שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.
'שעת שמיטה' – שעות של חסד חגית ברטוב ראשית, אנחנו מודים לרב רימון על הרעיון הנפלא ועל השותפות. השמיטה היא אחד הרעיונות הרדיקליים ביותר מבחינה חברתית וכלכלית שנתנה לנו התורה, אחת לשבע שנים – לשמוט את מה שמבטיח לנו פרנסה ויציבות כלכלית – האדמה, השדות. ולאפשר לכל מי שרוצה – לבוא וליטול את כל
היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה
דרשה של הרב עודד מזור, מקהילת "כל הנשמה" בירושלים, לכבוד שבת פרשת נח – שבת איכות הסביבה.
דרשה לשבת נח – שבת איכות הסביבה – של דר' ג'רמי בנשטיין ממרכז השל לקיימות, בקהילת "ואהבת" בזכרון יעקב.
דרשה של נעמה סדן בבית הכנסת בית ישראל בברקלי, קליפורני, לכבוד שבת נח – שבת איכות הסביבה.
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר היסודי, והשנייה טיש סביבתי לקהילה.
פעילות משפחות או לקבוצה מיועדת לקבלת שבת
לאווירה של התחלת השבת
מרפים אט אט מכל האחיזות שאחזנו במהלך השבוע
חוברת פעילויות לגילאי 10-15 העוסקת בערכי השמיטה: חקלאות, אחריות חברתית, אקולוגיה, צרכנות וזמן.
נאמר בתורה (פרשת בהר, ספר ויקרא פרק כ"ה) "…דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור, את ספיח קצירך לא
פרשת בהר פותחת במצווה שיש לקיים עם הכניסה לארץ. יש מצוות נוספות מסוג זה, הקשורות לסביבה (ונטעתם כל עץ מאכל…); לסדר החברתי (מינוי מלך); לכלכלה (שמיטת כספים) ותוחלתן יצירת חברה בריאה בארץ בריאה. פרשתנו פותחת במצוות שמיטה: "…שש שנים תזרע שדך… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'…". קיימות (sustainability) היא גישה כוללנית (holistic)
בשנת השמיטה צריכים לעסוק בנתינה באופן מיוחד. השמיטה איננה רק ערך סוציאלי. יש תוספת מרשימה ומיוחדת בשמיטה. בשמיטה כולם נותנים וכולם מקבלים!
פרשת השבוע פותחת במצוות השמיטה והיובל וכך נאמר: 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא
את מצות השמיטה שנזכה לקיים בשנה הבאה עלינו לטובה הגדיר האברבנאל בפרשתנו כמצוה יסודית שיש בה את עיקרי יסודות האמונה. חינוכו של האדם לאמונה וביטחון וקבלת עול מלכות שמים מעלים את האדם לדרגת אהבה ודבקות בקדוש ברוך הוא, שהרי זו שבת לה'. אך גוונים נוספים יש במצוה זו, הפסקת העסקים הגשמיים והגברת הרוחניים גורמים לידי
השמיטה אשר אמורה היתה לייצג חזון לחברה אידיאלית, שנה של צדק מוסר וקדושה, הפכה למושג מאיים ולסעיף מפחיד בהלכות כשרות. על מוצרים רבים מצוין "ללא חשש שביעית". במקום שהשביעית תהווה אתגר מלא ערכים, שמצוה לאכול מפירותיה, היא הפכה לדבר מסוכן ומפחיד שיש להימנע ממנו. לנו הרבנים חלק באשמה בכך שהציבור הכללי אינו יודע כמעט דבר
צדקה וגמילות חסדים בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי הקיסר לופינוס כאחד מעשרה הרוגי מלכות (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, א'; טור, אורח חיים סימן תקפ).הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.
בית הכנסת הינו מרכז קהילתי אלי מגיע ציבור המתפללים שלוש פעמים ביום. לפיכך, ראוי ורצוי להקים מתקנים המאפשרים למחזר בקבוקים, נייר בגדים ועוד.
שוק קח תן (יד שניה) מהווה פתרון נח, זול, זמין ומהווה תשובה סביבתית לתרבות הצריכה.
