ימי ניסן- הסוד של ברכת האילנות

ימי ניסן

הסוד של ברכּת האילנות

אורי בן דוד

עוד לפני פסח וליל הסדר חודש ניסן מביא איתו ברכה מיוחדת- ברכת האילנות. העולה ופורחת מתוך הטבע המשתנה מסביבנו וכך לשון ההלכה [שולחן ערוך אורח חיים רכו  א]:

היוצא  בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין  פרח,
אומר: בא”י אמ”ה שלא חיסר בעולמו כלום
וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם;
ואינו מברך  אלא פעם אחת בכל שנה ושנה, 
ואם איחר לברך  עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד.

•    מהי משמעותה של הברכה הזו? על איזו הנאה אנושית היא מדברת? איך פריחת    האילנות קשורה לאי-החוסר שבעולם?
•    האם היא מכוונת אותנו לתודעה נפשית מסוימת?

גם אם יש לנו תשובות לשאלות נצא למסע עיוני במקורותינו ובסופו נשוב וננסה להתבונן שנית בברכה ובשאלות שאיתה.


1.    פריחה

 
את הברכה מברכים על עצי פרי בלבד. ולמרות זאת אין מברכים על הפרות, כפי שמוזכר בהלכה, אלא דווקא על הפריחה.

הגאון מווילנה מסביר שכדי להבין מהות של יסוד מסוים בעולם אנו צריכים להתבונן בפעם הראשונה שבו הוא מופיע בתנ”ך. עם העקרון הזה אנו הולכים אל הפריחה הראשונה בתנ”ך (במדבר י”ז ) :

(טז) וַיְדַבֵּר יְדֹוָד אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:(יז) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל מַטֵּהוּ:
(יח) וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי כִּי מַטֶּה אֶחָד לְרֹאשׁ בֵּית אֲבוֹתָם: (יט) וְהִנַּחְתָּם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי הָעֵדוּת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה: (כ) וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ מַטֵּהוּ יִפְרָח וַהֲשִׁכֹּתִי מֵעָלַי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר  הֵם מַלִּינִם עֲלֵיכֶם: (כג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא משֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים: (כד) וַיֹּצֵא משֶׁה אֶת כָּל הַמַּטֹּת מִלִּפְנֵי יְדֹוָד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְאוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ מַטֵּהוּ:

•    למה מונחים המטות באוהל העדות?
•    מהי משמעות הפרחים היוצאים מן המקל היבש?  מדוע דווקא שקד?
•    מדוע דווקא הפריחה היא זו המסמלת את הבחירה האלוקית?

אם נמשיך עם העקרון של הגאון מווילנה ונחפש את הפעם הראשונה בה מופיעה המילה ‘פרח’ בתורה  נגיע לתוכניות בניית המשכן בספר שמות (פרק כ”ה):

(לא) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ:   (לב) וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי:(לג) שְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה:  (לד) וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ:

•    מה תפקידה של מנורת הזהב בתוך המשכן?  מה היא מסמלת?
•    מה תפקיד הפרח במבנה המנורה?  איך הוא תורם ומתחבר למהות של המנורה כולה?
•    מה אפשר ללמוד מכאן על הפרח עצמו?

2. פעם אחת בשנה

חודש ניסן המיוחד לברכת האילנות נקרא בתורה בשני שמות שונים. שמות המבטאים מהויות נוספות בימים האלו הקשורים לסוד הברכה.
נתחיל מהשם השני (שמות ל”ד ):

(יח) אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם:

•    מדוע מדגישה התורה את התרחשות יציאת מצריים דווקא באביב? 
•    האם יש מובן עמוק לעונת השנה בה יצאנו ממצריים?
•    האם יש קשר בין תנועת היציאה הקיימת ביציאת מצריים ובכל דור ודור בו חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים. לבין ההלכה שאיתה פתחנו “היוצא בימי ניסן..” ואיך התנועה הזו קשורה לאביב?

השם הקדום יותר הניתן לחודש הזה קשור גם הוא ליציאת מצריים אבל משקף יחודיות נוספת של הימים הללו (שמות י”ב):

(א) וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: (ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:

•    ניסן הוא ראש חדשים.  איזה מימד מוסיפים הראשוניות וההתחדשות לחודש הזה?
•    איך הם קשורים לברכת האילנות ולפריחה המלבלבת?

לסיום

בכל דור אנו יוצאים ממצריים. אך לא בכל דור אנו זוכים לצאת אל שדות הפריחה. האילנות המלבלבים הצובעים את החודש הזה והחג שבתוכו בגוונים עשירים.
ברכת האילנות מזמינה אותנו לצאת, לחבר את מעגל החיים היהודי לסביבה שלנו, לטבע הנעור מתרדמת החורף ומשתנה לנגד עינינו.

 

__________________________________________________

אורי בן דוד- בוגר קורס המנחים של טבע עברי,מנהל חינוכי בבית ספר שדה סוסיא.

 

לקריאת מאמרים, דפי לימוד ומערכי שיעור נוספים לימי ניסן וחג הפסח- לחצו כאן.