תפקידו של החינוך הסביבתי כמחולל שינוי חברתי
1. הגדרת הבעיה:
בעיית החינוך הסביבתי בכללו:
א. דיסוננס קוגניטיבי– פער עצום בין התנהלותו השוטפת של בית הספר, הכוללת בדרך כלל בזבוז משאבים רב “חד פעמיות” שנכפית בשל ריבוי פרויקטים, ובין האמירה הסביבתי- דבר היוצר דיסוננס קוגניטיבי אצל התלמידים ומדליק אצלם את “מד הזיוף” שמוביל לדחיית הרעיון עצמו.
ב. סביבתי מול חברתי – דווקא מתוך עליית החינוך הסביבתי, המקבל שעות ונראות, נוצרת ההפרדה בין סביבתי לחברתי, כאשר הראשון נתפס כעוסק ב”מיחזור בקבוקים וסגירת האורות” והקשר בינו ובין מאבק עובדי הקבלן/אזרחות פעילה /צמצום פערים וכו’ נשאר מנותק. בכיתות הנמוכות ביותר זה תופס, אבל בכיתות גבוהות יותר, הנושא הסביבתי נראה עניין ל”ילדים” ולא כעוסק במהות.
לעניין הטמעת חינוך סביבתי בציבור הדתי, נוספות 3 בעיות :
א. מקום נמוך על סדר היום היהודי דתי – במאבק על סדר היום הדתי נושאי סביבה נדחקים לשוליים אל מול נושאים כמו שירת נשים, שמירת נגיעה, חינוך לתלמוד תורה, התיישבות בארץ ישראל וכו’. אחת הסיבות לכך הינה שכאשר השיח הסביבתי נוסק ישירות לדאגה לפרחים ולציפורים, מבלי לעמוד על הקשר עם המעגל האישי/משפחתי/קהילתי – הוא אינו משתלב עם סדר היום היהודי באופן מהותי .
ב. בעיה תדמיתית – הנושאים הסביבתיים נתפסים כנושאים חילונים ושמאלנים במקרה הטוב ו”ניאו פגאניים” במקרה הרע. לעניין זה, אגב, כדאי לוותר מראש על גישות ביוצנטריות לנושא הסביבתי, שאינן מסתדרות עם תפיסת העולם היהודית הבסיסית.
ג. מחסור במקורות – השיח הדתי צומח מתוך לימוד טקסטים, שו”תים ושאר מקורות, שהינם דלים מאוד עד חסרים בנושא הסביבתי (בין השאר היות והנושא חדש, באופן כללי, ובוודאי שלא נדרשנו אליו ב2000 שנות גלות).
2. מטרות :
המטרה: הטמעת אחריות סביבתית בקרב הציבור הדתי בישראל.
עקרונות מנחים:
א. מחויבות להמשך קיומו של כדור הארץ עומדת בבסיס הגישה האמונית- מתוך היותנו נבראים בצלם בתוך שאר הבריאה, מתוך תפקידנו הראשון “לעבדה ולשמרה”, ומתוך עקרון “ובחרת בחיים” .
ב. אחריות סביבתית הינה אחת הדרכים לממש בימינו את תפיסתנו הציונית – דתית בדבר קדושתה של ארץ ישראל ומחויבותנו כלפיה.
ג. המשבר הסביבתי הינו חלק מהקשר רחב של “קריסת מערכות” כתוצאה מתרבות גלובלית היפר צרכנית. ליהדות ישנה יכולת (וחובה) לשקם מערכות אלו.
מתוך שלושת הראשונים, ישנו מקום לשיח אמוני והלכתי לעניין מימוש תפיסות הקיימות בעולמנו, ובארץ ישראל בפרט.
3. תהליכים ודרכי פעולה
א. ספרות הלכתית – פיתוח ספרות הלכתית לנושא באמצעות העלאת שאלות לגדולי הדור, מפגשים ושיחות אישיות, ופיתוח בתי מדרש הלכתיים לנושא זה. הצפת תשובות הלכתיות בעניין זה למודעות הציבור באמצעות עלונים, ספרים וכן הלאה.
ב. פיתוח תוכניות לימוד – פיתוח תוכניות לימודים המשלבות התייחסות סביבתית-חברתית ל”מעגלי החיים היהודיים” – ברמת הפרט, המשפחה, הקהילה וכו’, כחלק מהתנהלות מודעת בעולמו של הקב”ה. שילוב נושאים סביבתיים – חברתיים בלמידה לקראת חגים, שיעורי חברה, הלכה יומית ועוד.
ג. שילוב התנהגות מקיימת בהתנהלות בית הספר – הטמעת הנושא הסביבתי באופן אימננטי בהתנהלות בית הספר השוטפת, לא דרך תחומי הלמידה הפורמאליים. למשל -“הצנע לכת” באירועי בית הספר, דפי פרשת שבוע הניתנים למיחזור וכו’ .
ד. קידום בניית קהילות סביב הסביבה הפיזית של בית הספר או בית הכנסת- שיעסקו , בין השאר, בחיבור למקום מבחינה חברתית וסביבתית.
ה. מרחיב הדעת – הצפת ה”סיפור” של קיימות כדרך למימוש המשולש תורה – עם – ארץ בימינו, באמצעות כנסים, סמינרים, השתלמויות ובתי מדרש.
4. תמונת עתיד:
הציבור הדתי לאומי ירים את דגל הקיימות מהמקום הפרטיקולארי (בניגוד לתנועת הקיימות היום, שהיא תנועה אוניברסאלית) ויצטרף אל הגורמים המובילים את העשייה הסביבתית בארץ. דהיינו, יוביל אורח חיים חברתי – סביבתי מתוך מחויבותו לתורת ישראל, ארץ ישראל ולעם ישראל.
הדבר יבוא לידי ביטוי בהבאת הנושא הסביבתי אל קדמת סדר היום הקהילתי בבתי הכנסת ובבתי הספר הדתיים: העלאתו לדיון בשיעורים ובדברי התורה;התנהלות מוסדית צנועה ומתחשבת בסביבה; בניית קהילות סביב בתי הספר שיעסקו , בין השאר, בלימוד ובעשייה של תחומים אלו. שינוי ההתנהגות הקהילתית של אוכלוסיית המתפללים בבתי הכנסת בהתאם לעקרונות התנהלות סביבתיים: קידושים ירוקים יותר, על כל המשתמע מכן; חסכון במשאבים בהתנהלותו השוטפת של בית הכנסת וכיו’ב. בניית קהילות סביב בתי הכנסת, תוך עיסוק מרכזי בחסד ובערכי קיימות; השתלבות הקהילות במאבקים ותהליכים מקיימים באזור.
יהי רצון ונקיים בעצמנו “ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים…” (מתוך התפילה)
__________________________________________________________
נייר עמדה זה הוכן לקראת הכנס השנתי לחינוך סביבתי שיחול ב ו’ ניסן תשע”ב. מוזמנים לשלוח את תגובותיכם ל: [email protected]