משאבי הטבע של ישראל

 

משאבי הטבע של ישראל- לימוד לט”ו בשבט

עינט קרמר והדס ילינק

חלק א

היו זהירים בנטיעות

“וכי תבאו אל הארץ ונטעתם”  – אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף-על-פי שתמצאו אותה מלאה כל-טוב לא תאמרו: נשב ולא נטע אלא הוו זהירים בנטיעות: כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם. שלא יאמר אדם אני זקן, כמה שנים אני חי מה אני עומד ומתייגע לאחרים? למחר אני מת!… לפיכך אמר להם הקב”ה לישראל אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב לא יבטל אדם מן הנטיעות, אלא כשם שמצא ,עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן

מדרש תנחומא, פרשת קדושים, ויקרא רבה פרשה כה

שאלות לדיון
    * תנו כותרת למדרש – מה המסר המרכזי שהוא מעביר?
    * מה אנחנו “נוטעים” למען הדורות הבאים ?
    * באילו נטיעות אנחנו “מקצצים”  לדורנו ולדורות הבאים אחרינו ?

הרחבה: מהי קיימות?
מושג הקיימות מתייחס להיבטים המשפיעים על סיכויי ההשרדות וההמשכיות של המין האנושי, וכפועל יוצא מזה, או כערך בפני עצמו, גם דאגה עמוקה למערכות סביבתיות והחברתיות שתומכות בהמשכיות זו. מסיבה זו קיימות עוסקת בכל תחומי החיים של המין האנושי.הקיימות מנסה לעודד עיצוב של הטכנולוגיה ושל החברה כך שבני האדם יוכלו למלא את צרכיהם ולהגשים את הפוטנציאל המירבי שלהם, תוך שמירה על המערכת האקולוגית, מגוון המינים והיכולת לקיים אידאלים אלו במשך תקופה ארוכה מאוד. קיימות משפיעה על כל רמה ורמה של ארגון חברתי או עיצוב טכנולוגי – מרמת היחיד, עבור בקהילות ושכונות וכלה בעולם כולו. (מתוך אקו-ויקי)

ואולי לא היו הדברים

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,

אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגָּן,

לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפָּי? 

 

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים

שֶׁל קָצִיר,

בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמּוֹת

לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר? 

 

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה

וּבְתֹם

שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי…  הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,

הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם? 

רחל בלובשטיין, שירת רחל, סד, הוצאת דבר, 1974

 

שאלות לדיון
    * מה הפך את הכנרת להיות “של”  רחל?
    * תנו דוגמאות לדברים נוספים שהשיוך שלהם אלינו לא מונע מהם להיות גם של אחרים (אינטרנט, ים, אויר- למעשה כל מה שהוא נחלת הכלל) 

הרחבה: נחלת הכלל
נחלת הכלל או רכוש ציבורי היא סוג מיוחד של רכוש המשותף לכלל הציבור. נחלת הכלל כוללת לא רק נכסי טבע, כמו המים והאוויר, אלא גם את חוף הים, הרחוב, וגם נכסי ידע ותרבות. חז”ל השתמשו באופן דומה בביטוי “רשות הרבים”. מונחים אלה מבטאים תובנות שרווחו בעבר על אודות חשיבותם וטיבם של נכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, גידורם או מכירתם, נתפסו כעניין שאין להעלותו על הדעת, או שיגרמו נזק לציבור. (מתוך אקו – ויקי)

 

חלק ב

הקדמה לתקנות יהושע בן נון

“עשרה התנאים” שהגמרא מייחסת ליהושע בן נון עוסקים בעיקר בשינוי הדרמטי המתחולל בחיי העם במעבר משנים של שהייה במדבר אל אתגרי ריבונות והישרדות כלכלית בארצו. קיים חשש אמיתי שדווקא צרכי פרנסה מעיקים ובניין נחלות, כל אחד במשפחתו ובשבטו, יביאו לפירוד בין מי ששכן עד עתה במחנה אחד סביב משכן ה’. “תקנות יהושע” קובעות שיחד עם חלוקת הארץ לנחלות פרטיות יש חובה לשמור על יסוד השותפות הבסיסית של העם הנחלת הכלל שבארץ המיוחלת.
(הרב דב ברקוביץ, הדף היומי, מסכת בבא קמא – דף פ”א, מוסף שבת מקור ראשון יז’ אדר תשס”ט)

 תנו רבנן: עשרה תנאים התנה יהושע:

א. שיחיו מרעין בחורשין.

ב. ומלקטין עצים בשדותיהם.

ג. ומלקטין עשבים בכל מקום חוץ מתלתן, קומטים נטיעות בכ”מ חוץ מגרופיות של זית.

ד. ומעיין היוצא בתחלה (מחדש) בני העיר מסתפקין ממנה.

ה. ומחכין (מטילין חמה לצוד דגים) בים של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה.

ו. נפנין לאחורי הגדר אפילו בשדה מלאה כרכום.

ז. ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה.

ח. ומסתלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים.

ט. והתועה בין הכרמים מפסיג (מנתק הזמורות כדי לעשות לו דרך לצאת) ועולה מפסיג ויורדי.

י. ומת מצוה קונה מקומו.
(תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא דף פ”א)

כמה דוגמאות ל”תנאים” שהתנה יהושע בכניסה לארץ:
מותר לרעות צאן בחורשות של אחרים וללקוט גזם משדותיהם לשם הסקה ועשבי בר למאכל בהמה חוץ מבשדות תלתן שהיה גידול יקר; כל תושבי העיר מסתפקים ממעין היוצא מחדש ברכוש הפרטי; מותר לדייגים מכל השבטים לדוג בים כנרת על אף שהייתה בנחלת שבט נפתלי; מותר להולכי דרכים להתפנות מאחורי גדר לשם צניעות גם ברשות פרטי ואפילו בשדה של תבלין יקר ככרכום; ומת מצווה – מי שאין לו קוברים – “קונה” את מקום קבורתו גם בתוך שדה חברו.
(הרב דב ברקוביץ, הדף היומי, מסכת בבא קמא – דף פ”א, מוסף שבת מקור ראשון יז’ אדר תשס”ט)

שאלות לדיון
    *  נסו להבין את עשר התקנות (או חלקן) – מה היסוד המשותף להן?
    * מפני אלו “סכנות” תוקנו תקנות יהושע בן נון? על מה הן באו להגן?
    * איזה בסיס אמוני עומד בלב התקנות?

סיכום

בימים אלו מתנהל דיון סוער בעניין חלוקת תמלוגי הגז שהתגלו לא מזמן בישראל.

המאבק עוסק בשתי שאלות יסוד:

1.      למי שייכים משאבי הטבע של מדינת ישראל?

2.      כיצד אנחנו יכולים להיות “זהירים בנטיעות” – מה הצעד הנכון לעשות למען הדורות הבאים? 

 
דונו בנושאים אלו במליאה.

אנו נמצאים סמוך לט”ו בשבט, ראש השנה לאילנות, יום הדין הסביבתי. פתחנו במדרש תנחומא על חשיבות הנטיעות אשר מסמלות את השפע, את המשאבים הקיימים בארץ. על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?

 

המעוניינים להעמיק את הלימוד בנושא למי שייכים משאבי הטבע

מוזמנים לדף המקורות המורחב בנושא.