“פרק שירה” – מבט יהודי על “המגוון הביולוגי”
הרב ד”ר נתן אופיר
אם רק נקשיב נוכל להבחין. הבריאה כולה אומרת שירה.
נעצור לרגע. נשתתף בשירה. נתחבר לנפלאות הטבע ולשירת
הברואים. ננשום עם טבע נשמת העולם. הרב נתן אופיר מזמין
אותנו להתבונן בבריאה במבט מדיטטיבי- אמוני
מכירים את פֶּרֶק שִׁירָה? זהו טכסט עתיק שהתחבר בשלהי התקופה התלמודית בסביבות המאה החמישית-שביעית. המוטיב המרכזי הוא שלכל יצור ויצור, לכל נברא, יש פסוק מיוחד המבטא את סגולתו ושירתו. כל דבר בטבע משבח לבורא: שמים וארץ, שמש וירח, כוכבים ועננים, ירקות ועצים, שרצים ועופות, בהמות וחיות. לכל אחד פסוק ייחודי. הבריאה כולה משתוקקת לבורא, כל יצור מגלה את ייחודו.
כמדיטציה, ההמלצה שלי היא לקחת פסוק מפרק שירה ולהשתמש בו בחשיבה איטית כמו מנטרה. וכך להתבונן בטבע. למשל, אִילָנוֹת מהם אומְרִים, אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר מִלִּפְנֵי ה’. האם תוכלו לחוש ולשמוע את שירת העצים? אם שטים בים, אפשר לזכור מה אומרים הימים, מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם. דָּגִים מה אוֹמְרִים? קוֹל ה’ עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. אם הולכים לגן החיות, רואים פיל, מה הוא אומר? מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה’ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ. כְּלָבִים אוֹמְרִים בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי ה’ עֹשֵׂנוּ. הזרזיר שר באופן תמידי בבחינת רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה’ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. וכמה אפשר ללמוד מהחָתוּל האוֹמֵר אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִֹּיגֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם.
מקובלי צפת הדגישו מאוד את החשיבות של קריאת פרק שירה כי ראו בכך דרך שהאדם יעשה את חלקו בהבאת שפע לנבראים. ר’ משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ מצטט את המדרש בבראשית רבה, אמר ר’ סימון: אין כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל. מלאכים הממונים על יצורי הבריאה אחראים להשפיע את השפע ולתת את הכוח הקיומי. פרק שירה כולל בתוכו את המנוני המלאכים הממונים. ואולם, אומר הרמ”ק, סופו של דבר, העיקר תלוי “במעשי האדם, אם ייטיב ירבה הקב”ה כוחם וישפיע בהם טובה וברכה… ואם ירע ימעט שפעם”. כך גם האר”י משבח את מי שאומר פֶּרֶק שִׁירָה “ויודע לכווין … שהוא גורם שפע לכל הנבראים.
חידושי מקובלי צפת השפיעו על רבי נחמן מברסלב שאמר הלוואי והייתי זוכה לשמוע את כל השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה’ יתברך, בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות, ואינם מצפים לשום גמול. דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל עֵשֶב וָעֵשֶב יֵש לוֹ שִירָה שֶאוֹמֵר, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה. גם הרב קוק הושפע מר’ נחמן, ומשבח את מי שיודע להתנשא ולהתאחד “עם כל היקום כולו, עם כל הבריות, ועם כל העולמים, ועם כולם אומר שירה, זה הוא העוסק בפרק שירה בכל יום, שמובטח לו שהוא בן עולם הבא “.
בתקופה התלמודית עסקו בפרק שירה כחלק מסודות “מעשה בראשית” והגיעו לחזיונות אקסטאטיים. אך, גם אם אנו רחוקים מדרך זו של התנאים שגילו את סודות פרק שירה, אין זה מסיר מחובתנו לעצור לפעמים ולהתבונן בעולם הטבע. ההתבוננות בבריאה וההתפעלות מעוצמת היצירה האלוהית מכשירות את הדרך לחוות את ההרמוניה שבטבע ולחוש את החסד האין סופי שבעולם. התבוננות בדורנו, בעידן הטכנולוגי ישנו ערך מיוחד לעצירת מרוץ החיים לשם התבוננות זו. זאת ועוד, בעידן של הרס המערכות האקולוגית על ידי האדם, יכול החיבור לטבע באמצעות פרק שירה לעודד אותנו לקבל על עצמנו לפעול לשמירה על העולם ועל שירתו הייחודית של כל נברא ונברא.
נסיים אפוא בשיר המפורסם שכתבה נעמי שמר ב-1976 בהשראת ר’ נחמן מברסלב:
דַּע לְךָ שֶׁכָּל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיוּחָד מִשֶׁלּוֹ
דַּע לְךָ שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה
כַּמָּה יָפֶה כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשׁוֹמְעִים הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק
וּכְשֶׁהַלֵּב מִן הַשִּׁירָה מִתְמַלֵּא וּמִשְׁתּוֹקֵק אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אוֹר גָּדוֹל אֲזַי נִמְשָׁךְ וְהוֹלֵךְ מִקְּדוּשָׁתָהּ שֶׁל הָאָרֶץ עָלָיו
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב.
__________________________________________________________
למעוניינים אפשר לקבל את הטכסט המלא של פרק שירה עם ביאור ופרשנות בפנייה אל “מאורות”, המרכז למדיטציה יהודית דוא”ל [email protected] וכן לשמוע הקלטה ב-YouTube