מיחזור נייר בעיניים יהודיות

 מיחזור נייר בעיניים יהודיות


מיחזור נייר הפך בשנים האחרונות לאחד הדגלים של המשרד להגנת הסביבה ובכלל של התנועות הירוקות. לנושא של מיחזור הנייר בציבור הדתי יש כמה היבטים ייחודיים, חלקם לשבחו של ציבור זה וחלקם דווקא מערימים קשיים בנושא. ברשימה קצרה זו ננסה לתמצת את הנקודות המרכזיות.


ההיבט הסביבתי

צריכת נייר גורמת לנזקים סביבתיים גדולים כגון: כריתת יערות לצורך הפקת התאית לנייר, זיהום אוויר בייצור ושינוע וכמובן יצירת פסולת בסופו של התהליך הבנוי בצורה קווית.
אך העצים או היערות הם הרבה מעבר למשאב טבעי, העצים הם מחוללי החיים על פני כוכב הלכת ‘ארץ’. התרומה או יותר נכון התפקיד של עצים במערכת האקולוגית בה אנו חיים, קרי כדור הארץ, היא אדירה ואפילו מכרעת – ללא עצים אין חיים הם מהווים את הבסיס למערכת האקולוגית בה אנו חיים.
העצים עושים שתי פעולות חשובות שאין להן תחליף עבור כל בעלי החיים והאדם – תהליך הפוטוסינטזה, או בעברית הטמעה בתהליך זה מתחוללים שני דברים חשובים:
א. העצים ‘מתרגמים’ את אנרגית השמש והופכים אותה לאנרגיה זמינה עבור בעלי החיים ובני האדם ז”א סוכרים.
ב. הם סופחים פחמן דו-חמצני שאנו מייצרים בכמויות הולכות וגדלות, ופולטים חמצן אותו אנו נושמים.
בחלקים גדולים של העולם מוצאו של הגשם הוא ביער  ולמעשה יערות הגשם משמשים כמפעלי גשם, כשהמים מתאדים בתהליך הפוטוסינטזה.
מלבד זאת העצים: קושרים חנקן, מתחחים את הקרקע, מיצבים ושומרים עליה מסחיפה, מווסתי אקלים, שומרים על מגוון המינים, משמשים לחומרי בנייה, לנייר המופק מתאית, לייצור אנרגיה, ליצירת תרופות, שוברי רוח, נותני צל ויצירת מיקרו אקלים, כשהעלים נושרים הם יוצרים מחדש את האדמה, מחפים על הקרקע וקולטים מזהמים.
לדוגמא, יערות עץ המונגרובה מייצבים את משטר המים והאקלים ברמה המקומית, תורמים לדגה במובן האזורי, ולהתחממות כדה”א במובן הגלובלי.
היער ואפילו העץ הבודד בחצר ביתכם הוא מפעל אקולוגי מדהים בעל פונקציות רבות מאוד (בד”כ אנו מודעים רק לצד המלכלך שלהם וממהרים לכרות אותו).


ההיבט היהודי

העם היהודי מכונה ‘עם הספר’, יאמר לשבחו של הציבור הדתי שלמרות המהפכה הממוחשבת הוא עדיין דבק בספריו. הציבור הדתי ככלל הוא צרכן גדול מאוד של נייר, הן להדפסת ספרים והן ללימוד כידוע שכל שיעור טוב צריך דפי מקורות והרבה. מהפכת הדפוס שבהחלט הביאה ברכה רבה בהפצה ונגישות של התורה לכולם הפכה כמו רוב ההמצאות האנושיות לגולם שקם על יוצרו וכיום ספרים, עיתונים וכדו’ יוצאים בקצב הולך וגובר וברמה הולכת ופוחתת. ככל שהוזל הדפוס כך ירד ערכה של ‘המילה הכתובה’. הדבר נכון בכל הספרות והמדעים מספיק לציין שספרים היום נמכרים בסגנון של ארבע במאה וכדו’. אך כאשר מדובר בתורת ה’ וממילא ספרים גם חייבים גניזה, הגניזה באופן פשוט היא נתינת כבוד ל’מילה הכתובה’ ובאופן עמוק יותר כבוד זה נובע מהאמונה בנצחיות התורה. ז”א הרלוונטיות של הדברים גם בחלוף העיתים מכאן נובעת גם הקדושה שלהם ולכן אסור לאבדם או לבזותם. הגמרא לומדת מהפס’ ”ואבדתם את שמם… לא תעשון כן לה’ א-לוקיכם וכן נפסק להלכה ברמב”ם הל’ יסודי התורה ו’: “כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב”ה לוקה מן התורה” וכן בשו”ע או”ח קנ”ד, ה’.
כפי שאמרנו ההמצאות האנושיות של העידן המודרני הן נפלאות אך בעשורים האחרונים התמכרנו אליהם ובמקום שהם ישפרו את חיינו הם השתלטו עליהם. זו תופעה חמורה בכל שטחי החיים אך הדבר חמור שבעתיים כאשר מדובר בתורה! ראוי לכל אחד לפני שהוא מוציא את תורתו לדפוס לחשוב היטב האם הוא קונה לו חיי עולם או חיי שעה? שלא לומר חיי מדף…
עלינו כאנשים דתיים מוטל לשמור על קדושתם של דברי תורה ולכן לא תמיד ניתן למחזר את הנייר, מיותר לציין שנייר שנגנז אינו  מגיע למיחזור והרי מיחזור הוא בגדר מצוות ‘בל תשחית’ (עיין רמב”ם הל’ מלכים ו, ח-י והל’ אבל י”ד, כד) כיוון שעדיין ניתן להפיק ממנו תועלת.
וכן  השלכת דפים שאינם חייבים בגניזה גורמת לביזוי של מה שבאמת מצריך גניזה על פי ההלכה, כיוון שהמערכת קורסת בשל העומס הרב המוטל על מערכת איסוף וקבורת הגניזה ברשויות והתופעה מחמירה בזמן האחרון. נסיים בדברי הרב קוק “הספרות הנפרזה מצמצמת היא את המחשבה. חושב הסופר … וחושב הקורא שחוג רעיונותיו צריכים להיות מוגבל עם מה שיש בספר. ולא ידעו שניהם, שהטוב והמעולה שבמחשבות, האורה המחיה אותן הוא אותו התוכן האצילי הטס באויר הרעיון, שאינו נתפס ולא יוכל להכתב מעולם… טעות יסודי זה קשה יהיה לעקרו מלב האדם… מתוך נקודת החיים העליונה מצויה מחאה גדולה על הספרות, וכימי קדם יבין האדם לשיחו המקורי  “ונתתי תורתי בלבם ועל לוח לבם אכתבנה” וישאר רק הספר האחד (חמשה חומשי תורה) שהוא אור החיים בעצמו – אנא נפשי כתבית יהבית. כי באור פניך נתת לנו ד’ אלהינו תורת חיים” (קובץ ד’, קט”ו)


