זמן אסיף

 

זמן אסיף

 

 

פתיחה:

על מנת להמחיש לתלמידים את עונת האסיף, בו כל היבול החקלאי נאסף אל הבית, נחלק לכל תלמיד 1000 ש”ח בשטרות של מונופול.
משימה 1- זהו סכום הכסף שקיבלת עבור העבודה שלך בשנה האחרונה!  מה הדבר הראשון שהיית רוצה לעשות עם הכסף הזה?

[מחירון: כרטיס לסרט 50 ₪, ארוחה משפחתית 300 ₪ , טיול קמפינג בצפון 100 ₪, חופשה בבית מלון 900 ₪, תרומה לנזקקים 150 ₪,  מחשב נייד 1000 ₪, כניסה לגן חיות 25 ₪, מוזאון המדע 50 ₪, לאמץ כלב 0 ₪, לקנות מתנה לאמא ואבא 100 ₪, ללכת לים 0 ₪, ללכת לברכה 50ש”ח]

סיכום חלק זה:
•    מה בחרת לעשות עם סכום הכסף?
•    מה התחושה שהייתה לך (שמחה, גאווה, כבוד)?
•    האם שיתפת אחרים בחגיגה שלך עם הכסף? מדוע?

סוכות הוא חג האסיף- החג שבו פירות הקיץ הבשילו, והאדם מכניס-אוסף לביתו את היבול שעמל עבורו בשנה החולפת. מיד לאחר סוכות- תתחיל עונה חקלאית חדשה- הזריעה המלווה בחשש שיהיה מספיק גשם ושהתוצרת החקלאית תצמח. 
בחג האסיף רגשות רבים! שמחה על היבול, פחד על העתיד, גאווה על העושר הקיים ועוד. ובתוך כך המצווה לצאת מהבית הנוח והמרווח, אל הסוכה- דירת ארעי.

משימה 2 –  כעת במקום 1000 שטרות , כל תלמיד מקבל 10 סוכריות שצריכות להספיק לשבוע שלם. 
הסוכריות מבטאות את היבול שאסף לתוך ביתו.  אך הפעם, על התלמיד להתאפק. לא רק שאסור לו לאכול אותם בבת אחת – (הרי זה המזון שלו להמשך השנה) עליו לשתף את מי שאין לו בסוכריות הללו (מצוות האושפיזין בחג). על התלמיד לתכנן שימוש מושכל בסוכריות.

סיכום חלק זה:
•    באיזו משימה נהנת יותר?
•    האם שיתפת אחרים בסוכריות? איך היתה ההרגשה?
•    האם אחרים שיתפו אותך בסוכריות שלהם?  איך היתה ההרגשה?
•    האם בשני המקרים- הוקרת תודה למי שנתן לך את השפע? מדוע?

לימוד בחבורה

כעת נלמד יחד את המקורות הבאים:
שימו לב- אילו דגשים עולים מתוך הדברים לגבי חג הסוכות:

סוכה כנגד הגאווה
פירוש רשב”ם בויקרא כג, פסוק מב: למען ידעו דורותיכם: פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה: סוכה ממש. וזה טעמו של דבר […] למען תזכרו – כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה – בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כֹּחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה […]   ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות לזיכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת. ומפני הטעם הזה קבע הקב”ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב, פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה.

שמחת מצווה
רמב”ם הלכות יו”ט ו יח: וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט”ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים.אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצווה אלא שמחת כריסו, ועל אלו נאמר (הושע ט’) “זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם”, ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר (מלאכי ב’) “וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם”.

עבודה בקבוצות – הצגה

יש כמה נקודות שעולות מדברי הרשב”ם והרמב”ם:
•    סוכה- זכר לימי הנדודים במדבר
•    הכרת הטוב- למי שנותן את השפע
•    סוכה- נגד מידת הגאווה
•    שיתוף בשמחה ובשפע את מי שאין לו.

כל קבוצה בוחרת נושא (מהארבעה הרשומים למעלה)
על כל קבוצה להכין הצגה המעבירה את הערך המיוחד לה על חג הסוכות.