טבע עברי - מרכז למידה מקוון
שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
אין לך מה לתקן?
פעם אחת בראש חודש אלול עמד הרב הצדיק ר' יצחק מברדיצ'ב בחלון. עבר גוי אחד, מתקן נעלים, ושאל אותו: "וכי אין לך לתקן כלום"? מיד ישב אותו צדיק על הקרקע ובכה בכייה גדולה ואמר: אוי לי ואוי לנפשי שיום הדין בא ועוד לא תיקנתי את עצמי.
תיקון עצמי=תיקון הסביבה
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה אומר: "כשראיתי כי אין בני עירי נשמעים לי, התחלתי לפשפש במעשי. שבתי וראיתי שאף בני ביתי אינם מכבדים אותי. הוספתי וחקרתי והשם יתברך האיר את עיני להבין, כי בי תלוי החטא, מאחר שאני בעצמי איני מתנהג כשורה. השתדלתי לתקן את עצמי. כיוון שראו בני ביתי כך, התחילו מצייתים לי וממילא
סוכות- חג הקרבה אל הטבע
יאר ד' פניו אלינו, לקבל את רשמי אורות קדשו בימי החג שתוכנו ואופיו הוא להטביע את [חותם] אור ישראל בטבע החיים, בטבע הנפש, בטבע העולם, בטבע היש, בטבע ההויה. באים אנו בחג האסיף בירח האיתנים, במועד הגבורות – גבורות הגשמים ועוז הרוח, הכבדת האכף [עפ"י איוב ל"ג, ז] של הטבע הסתוי ההולך וממשמש לבוא, ואנו
קדושת הארץ
המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים. …חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות
התחלת העולם
אמר רבי בונם: בראש השנה מתחיל העולם מחדש, וקודם שהוא מתחיל מחדש מגיע הוא לסופו. כשם שלפני הפטירה מתאמצים כל כוחות הגוף להחזיק את החיות, כך חייב האדם להחזיק את חיי העולם בכל כוחותיו.
התשובה הטבעית
את התשובה אנו מוצאים בשלוש מערכות: א) תשובה טבעית ב) אמונית ג)תשובה שכלית. בתשובה הטבעית יש שני חלקים: תשובה טבעית גופנית ותשובה טבעית נפשית. הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי (הכלל). ואחרי
על יום הכיפורים
איש הדת הרי הוא סובייקטיבי ביותר… על ידי זה מתבארת הסתירה הגדולה בנפש איש הדת ביחס להערכת עצמו. מחד גיסא הרי הוא מרגיש בשפלותו ובקטנותו, בחלישותו ובאפיסת כוחו, שאפילו "יתוש קדמו, שלשול קדמו". הוא רואה את עצמו כיצור חלוש ורפה אונים. מבחינת יצורי הטבע הרי הוא היצור הביולוגי, שהקדיח את תבשילו ויצא לתרבות רעה.
פורים ויום הכיפורים
מובא בתיקוני זוהר, שפורים כיום הכיפורים. כמו שהתענית והתשובה שביום כפור חובה לקיימם מפני גזרת הקב"ה, כן גם שמחת פורים. לא רק אם האדם עצמו בשמחה צריך הוא לשמח, אלא אף אם הוא בשפלות ובשבירת הלב, המוח וכל רוחו נרמס, חוק הוא שצריך, על כל פנים, איזה ניצוץ של שמחה להכניס אל ליבו. וכן גם
ערבות של סוכות בחג הפסח
ורבי"ק היה נוהג בערבה וכן בערבה של לולב לתקן מן העצים קולמסים ולבער בהן חמץ בפסח כדאמרינן (ברכות לט ב, שבת קיז ב) גבי עירוב הואיל ואיתעביד בה חדא מצוה
שמחת מצווה
כיצד [משמח את] הקטנים? נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להן בגדים ותכשיטין נאים כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין יין שאין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין, וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל (דברים ט"ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו
שבעת האושפיזין
אורחים, והם נשמות שבעה אבות: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן ודוד, אשר לפי בעלי הקבלה באים בימי חג הסוכות לבקר כל איש חסיד וצדיק בסוכתו, כל אחד ביום אחד מימי סוכות. וכדי לזכות לראות בהוד זיו אושפיזין הרוחניים, מצווה להזמין שבעה אורחים (אושפיזין) גשמיים, והם עניים מהוגנים בני תורה, לסמוך על שלחנו איש אחד
בשבילי נברא העולם
כי צריך כל אדם לומר :כל העולם לא נברא אלא בשבילי (סנהדרין לז) . נמצא כשהעולם נברא בשבילי, צריך אני לראות ולעיין בכל עת בתיקון העולם. ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם.
