת קפה מגניבה וזולה (מזרונים, כריות)  כשהעדיפות היא על פינת קפה עם ספלים מכל מיני סוגים (במקום חד פעמי) ואפשרות שטיפה עצמית עם שלט שמסביר על כך.

עמדת מיחזור:

בכניסה ניתן למקם נקודת מיחזור לניירות וספרים שאיבדו את צורתם, קרטונים, פלסטיק, ניילונים וסמרטוטים (בגדים קרועים או עם כתמים) אותם ניתן למוסכים באזור לשימוש חוזר.

את השקיות לאחר המיון (למיחזור או שימוש חוזר) כדאי לשים במסודר ליד עמדת הכניסה ולהציע לבאים כדי שיהיה להם יותר נוח לאסוף מציאות.

עובדים:

פרט לאדם בכניסה (שלוקח כסף- אם מחליטים שהשוק הוא בתשלום) רצוי שיהיו עוד כמה אנשים בסביבה לעזור לבאים למיין, לסחוב, לסדר, לארח וכו’…

יש לשים דגש על הכניסה, להסביר לאנשים את הרעיון מאחורי השוק, המיון, עמדת המיחזור, פינת הקפה וכו’.

פרסום:

כהכנה לשוק אני מציעה להיכנס לאינטרנט ולהוציא אי מיילים, לאסוף מיילים של עיתונאים, ארגונים ירוקים, מגזינים אלטרנטיביים באינטרנט, ארגונים חברתיים, אתרים תיירותיים, וכו’

פרט לנ”ל כדאי להפיץ מודעה ללוחות מודעות ברחבי המועצה/העיר/היישוב. ולהקפיד לרשום אי מיילים להגדלת רשימת התפוצה מבאי השוק!

תנועה ואחסון:

אם יש אפשרות כדאי לנסות ולא לאגור כלל – כלומר שהדברים יגיעו ויעזבו ביום השוק.

על מנת שזה יקרה אסור להתפתות לאנשים שרוצים “רק להביא יום לפני” וגם להכין רשת שתסכים להעמיס בסוף היום למקומות שמקבלים בגדים לנזקקים או סמרטוטים למוסכים ולמיחזור.

ציוד לשוק:

1. שולחנות: מה ממה שיש לי זמין יכול לשמש כשולחנות? ארגזים, מתלים, מדפים, חבילות קש…

2. כסאות, שטיחים, מזרנים, מצעים, כריות… (רצוי להביא מהבית ועם הזמן לאסוף מהשוק ציוד נוסף) כך השוק בונה את עצמו ונותן לאורחיו את מה שקיבל מהם.

3. ספלים, כפיות, מייחם/ קומקום חשמלי, פיילות לשטיפת כלים, סבון כלים, מגבות, סקוצ’, קפה, תה, סוכר, צמחים לתה ופינוקים שמגיעים עם באי השוק…

4. שלטים (לקטגוריות השונות)

בגדי ילדים, בגדי נשים, בגדי גברים, מוצרי חשמל. טקסטיל לבית. כלי בית. אביזרים, נעליים, צעצועים, ספרים , ציוד משרדי, מוסיקה.

(כדאי להקצות מקום ריאלי לכל קטגוריה-לדוגמא: נשים מביאות הרבה בגדים)

דוכני מכירה:

גנרטור נוסף המניע את גלגל השפע הוא דוכני מכירה של תוצרת מקומית, אוכל בריא ודברים ידידותיים לסביבה ויפים. בעלי הדוכנים מתבקשים לשלם כניסה כאחד האדם וליהנות מחוויית השוק, מתבקשים להיות בתשומת לב על האפשרות לסחר חליפין עם דוכנים אחרים ולתשלום מעשר מהתוצרת שנמכרה בתוצרת. כך הם לא מוציאים כסף על הדוכן ואנחנו מתברכים בתוצרתם.

הוויה:

יד שנייה עדיין נתפסת בעיני רבים כנחלתם של נזקקים. הגישה האקולוגית היא כלי המאפשר לרבים יותר להיפגש עם המרחב השפוי הזה שבצרכנות מודעת, נזקקים או לא שוק החלפות הוא מרחב שמיישר קו בין אנשים ומשאבים.

כמו בכל מערכת אקולוגית ישנם טפילים ודרכי הטיפול בהם הופכות אותנו לאנשים מודעים יותר. המרחב של קבלה-נתינה על כל גווניו גם הצורמים יותר הם מקום להתפתחות.

שוק ההחלפות שינה את חיי.