תכל’ס!

קודם כל יש להבין מה מצריך גניזה ומה לא? לאחר דין ודברים ארוכים עם מספר גדול של רבנים ובראשם הרב יעקב אריאל התגבשה פסיקה שיש שני קריטריונים מרכזיים לחייב גניזה.
א. כל אחד משמותיו של הקב”ה שאסור למחוק [ע”פ רמב”ם  הל’ יסודי התורה פ”ו ה”ב].
ב. פסוק שלם מהתורה.
כל נייר אחר יכול להגיע למיחזור נייר! חשוב לציין שאין בזה היתר לזרוק דפים עם דברי תורה לזבל, כי מיחזור עדיף על פני אשפה ‘רגילה’ כיוון שאין זה מכובד שדברי תורה יתגלגלו בתוך פחי הזבל ה’רגילים’, לעומת זאת פח המיחזור נקי ומכיל נייר בלבד. כמו-כן תהליך המיחזור של הנייר כיום הוא מספיק טוב כך שכל הכתב נימחק לגמרי מהנייר. ועל-כן ניתן להשתמש בנייר הממוחזר אף לדברי חולין.

עלוני פרשת השבוע, משתמשים בכמויות גדולות מאוד של נייר מדי שבוע ומהווים כ 80% מהגניזה בבתי הכנסת.
ב‘ירוק עכשיו’ פועלים למען הסביבה במספר מישורים: במישור המעשי אנו דואגים לאיתור וטיפול במפגעים סביבתיים (ניתן לדווח לנו דרך אתר האינטרנט) ובמישור החינוכי-תרבותי מובילים פרוייקטים של מודעות ושינוי הרגלים בציבור הרחב. לאור זאת פנינו לעורכי העלונים בבקשה להכניס שינויים אלו בעלונים, ועל-כן כל עלון בעל ‘תו ירוק’ הוא עלון שניתן למיחזור כיוון שמערכת העלון מתחייבת לדאוג לכך שלא יהיו בו פסוקים שלמים ושמות ה’.


מה כל אחד/ת יכול/ה לעשות?

הדבר הראשון שניתן לעשות הוא פשוט למחזר את העלונים בעלי ה‘תו הירוק’, זוהי פעולה פשוטה שכל אזרח יכול לעשות אין צורך בידע או מאמץ מיוחד, אם כל אחד מאיתנו ידאג למס’ עלונים הרי שבכל שבוע נכניס למעגל המיחזור מאות אלפי דפים, בכל שבת יוצאים למעלה ממליון גליונות של עלונים!
העלונים בעלי תו ירוק : עולם קטן, מקורי, שביעי, מוסף ‘שבת’ מקור-אשון, משהב, גילוי דעת, בראש יהודי, חג-לי, עת לדרוש, מעייני הישועה, ועלוני תנועת ‘מבראשית’.
הדבר השני שניתן לעשות הוא לפנות לעורכי העלונים בסופו של דבר כמו כל עיתון גם העלונים תלויים בציבור הקוראים (ובפרסומות, כמובן) ככול שהעורך יקבל יותר פניות מכם הקוראים כך ‘שווה’ לו יותר להשקיע את המאמץ הקטן על מנת לערוך את העלון באופן שניתן למיחזור.
הדבר השלישי שניתן לעשות הוא לפנות אלינו כדי להצטרף לפרויקט משותף עם המשרד להגנת הסביבה. אנו שמחים לבשר כי הוקמה ועדה משותפת של ‘ירוק עכשיו’ עם המשרד כדי לגבש פתרון כולל לבעיה ברמה הארצית בהתייעצות עם הרבנים, כמובן. בימים אלו אנו עורכים הרשמה לקהילות/בתי כנסת/רבנים/גבאים המעוניינים להצטרף ולהוביל מהלך זה בקהילה.
כמו-כן זה המקום להזכיר את התחרות השנתית ‘הקהילה האקולוגית’ אנו נותנים עוד שבוע נוסף להגיש מועמדות, הזדרזו להרשם! פרטים וטפסים באתר.