סוכה ממוחזרת
רש"י: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ (דברים פרק טז, פסוק יג) : באספך – בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ, דבר אחר באספך מגרנך ומיקבך, למד שמסככין את הסוכה מפסולת גורן ויקב.
סוכה כנגד הגאווה
רשב"ם: למען ידעו דורותיכם: פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה: סוכה ממש. וזה טעמו של דבר […] למען תזכרו – כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה – בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כֹּחי ועוצם ידי עשה לי את החיל
בארבעה פרקים העולם נידון
בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, עצרת על פירות האילן, בחג נידונים על המים, בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון.
ארבעת המינים
ארבעה מינים שבלולב, שנים מהם עושים פירות ושנים מהם אין עושים פירות. העושים פירות יהיו זקוקים לשאין עושים פירות; ושאין עושים פירות יהיו זקוקים לעושים פירות. ואין אדם יוצא ידי חובתו בהן עד שיהיו כולן באגודה אחת. וכן ישראל לא ישובו לארצם עד שיהיו כולם באגודה אחת.
ניסוך המים
נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד , צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ.
אני ואתה שמחים
עובד כוכבים אחד שאל את רבי יהושוע בן קרחה, אמר לו: אתם יש לכם מועדות, ואנו יש לנו מועדות, בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים, ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים, ואימתי אנו ואתם שמחים? בירידת גשמים. מאי טעמא? "לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו". מה כתוב אחריו? "הריעו לה' כהנים לווים
אין מי שיתקן אחריך
בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה, מעשי כמה נאים ומשובחים הם! וכל מה שבראתי – בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך.
תאריך בריאת העולם
רבי אליעזר אומר: מנין שבתשרי נברא העולם? שנאמר" ' ויאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי…' (בראשית א',יא). איזהו חודש שהארץ מוציאה דשא ואילן מלא פירות? הוי אומר: זה תשרי.
ארבעה ראשי שנים הם
ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.
סוכות ופסולת
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: רש"י דברים פרק טז פסוק יג באספך – בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פירות הקיץ. דבר אחר באספך מגרנך ומיקבך, למד שמסככין את הסוכה בפסולת גורן ויקב:
העמל והבניה של העולם – האם יש טעם?
ד הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל-פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי
קהלת-האנושות, המחזוריות ושאלת משמעות הדברים
א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. ג מַה-יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל-עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל-מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. ו הוֹלֵךְ אֶל-דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל-צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים
ראש השנה
ויקרא כ"ג, כד-כה :בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ. כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. במדבר כ"ט א: וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. תהילים פא, ד-ה: תקעו בחודש שופר,בכסה ליום חגנו. כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב
סוכות בנביאים
בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת-פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. יב לְמַעַן יִירְשׁוּ אֶת-שְׁאֵרִית אֱדוֹם וְכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם נְאֻם- ה' עֹשֶׂה זֹּאת. {פ} יג הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. יד וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים
בריאת האדם בראשית ב
ד אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם: בְּיוֹם, עֲשׂוֹת ה' אֱלֹקים–אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. ה וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ, וְכָל-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, טֶרֶם יִצְמָח: כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹקים, עַל-הָאָרֶץ, וְאָדָם אַיִן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה. ו וְאֵד, יַעֲלֶה מִן-הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה, אֶת-כָּל-פְּנֵי הָאֲדָמָה. ז וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה. ח
קהלת – העמל והבניה של העולם – האם יש טעם?
ד הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ה עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל-פֶּרִי. ו עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי
בריאת האדם בראשית א
א בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹקים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ… כד וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹקים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹקים, כִּי-טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. כז וַיִּבְרָא
על חג הסוכות בתורה
מקור א' וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם
השריפות באמזונס: נדרשת חזרה בתשובה
מאמר של הרב יובל שרלו על נושא שריפות היערות המכוונות באמזונס ועל חשיבות הכנסת השיח הסביבתי לעולם הדתי
ערכות לימוד סביבתיות
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר היסודי, והשנייה טיש סביבתי לקהילה.
