שורשים – דורשים קהילה

 

שורשים – דורשים קהילה

עינט קרמר

רציונאל: אחד ממאפייני התרבות הגלובלית בה אנו חיים היום הינו ה”ניתוק” מן השורשים – הפיסיים והרוחניים כאחד, והתרכזות בטוב וביפה ב”הווה”. שיעור זה יעסוק בנושא השורשים והשורשיות מבחינות שונות.

במליאה: המנחה מקריא את “עץ הזית 2002”  ומפתח דיון סביב השיר (איזה משפט הכי “תפס אתכם”? למה? למה לדעתכם שמו את עץ הזית בכיכר?  איזו תופעה מציג השיר? למה אגי משעול מרגישה בושה?  וכן הלאה). 
           
         עץ הזית 2002 / אגי משעול

תקעו אותו בין שלשת עצי קוקוס
על מצע אדמדם של טוף מההום סנטר
באמצע צמת שהפך בין לילה
לככר.

נהגים הממהרים לביתם
יכולים אולי לראות אותו מבעד לשני
כדי חרס
נוטים על צדם
אבל אין להם זמן לספור המפתל
העולה מגזעו
או צמרתו הגזומה בהומור של קבלנים

ואין הם יכולים לנחש את שרשיו
המגששים נבוכים
באדמה הזרה,
לופתים עוד כמו צדה לדרך –
אדמת-אם שדבקה בם.
בהמולת החישוף.
זיתיו המושטים לאין דורש משחירים
את פני
ושום ורדים ננסים לא יסיחו את לבי
מן הבושה.

בחברותות: עונים על הדף המצורף – העוסק בנושא השורשיות בחיינו.
במליאה: כל חברותא מציגה את הציור שלה של ה”עץ” ואת השיחה שהתפתחה אצלה לגבי מושג השורשים.
המנחה מפתח דיון לגבי חשיבות מושג השורשים בחברה בת קיימא.
לסיום מקריא המנחה את שירה של לאה גלודברג המצורף.

 

שורשים

 

רבי שמשון רפאל הירש,במעגלי שנה:
“תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים, – אלא בשרשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים על מקור מים חיים של התחדשות.
העץ איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו כופפות אותו, – הוא לא נע ולא זע ממקומו, וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו, היה תהיה לו תקומה! ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום, ואדרבא – החליף כוח במאבק.
 כן הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשרשיו הרוחניים – שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כח ההתחדשות”

א.    איזו השוואה מציג הקטע בין האדם לעץ? מהם השורשים? מהם הענפים והפירות?
ב.    מהם שורשיך הרוחניים הנוטעים אותך ל”קרקע העולם “? ממה הם ניזונים?
ג.    נסו לחפש דוגמה מהחיים בהם הסערות עוררו דווקא “רוח התחדשות”. מה היה תפקיד השורשים בדוגמה?

משנה מסכת אבות פרק ג, מש’ י”ז (בשם אלעזר בן עזריה)
הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה?
לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו.
אֲבָל כֹּל שֶׁמַּעֲשָׁיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דוֹמֶה?
לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין,
שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִי יָבֹא חֹם,
וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, ובִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי:

ד.    מהם השורשים המחברים את האדם למקומו על פי הקטע שלפניך?
ה.    במה תפיסה זו שונה מזו של הקטע הקודם?
ו.    מה יוצר כח להאחזות במקום בו יש סערות חזקות במיוחד?

נסו לצייר את ה”עץ שלכם” – במה אתם נטועים? איפה השורשים שלכם? מהו הגזע, הענפים, הפירות? מה תפקיד הקהילה בעץ? העזרו בפירוט הבא:
 
שורשים – מוסתרים באדמה, משם זורמים מזונות ומים לכל חלקי העץ, אם הם עמוקים ורחבים הם יוצרים יציבות ועוצמת עמידה ברוחות סערה.
גזע – זהו עמוד השדרה של העץ. לעיתים משתרג לרוחב (זית) ולעיתים כמו תורן לגובה (ברוש), מתפצל לענפים (עץ פלורליסטי).
נוף – זוהי חזותו החיצונית של העץ ענפים ועלים. נוף מהמילה יופי. העלים מקבלים את השמש והאוויר ומייצרים מהם מזון נוסף. פוטוסינתזה.
פרי – יתכן והפרי הוא יעוד שבא להזין עוברים ושבים. הוא נושא סגולת המשכיותו של העץ. פרי, הפריה, פריון, וכ”ו.
 
עצי זית / לאה גולדברג

עמדו בניסיון השרב
ובאו בסוד הסער –
וכנצח ניצבו במורד
הגבעה מול הכפר שחרב
מכסיפים באורו הצונן של הסהר.
עמוד, מה גדושה השלווה.
זו אפוא השיבה הטובה!
הקשב, הקשב למשב
הרוח בנוף הזיתים.
איזו צמיחה ענווה!
התשמע? הם אומרים עכשיו
דברים נבונים ופשוטים