להצדיק את הסביבה – נח ואברהם כדמויות מופת

להצדיק את הסביבה – נח ואברהם כדמויות מופת

דף לימוד זה מבוסס על המאמר “ומה יהיה על הדגים?” מאת עינט קרמר ומיכל ברגמן*.

רציונאל:

המקורות בדף זה מציגים מודלים שונים של דמות הצדיק – נח ולמולו אברהם.
נח הצייתן והעמל, דואג להמשך קיומה של הבריאה ועוסק לילות כימים בדאגה ובטיפול בבעלי החיים שעליהם הופקד. לעומתו, אברהם, הצדיק האקטיבי, נלחם למען הצלת האנושות ומתעמת עם אלוהים למען חייהם של בני האדם ולמען עולם של צדק ומשפט.
שני המודלים יכולים לשמש לנו כהשראה ביחסינו לסביבתנו האנושית והפיסית, ומודל לחיקוי בהתמודדותנו עם המשבר הסביבתי, עם תרבות היפר צרכנית הפוגעת בסביבה ובמרקם החברתי ועם עצמנו, בדרך בה אנו בוחרים להתנהל במציאות מורכבת זו.

הצעת הנחיה:

חלק א- במליאה – הגיבור שלי: דיון משותף על דמויות מופת ועל השפעתן על חיינו.
חלק ב- בחברותות – לימוד ודיון בקבוצות קטנות (2-3 משתתפים):
קבוצה 1-  נח הצדיק? – על יחסו של נח לבני אדם, להמשך קיומו של עולם ולבעלי החיים.
קבוצה 2-  אברהם – על הנכונות להציל כל אדם.
חלק ג’ – אסיף במליאה וסיכום .
חלק ד’ – ומה עושים?  רעיונות לעשייה סביבתית-חברתית.

חלק א- במליאה – הגיבור שלי

לימוד על שמירת הסביבה נועד להביא אותנו לידי מעשה. לשם-כך, אנו נדרשים לדמויות מופת שנוכל ללמוד ממעשיהן ולהשפיע בכך על חיינו וסביבתנו. הדבר נכון לגבי תחומים רבים בחיינו וביניהם השמירה על העולם. כדי להבין את חשיבותם של “הגיבורים שלנו” בנושא הסביבתי, נפנה תחילה לדמויות מופת המשפיעות על חיינו בתחומים שונים. 

משימת פתיחה:
המנחה יבקש מהמשתתפים להיזכר בדמות מופת שהשפיעה עליהם בהתנהגותה ובמעשיה.
זו יכולה להיות דמות שמכירים באופן אישי, דמות ידועה, דמות מיתולוגית וכד’.
בשלב הבא יערוך המנחה סבב ובו המשתתפים (שרוצים בכך) ישתפו את הקבוצה בדמות המופת שלהם, תוך התייחסות לנקודות הבאות:
•    האם תוכלו לתאר את הגיבור שלכם?
•    מאיזה גיל הוא מלווה אתכם?
•    אלו תכונות או מעשים שלו חשובים בעינכם במיוחד?
•    האם הוא השפיע על חייכם באופן מעשי? כיצד?

סיכום:
כשאנו מנסים להבין מה מניע אותנו לפעולה, קשה לעתים לאפיין נקודה מרכזית שהביאה אותנו לכך. עם זאת, כולנו מושפעים מאנשים שסביבנו או מכאלה שאנו בוחרים בהם כדמויות המופת שלנו.
בספר משלי נאמר: פְּרִי-צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם (משלי, יא, ל)
פירוש “מצודת דוד” מסביר: מעשה הצדיק היא כעץ המגדל חיים כי על ידי מעשיו בא החיים.
כלומר – מעשי הצדיק הם עץ חיים משום שמעשיו מביאים להמשך קיומם של החיים.
כשאנו מחפשים השראה לשמירת הסביבה ולהמשך קיומם של החיים (חיי בעלי חיים וחיי בני אדם כאחד) בעולמנו, נוכל לפנות לדמויות מופת – נח ואברהם – שיסייעו לנו לשנס מותניים ולפנות לפעולה של ממש למעננו ולמען הדורות שיבואו אחרינו.