מפגשים בנושא יהדות וסביבה, הינם הזדמנות לשלב את הקהילה בלימוד מעמיק וקבוע בתחום אותו אנו מעוניינים לקדם
קהילת בית הכנסת משמשת כקהילה תומכת מבחינה רוחנית, חברתית ומשפחתית. ניתן וכדאי להיעזר בקהילה גם לצרכי פרנסה
נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו
רוב הקהילות בעולם הן פרי המציאות הטבעית: אנשים שהזדמנו לחיות יחד בשכונה אחת או בקהילה אחת. אך ישנן גם 'קהילות ייעוד', כלומר קהילות שנוצרות על בסיס חזון משותף.
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק ב'.
ר"ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
בתקופה זו של השנה איש איש וביתו שוקעים באובססיית ניקיונות וסידורים, החלפת הרהיטים וניעור הספרים , וכל זאת – שלא יהיה זיק של חמץ (או אבק) בבית בעת חג החירות.
מנהג קישוט הבתים בירק לקראת חג השבועות טומן בחובו משמעות סביבתית, ומרמז על יחס חז"ל לנושאי הצומח והסביבה. ישראל גלון קורא לחדש מנהג זה, שנחלש בדורות האחרונים.
העדפת רכש מקומי על פני רכש (ולו גם זול יותר) מהעולם הרחב, מהווה עיקרון יסוד בפיתוח בר-קיימא, והיא חלק מתפיסה הקרויה 'כלכלה מקומית מקיימת'
מאמרו של שמואל חן על תופעת היעדרותה של הציונות הדתית מהתנועה הסביבתית. התפרסם לראשונה בכתב העת 'אקדמות'.
אנו חיים בעידן בו הטכנולוגיה שולטת. החיפוש אחר קהילה- היא ברובה וירטואלית.
דרך הכנסת אורחים, ניתן לבנות מחדש את הקהילה.
התפילה לגשם היא חלק קבוע ממערך התפילות היהודי לימות החורף- "מזכירין גבורות גשמים בשמיני עצרת ושואלין את הגשמים ב-ז' בחשוון "(משנה תענית פ"א). בשנים של בצורת, נוהגים לקיים תפילות מיוחדות לבקשת גשמים.
מיחזור נייר הפך בשנים האחרונות לאחד הדגלים של המשרד להגנת הסביבה ובכלל של התנועות הירוקות. לנושא של מיחזור הנייר בציבור הדתי יש כמה היבטים ייחודיים, חלקם לשבחו של ציבור זה וחלקם דווקא מערימים קשיים בנושא. ברשימה קצרה זו ננסה לתמצת את הנקודות המרכזיות.
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים – מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
שלמה אילן במדורו "דעת המקום" בשבת פרשת נח מציג את פעילות טבע עברי
אנחנו צריכים לעשות פעולות מעשיות, ואין מקור אנרגיה ומוקד משמעותי יותר להתחיל בו מאשר בית הכנסת
כולנו מכירים את סיפור המבול שמחה את העולם, ואת נח שהציל את האנושות והחיות מכליה. לימוד זה דף הלימוד הזה הוא הזדמנות להכיר מחדש את הסיפור ולהבין כיצד קשור נח לעולם שלנו
שיעור זה, מאת עינט קרמר, יעסוק בנושא השורשים והשורשיות. מהם השורשים שלנו כיחידים וכקהילה? במה אנחנו נטועים? כיצד אנחנו מגיעים למה שמחיה אותנו?
אוסף טיפים בנושא צרכנות, אנרגיה, מים, נסיעות, בזבוז כללי ואזרחות- שכל אחד מאיתנו יכול לעשות
אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.
חג הסוכות הוא ריצה למרחקים קצרים. בניגוד לריצת המרתון, המאפיינת את ההיסטוריה היהודית, מתפרשת על פני ארצות וימים, ומתמשכת אלפי שנים, חג הסוכות הוא ריצת מאה מטר.
"אחרי החגים יתחדש הכל"- אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של "זמן מעבר" המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת. מאמר זה יציע לבחון תהליך תיקון סביבתי- חברתי הנלמד ונובע מחגי תשרי החל מראש השנה, דרך יום הכיפורים ועד סוכות.