המלך בשדה
תנועה יהודית חדשה-ישנה מעבר לים לפני כחודשיים זכיתי להשתתף באירוע המכונן של רשת JOFEE (Jewish outdoor, food & (environmental education , שהתקיים במרכז כנסים בטבע, בלב ארצות הברית. במשך שלושה ימים למדנו טקסטים על הדברים שקורים לנו בדרך כעם, למן הקריאה הידועה "לך לך" ועד ימינו, הכרנו וחקרנו מיזמים כדוגמת גינות קהילתיות של בתי כנסת
סליחות לחודש אלול
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ. וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם: (משלי כח, יג)
סוכות- בין בעלנות למימוש עצמי
הישיבה בסוכה אמורה לגרום לנו להרגיש כיצד היו נראים חיינו ללא ממון, ולהזכיר לנו שלצדנו יש בני אדם רבים שכך מעבירים את היומיום
עלייה ירוקה לרגל
מהי עליה ירוקה לרגל? איך עלו לרגל בימי בית המקדש? מה יש לנו ללמוד מהעבר אל הווה?
אחריות האדם הפרטי לעולם כולו
יום-הכיפורים משמש לכולנו הזדמנות לבחינת מעשינו ולתיקונם, מתוך אמונה מלאה ש"ה' מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, מלך על כל הארץ". כך במישור האישי, כך גם במישור המשפחתי, וכך גם במישורים הלאומי והעולמי.
שיעור מתוקשב לסוכות
באתר זה מידע רב ומערכי שיעור מתוקשבים לחג הסוכות סביב ערכי החג, חקלאות, שמחה, הסוכה והדין
ארעיות ובטחון- בחג הסוכות
ארעיות וביטחון – חג הסוכות פתיחה במליאה המילה 'ארעיות' יוצרת תחושה לא נעימה… ערעור של מקומנו הבטוח. האדם המודרני מחפש נקודות שליטה וביטחון – בית, משכורת טובה קבועה, זוגיותיציבה שליטה בטבע, במשאבים, ביכולת ליצור ולפתח. שוחחו ביניכם: מהן נקודות הביטחון שיש לכם בחיים? על מה לא הייתם מוכנים לוותר? מה מעניק לכם שלווה?
טקס תפילת הגשם
התפילה לגשם היא חלק קבוע ממערך התפילות היהודי לימות החורף- "מזכירין גבורות גשמים בשמיני עצרת ושואלין את הגשמים ב-ז' בחשוון "(משנה תענית פ"א). בשנים של בצורת, נוהגים לקיים תפילות מיוחדות לבקשת גשמים.
ברית עולם- לוקחים אחריות על המים
מערך שיעור זה בא ללמד על הצורך במים לשם קיום החיים שלנו. על ההבנה כי ארץ ישראל היא ארץ שנמצאת בצמצום- מקורות המים שלנו מועטים ותלויים בגשם. ולקראת בא עונת החורף נתפלל ונבקש על הגשמים.
סוכת שלום בימינו – הזמנה לפגיעות ולתיקון
"פרוש עלינו סוכת שלומך – סוכת שלום ובטחון". מדוע התפילה מבקשת סוכה של שלום ולא מבצר או מקדש או ארמון של שלום, שבוודאי היו משרים יותר ביטחון והיו יותר מאובטחים?
סוכה – גירוש מן הבית או חיבוק בצל שכינה?
שמו הנוסף של חג הסוכות, חג האסיף, נולד במציאות של חיי טבע שבהם החקלאי המסיים שנת עבודה מגיע לרגע שבו היבול מצטבר בבית
ראש השנה-מגוון מינים
מערך שיעור- ראש השנה הוא היום בו אלוקים סיים לברוא את העולם.
מכ"ה באלול עד א' תשרי חלו ששת ימי הבריאה- בו נבראו כל היצורים- הרמשים, העופות, היונקים, הבהמות, חסרי חוליות, ועוד…
תיקון האדם = תיקון העולם
מערך שיעור- ראש השנה למעשה הוא היום השישי בששת ימי המעשה – יום בריאת האדם.
בתפילת החג אנו אומרים "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם".
היום הרת עולם- מבטא את בריאת האדם ביום השישי וסוף בריאת העולם וכן, את האחריות שיש לאדם בעולם.
ראש השנה- טבע, מטבע ומידות
בראש השנה אנו עוסקים רבות במדידות – הקב"ה מודד לנו ואנו מפשפשים במידותינו.
סימן מקומי
כחלק מהשאיפות שלנו לשנה החדשה, יש משמעות להשתדלויות שאנו עושים בראש השנה- שימשיכו לשנה כולה.
