ג ד”א אם כסף תלוה את עמי, הה”ד (קהלת ה) יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו ואבד העושר ההוא בענין רע, אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו שאין בריה שאין הקב”ה מנסה אותה, העשיר מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים, ומנסה העני אם יכול לקבל יסורין ואינו כועס שנאמר (ישעיה נח) ועניים מרודים תביא בית, ואם עמד העשיר בנסיונו ועושה צדקות הרי הוא אוכל ממונו בעוה”ז והקרן קיימת לו לעולם הבא והקב”ה מצילו מדינה של גיהנם, שנאמר (תהלים מא) אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה’, ואם עמד העני בנסיונו ואינו מבעט הרי הוא נוטל כפלים לע”ל שנאמר (שם /תהלים/ יח) כי אתה עם עני תושיע, ממי אתה למד מאיוב שנתייסר בעוה”ז ושלם לו הקב”ה כפלים שנאמר (איוב מב) ויוסף ה’ את כל אשר לאיוב למשנה, אבל העשיר שעינו רעה הולך הוא וממונו מן העוה”ז שנא’ (קהלת ה) ואבד העושר ההוא בענין רע שעינו רעה כנגד גבאי צדקה למה שגלגל הוא בעולם לא מי שהוא עשיר היום עשיר למחר ומי שהוא עני היום עני למחר, אלא לזה מוריד ולזה מעלה שנאמר (תהלים עה) כי א-להים שופט זה ישפיל וזה ירים,
בא וראה יש עושר שהוא עושה רע לבעליו ויש עושר שעושה טוב לבעליו, עושה רע לבעליו זה עשרו של קרח שהוא היה עשיר מכל ישראל וכתיב (במדבר טז) וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה, ד”א זה עשרו של המן הרשע שנאמר (אסתר ה) ויספר להם המן את כבוד עשרו, וכתיב ותלו אותו ואת בניו על העץ, ושהוא טוב לבעליו זה עשרו של יהושפט שנא’ (ד”ה =דברי הימים= ב יח) ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב, ומה היה לו ויצעק יהושפט וה’ עזרו… לכך נאמר עושר שמור לבעליו לרעתו.