כי האדם עץ השדה פעילות בטבע

 

“כי האדם עץ השדה” – פעילות בטבע

עינט קרמר

סוג פעילות: פעילות בחוץ, לימוד מטקסטים, יצירה (רשות)
גיל: בוגר, מעורב
זמן: שעתיים
גודל קבוצה : קטנה ובינונית
עזרים: צימוקים, נספח דפי מקורות, דפים וצבעי מים
נושא  הפעילות:פעילות במרחב המתמקדת בקשר בין האדם והעץ לרבדיו השונים.
מטרות הפעילות:
א.    ללמד את החניכים לחוות את הטבע באמצעות שימוש בחושים שונים (ראייה, מישוש, טעם וכו’), תוך התמקדות בנושא האילנות.
ב.     להביא את החניכים להתמודד עם תפיסת עולמם בתחומים השונים, מתוך לימוד טקסטים יהודיים המשווים את האדם לעץ – החניכים יתמודדו עם הגדרת שורשיהם הרוחניים, ענפי פעילותם ופירות השקפת עולמם, זאת מתוך גירויים שיצרו הטקסטים

מהלך ההפעלה

 

שלב א-  פתיחה- במליאה (15 דקות):

א.    הקבוצה תאזין לשיר “כי האדם עץ השדה” ותדון בנקודות ההשוואה שמציג המשורר בין האדם לעץ.
ב.    החניכים יציעו במעגל תכונות נוספות בהן לדעתן האדם דומה לאילן.
ג.    המדריך יסביר כי בפעולה זו נבחן את הקשר האישי שלנו אל האילנות בדרכים שונות, על מנת שנוכל לנסח לנו את משפט “כי האדם עץ השדה” שלנו, ולמצוא את המהות האישית של החג בשבילנו.

שלב ב- תרגילי חושים – בזוגות (20 דקות)

אפשרות א-  “תרגיל המצלמה”- חוש הראיה :
החניכים יתחלקו לזוגות וישוטטו במרחב כאשר בכל תור אחד מהזוג מתפקד כ”מצלמה” והשני כצלם. החניך המשמש כ”מצלמה” עוצם את עיניו והצלם מוביל אותו. כאשר מבחין ה”צלם” בתמונת טבע ראויה ל”צילום” הוא מכוון את ה”מצלמה”  טוב טוב (כולל ראיית זום –הרמת יד ימין של ה”מצלמה” וראייה רחבה – הרמת יד שמאל של ה”מצלמה”) ו”מצלם” את התמונה באמצעות 2 לחיצות על כף ידו של ה”מצלמה”. בלחיצה הראשונה פוקח  ה”מצלמה” את עיניו ובשנייה עוצם אותן שוב. לאחר 5 תמונות ה”מצלמה” פוקח את עיניו ומנסה לשחזר את המסלול שנעשה בטבע על ידי התמונות החקוקות בזכרונו.
התרגיל יבוצע פעמיים כשבכל פעם ה”צלם” וה”מצלמה” מחליפים תפקידים. בבחירת התמונות המצולמות יש למקד את החניכים שהתמונות יהיו קשורות לעצים (החל ממראה החורשה כולה, וכלה בתמונת בליטה מעניינת על אחד הענפים).

אפשרות ב –  “מסע תחושתי” – חוש המישוש :
החניכים מתחלקים לזוגות , כאשר כל אחד בתורו עוצם עיניים ומובל לטיול על ידי בן הזוג בעל העיניים הפקוחות. בן הזוג בעל העיניים הפקוחות עוצר בדרך ב-3 נקודות בהן הוא נותן לחבר עצום העיניים למשש את העץ הצמוד אליו . לאחר 3 הנקודות פוקח המובל את עיניו ומנסה לשחזר את המסלול שעבר עם חברו, באמצעות מישוש העצים סביבו.

אפשרות ג – “יומן מסע” – מגוון חושים (תרגיל בבודדים לקהל בוגר): 
כל חניך הולך לבדו לפינה אחרת במרחב כשהוא מצוייד במשרוקית (להתריע מפני סכנה),  בשקית עם 5 שקדים ו-5 צימוקים (צידה לדרך), ובדף ועט (יומן מסע). החניך בוחר עץ  ומבלה לידו כ-15 דקות כאשר כל שמותר לו לעשות בדקות אלו הוא להתבונן בעץ, למשש אותו, להריח את גזעו ואת עליו וכו’. על החניך לתעד את מראה עיניו, משמע אזניו , התחושות העולות בו וכו’ ב”יומן המסע” שאיתו.

שלב ג – במליאה (15 דקות):

א.    פתיחה – המדריך מחלק לכל חניך צימוק בודד ומנחה את הקבוצה כיצד לאכול אותו באמצעות הפעלה א-ר-ו-כ-ה המפעילה את כל החושים ומאפשרת לחניכים להתרכז באמת במרקם הצימוק, ריחו , טעמו, ולהנות ממנו הנאה שלמה.
ב.    החניכים מספרים לפי תור את התרשמותם משני התרגילים (תרגיל הפתיחה ואכילת הצימוק).
ג.    המדריך מסביר על חשיבות המגע הבלתי אמצעי עם הטבע ועל מושג ה”חוויה” (חוויה – חי+הוויה – לחיות את ההוויה).

שלב ד – בקבוצות קטנות (30 דקות):

א.    כל קבוצה מקבלת דף מקורות ובו טקסטים שונים הדנים ביחס בין האדם ובין העץ (נספח 2) . החניכים קוראים את המקורות ודנים בנקודות המופיעות בדף.
ב.    כל קבוצה משרטטת על דף דמות אדם – עץ  ומגדירה את שורשיו, גזעו , ענפיו ופירותיו לפי מסקנות הדיון שערכו קודם.

שלב ה- סיכום (30 דקות):

אפשרות א – ביחידים :
כל חניך מקבל נייר וצבעי מים ומצייר לעצמו את משמעות המשפט “כי האדם עץ השדה” לגביו, כאשר בתור הרקע לציור מופיע ה”מהות” של ההשוואה והציור עצמו מצוייר עליה. 

אפשרות ב – במליאה:
א.    כל קבוצה ממחישה את דמות האדם-עץ שבנתה, ומסבירה את מרכיביו.
ב.    המדריך מסכם – חווינו את הקשר בינינו ובין העץ הן ברמת החושים והן ברמה המחשבתית. שתי רמות שלא נגענו בהן הן הרמה המעשית והרגשית. בשלב הזה ניתן או להתמקד ברמה המעשית – ליטוע עצים, לעשב סביב עץ, להשקות שתילים או ברמה הרגשית – כל אחד ניגש לעץ ומברך אותו/מדיטציה קבוצתית של הודיה לחורשה על שאירחה אותנו.

 

נספח דפי מקורות