חלק ב’ – בקבוצות – לימוד מקורות

ב (1). נח הצדיק? – על יחסו של נח לבני אדם, להמשך קיומו של עולם ולבעלי החיים
נח צדיק תמים
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו  אֶת-הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ.
(בראשית, ו,ט)

“בדורותיו” –  רבי יהודה אמר: בדורותיו היה צדיק, הא אילו היה בדורו של משה, או בדורו של שמואל, לא היה צדיק.
(מדרש בראשית רבה, ל, ט)

אלה תולדות נח נח איש צדיק – […] למדך [ללמד] שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.
(רש”י, לבראשית ו, ט  – “אלה תולדות נח”)

נח – מעשים והימנעות ממעשים

“ויזכור אלקים את נח” (ח,א) “מה זכירה זכר לו [מה זכר אלוהים במעשיו של נח]? שזן ופרנס אותן [את בעלי החיים] כל שנים עשר חודש בתיבה וכו'”, חסד שגמל נח עם בעלי החיים בתיבה עמד לו להפוך מידת הדין למידת הרחמים, ובזכות זה ניצל.
(בראשית רבה, לג,ג)

“את האלוהים התהלך נח” – שהיה נח מתיירא מבני דורו שמא ילמד ממעשיהם והיה מתבודד מהם ומחפש סעד בה’ במקומות כאילו היה השם עמו, ואילו אברהם שהיה חזק באמונתו לא חשש להתחבר אל אנשי דורו והיה מוכיחן ומכניסן באמונתו”
(הרא”ם, רבי אליהו מזרחי, פירוש על פרש”י שעל התורה, “את האלוהים התהלך נח”) 

אמרו רבותינו: לא מת נח עד שראה העולם בישובו, ועד שראה ע’ אומות יוצאים מחלציו, ומשם לא נזכר אלא צדקו [ולכן נזכרו רק מעשי צדיקותו], [נאמר-] “ולוקח נפשות חכם” זה [נאמר על] נח, שזן ומפרנס את הבהמה ומה היה מאכילן, אמר רבי עקיבא: דבילה היו כולן [כל החיות] אוכלין […] ורבותינו אמרו לא, אלא כל אחד ואחד מכל מין ומין האכילם מה שלמד: הגמל תבן, והחמור שעורים, וכן כולם מה שלמד היה אוכל [כל בעל חיים אכל את האוכל שהיה רגיל לאכול] […]  אמרו רבותינו: י”ב חדש בתיבה לא אה שינה [לא ישן נח]לא ביום ולא בלילה שהיה עוסק וזן הבריות [החיות] שעמו.
(מדרש תנחומא, פרשת נח, סימן ב)

     שאלות לדיון בקבוצת הלימוד:
•    מה הבעייתיות שמוצאים המקורות בהתנהגותו של נח?
•    אלו צדדים חיוביים מוצאים המקורות בהתנהגותו של נח?
•    האם נח היה צדיק בעינכם, מדוע?
•    האם התנהגותו של נח בעייתית בעינכם? מדוע?
•    אלו מתכונותיו של נח נוכל לאמץ על-מנת להמשיך ולקיים את העולם?

ב (2). אברהם – על הנכונות להציל כל אדם
אברהם מתהלך לפני ה’
וַיֹּאמֶר אֵלָי [אל אברהם] ה’ אֲשֶׁר-הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנָיו.
(בראשית, כד,מ)

“את האלוהים התהלך נח” – ובאברהם הוא אומר (בראשית כד) – “אשר התהלכתי לפניו”. נח היה צריך סעד לתומכו אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.
(רש”י לבראשית ו, ט “בדורותיו”).

יט כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ה’ עַל-אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר-דִּבֶּר עָלָיו.  כ וַיֹּאמֶר ה’ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד.  כא אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם-לֹא אֵדָעָה.  כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה’.  כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר  הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם-רָשָׁע.  כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.  כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.
(בראשית, יח, יט-כה)

אמר ר’ אדא: נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם, מה את מערים על השבועה, מבול של מים אין אתה מביא, מבול של אש את מביא?! אם כן לא יצאת ידי שבועה! […]
אמר רבי לוי: השופט כל הארץ לא יעשה משפט?! אם עולם אתה מבקש אין דין, ואם דין אתה מבקש לית עולם.
(בראשית רבה, מט, ט)

שאלות לדיון בקבוצת הלימוד:
•    אלו כוחות מיוחדים נמצאו באברהם, על-פי המקורות?
•    מדוע, לדעתכם, משווים בין נח לבין אברהם?
•    מה, לדעתכם, הניע את אברהם לניסיון להציל את סדום?
•    מהם הקשיים בהם נתקל האדם המנסה ללכת בדרכו של אברהם?
•    אלו מבין תכונותיו של אברהם עשויות לסייע לנו בדרכנו לשמור על הבריאה?