תשמור על העולם, ילד? – על מקום האדם בעולם
מערך שיעור העוסק בייעודו ובמקומו של האדם בשמירה על העולם על-פי מקורות יהודיים.
קישוטים לסוכה
כמה רעיונות לקישוט "אלטרנטיבי" לסוכה, שמעביר יותר את רוח החג (וגם נפלא לעשייה עם ילדים):
חג סוכות, חג המשכורת
לו היינו אנחנו ממציאים את "חג קבלת המשכורת", מן הסתם היה חג זה כולל בילוי בקניון, או קניית dvd חדש (ו/או טלויזיה עם סראונד). להפתעתנו, עם ישראל החוגג את חג האסיף, לא עושה את כל אלו. ההפך הוא הנכון
ותן טל ומטר על פני האדמה
כבר חודשיים שאנו מבקשים על הגשמים- ואין. אחרי חצי-עשור של בצורת, אנו מציעים להתבונן במשמעות הרוחנית של הטל והמטר,ותפקיד המים לאור הקבלה והחסידות. בתקווה לשנה ברוכת גשמים.
איך לשמוח – דף לימוד לסוכות
דף לימוד- בחג הסוכות יוצאים מהבית, אל הבית הארעי, הפגיע:
דווקא בזמן בו האדם חש סיפוק עצום מאיסוף עמלו בשדה, דווקא אז הוא יוצא לחוש את הרוח של חילופי העונות.
שירבו זכויותינו כרימון
הרימון הפך לסימלו של ראש השנה לא רק בזכות מיתארו המלכותי והכתר שבראשו אלא בעיקר בזכות מבנה גרגיריו ומורכבות אכילתו.
מקום האדם בעולם
מהו היחס האמיתי בין האדם והעולם בו הוא חי – האם האדם הינו תכלית הבריאה שבאה לשרתו ולענגו ותפקידו מתמצה בהנאה משפע העולם והודיה לה' יתברך, או שמא הוא משרתו של הקב"ה בתחתונים – ותפקידו לשמור על הבריאה ולטפחה? איזו התנהגות סביבתית מתבקשת על ידי כל אחת מהגישות?
סוכה לא לנצח
חג הסוכות הוא ריצה למרחקים קצרים. בניגוד לריצת המרתון, המאפיינת את ההיסטוריה היהודית, מתפרשת על פני ארצות וימים, ומתמשכת אלפי שנים, חג הסוכות הוא ריצת מאה מטר.
תשרי חברתי סביבתי
"אחרי החגים יתחדש הכל"- אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של "זמן מעבר" המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת. מאמר זה יציע לבחון תהליך תיקון סביבתי- חברתי הנלמד ונובע מחגי תשרי החל מראש השנה, דרך יום הכיפורים ועד סוכות.
סתיו על קו הרוחב
אחד היסודות המשותפים ליהדות ולפילוסופיה הסינית הוא החיבור לזמן, למעגל השנה.
הרעיון שמחזוריות הזמן טומנת בחובה מפגש עם יסודות נפש ורוח שונים. מתוך כך לאדם המתבונן והחי בתוכם מוזמנת האפשרות לעבודה פנימית העוברת דרך חילופי העיתים.
תקופת השנה
הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש
לתקופות השנה- חודש תשרי
בפרקים הקודמים דובר על כך, שששת חדשי הקיץ, על עליותיהם וירידותיהם , זורמים אל תשרי, "החודש השביעי", ומגיעים בו אל שיאם; וחודש שביעי זה עצמו הוא גם החודש הראשון לחורף.
את ההתבוננות בחורף נתחיל, אם-כן, בחודש תשרי, שהוא הציר המרכזי המחבר את הקיץ והחורף.
מאימתי מזכירין גבורות גשמים
לימוד ממסכת תענית מאימתי מזכירין גבורות גשמים, ובנוסף מקורות הקשורים לסוגיה מספר איוב, ישעיהו ותהילים
חברותא לסוכות – בסימן מים
הדס ילינק בדף מקורות "בחג נידונין על המים" – על הקשר של חג הסוכות למים. התפילה על הגשמים.
וכבשוה- האדם והבריאה
דף לימוד על הזכויות שהאדם מקבל מהטבע
אחריות שיש לאדם על הטבע
מתוך סיפורי הבריאה
חברותא ירוקה- בראשית פרק ב
הדס ילינק בדף מקורות המדגיש את האחריות המוטלת על האדם כנברא בעולם. לעבדה ולשמרה.