ג. אסיף במליאה

כל קבוצה מתבקשת לתאר את נושא הלימוד שלה:
•    מה היה נושא הלימוד שלכם?
•    האם תוכלו לשתף את המליאה במקור אחד שנראה לכם חשוב ומעניין במיוחד?
•    אלו תובנות עלו בכם בעקבות הלימוד?
•    במה מסייעת דמות הצדיק של נח לשמירה על העולם? של אברהם?
•    כיצד, אם בכלל, יכולים נח ואברהם לשמש לנו כהשראה בהתמודדות עם המשבר הסביבתי של זמננו?

הערה למנחה– מאחר וכל קבוצה למדה מקורות שונים, כדאי לשים דגש על-כך שנציגי קבוצות הלימוד יתארו באופן ברור את נושא הלימוד, מקור אחד ותובנות רלבאנטיות לימינו.

סיכום:
דמויותיהן של נח ושל אברהם יכולות לשמש לנו השראה בדרכנו הארוכה לשינוי אורחות חיינו על-מנת לדאוג ולשמור על המשך קיומו של העולם.
מנח נוכל ללמוד התמדה, עמל, מסירות ודאגה לברואים.
מאברהם נוכל ללמוד כיצד לפעול למען מטרה צודקת, לא להסס להשמיע את עמדתנו וליזום פעולה –     שלא כנח, אברהם בחר לפעול מתוך אמונה בחשיבות הצדק ומתוך דאגה אמיתית לבני האדם באשר הם.

היטיב לנסח זאת הרב פרופ’ דוד הרטמן:
ההשוואה שערך המדרש בין אברהם לנח, במונחים של ההבדל בין אדם מבוגר ועצמאי לבין הילד הזקוק לתמיכתו להדרכתו של הורה – עשויה להסביר מפני מה נמצא אברהם ראוי להיות שותף בברית […] שתיקתו המוחלטת של נח והשלמתו עם כוונת האל להכרית כל חי מנוגדת בתכלית לעימותו ההרואי של אברהם עם אלוהים. נח אינו מצטייר כאדם בעל אחריות פעילה לגורל הזולת […] לעומת זאת, אברהם מתהלך לפני האלוהים –  הוא תובע מה’ נאמנות לעקרונות מוסר אוניברסאליים. הוא ער למלוא אחריותו לאחרים וניצב נוכח האלוהים למענם […] בציורם של חז”ל מתבלט אברהם כבעל מצפון חברתי ואהבת הבריות […] ניכרת בו הזיקה המהותית שבין תודעת הברית ובין מעורבות ואחריות לזולת. הזוכה להתייחד עם אלוהי הברית אינו אלא זה שלבו נענה לצרכיהם של בני אם בתחומי החברה, הכלכלה והמדינה.  
(דוד הרטמן, “שותף ראוי לאל ההיסטוריה, עפ”י “מסיני לציון”, בתוך ” סיפורי ראשית” עורכים – תניא ונעם ציון, ע”מ 226-227)

העולם נמסר לנו כדי שנעבוד ונשמור אותו וכדי לנהוג בו בענווה ובצדק – למען המשך קיומו, למען מגוון החיים בבריאה ולמעננו – בני האדם. כמו נח עלינו לדאוג לקיומם של מגוון המינים במסירות ובהתמדה.    כמו אברהם עלינו לעשות זאת באופן אקטיבי, ולא לחכות שמבול יציף את עולמנו; כבר עתה נוכל לבחור ולקבל עלינו מעשים פשוטים של יום-יום, שיסייעו לשמור על עולמנו.

ד. ומה עושים? –  הצעות לפעילות

המלצה – מומלץ לסיים את הלימוד בהצעה קונקרטית לפעילות אישית, משפחתית וקהילתית למען הסביבה. רעיונות ניתן למצוא כאן

 


פורסם במדור “שבת קיימא” במקור ראשון