חורבן ותיקון – האדם והטבע
מאמר של שירה ויגוצקי לקראת תקופת בין המצרים, על חלקנו בחורבן הטבע ועל חלקנו בתיקונו
שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.
מאמר של שירה ויגוצקי לקראת תקופת בין המצרים, על חלקנו בחורבן הטבע ועל חלקנו בתיקונו
לקראת תקופת בין המצרים, ימים של חורבן ותיקון, מובאים מספר סרטונים ומאמרים העוסקים במשבר הסביבתי וניסיונות לתקנו
מאמר מאת ד"ר משה רוזנפלד על האדם והסביבה דרכך הגותם של א"ד גורדון, רחל, וסבינה מסג
מאמר של עינט קרמר על המתח בין המציאות התהליכית בעשייה לבין חירות הדמיון והרוח
מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע.
מתאים לטו בשבט ולזמנים אחרים.
נעם מאירסון נהרג בעת שירות המילואים הראשון שלו בשריון במלחמת לבנון השנייה בהיותו בן 23. חייו מספרים על חיבור בין טבע, תורה וארץ-ישראל.
הכותבת מספרת כיצד בפעם הבאה כשנרוץ לרופא שלנו אולי כדאי לעצור רגע בגינה /שדה בור ליד הבית קודם. שם נושאים הצמחים הקרובים למקום מגורינו את כוחות הריפוי החזקים ביותר עבורינו
פעילות משפחות או לקבוצה מיועדת לקבלת שבת
לאווירה של התחלת השבת
מרפים אט אט מכל האחיזות שאחזנו במהלך השבוע
בית הספר האמיתי של ילדותי היה מטע התמרים בקיבוץ. כל שבוע לימודים היינו מקדישים לפחות 4 שעות עבודה בענף. בחופשות היה הענף למרכז חיינו בימי עבודה רבים וארוכים. לא פעם נשאלתי- איפה למדת? התשובה הרשמית היא ביה"ס המשותף בשדה אליהו, התשובה האמיתית היא ב"בית ספר מטע" -בענף התמרים. מה למדתי בבית הספר הזה?אחריות. העבודה בענף
צמחונות ויהדות לא הולכות יחד, תשאלו (כמעט) כל אדם דתי. לשיחה על צמחונות עם אנשים דתיים יש תבנית קבועה קודם כל מצטטים את המדרשים המראים שאדם הראשון בגן עדן היה צמחוני וכדומה ואז באופן כמעט אוטומטי עולה השאלה ומה עם עונג שבת? הרי יש מצווה לאכול בשר בשבת. במילים אחרות, תורה וצמחונות אכן יכולים ללכת
האם ראוי לאדם המודרני לאכול בשר? ובאיזו מידה?
המדרשים דנים בשאלת היחס והעמדה של האדם כלפי סביבתו והטבע. במרכז המאבק של האדם בטבע בנסיון להשתלט עליו, להבינו ולנצל אותו לצרכיו. המדרשים מעלים שאלות אודות היכולת האנושית, היחס הרצוי לטבע ולסביבה והסכנות שבמאבק זה.
ששה קטעים מאד שונים זה מזה, המאירים שאלות של יחסי אדם-טבע עולם-אלוהים.
האם העולם נברא עבורנו? האם אנחנו שליטים על עולם החי והצומח, או שתפקידנו לשמור עליהם כשרים
שמייצגים את המלך? נשקול את מערכת היחסים בין בני האדם והטבע תוך קריאה זהירה בסיפור הבריאה.
התפילה היהודית לגשם מבקשת שהגשמים שירדו יהיו לברכה ולא לקללה. הגשם יכול להיות ברכה, אך גם יכול להוביל להרס ואסון. נבחן את הקשר המורכב של בני האדם עם הגשם, ונראה כיצד יכולים מקורות יהודיים לסייע לנו להתחבר אל הגשם והסביבה.
חיים בעולם המודרני באופן מאוזן עם הטבע הוא אתגר לא פשוט, אך היהדות מציעה מגוון פתרונות שעשויים
להפתיע אותנו. מה המשמעות של השילוב בין יהדות לאיכות הסביבה? היחידה כוללת צפייה בסרטון ELI
יחידה זו בוחנת את המתח במקורות היהודיים בין הקב"ה כבורא ומרפא לבין הרפואה האנושית. האם "לא טבעי"
להתערב בטבע ולערוך בו שינויים?
חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם הבסיס לתפיסת העולם של הקיימות – פעילות בהווה מתוך דאגה לדורות הבאים. עוד לפני קריאת המקורות בואו נכיר זה את זה בדרך קצת אחרת – כל אחד יגיד את שמו ומשהו שיש לו "בשפע" – זמן, ידע בתחום מסוים, חברים או כל רעיון
תנועה יהודית חדשה-ישנה מעבר לים לפני כחודשיים זכיתי להשתתף באירוע המכונן של רשת JOFEE (Jewish outdoor, food & (environmental education , שהתקיים במרכז כנסים בטבע, בלב ארצות הברית. במשך שלושה ימים למדנו טקסטים על הדברים שקורים לנו בדרך כעם, למן הקריאה הידועה "לך לך" ועד ימינו, הכרנו וחקרנו מיזמים כדוגמת גינות קהילתיות של בתי כנסת
נכון, סוללים כבישים, חניון, 'שלמת בטון ומלט' עלתה לנו לראש.. ועברה את הגבול, גבול הטעם הטוב, גבול הבר. חיות נלכדות בצד אחד של הכביש, אנחנו נלכדים בצד אחד של הכביש, ואיך נצא אל הטבע כשהישוב כל כך מוגדר ומגודר? אבל לפחות גם לומדים לקחים. ובכבישי הארץ חדשים-כישנים התווסף לנו גם אלמנט תכנוני חדשני: גשרים אקולוגים!
דווקא בדרך, ביציאה לטבע קורים הדברים המשמעותיים … אז בואו נצא למסע!
על הפער בין אידיאל טהור לבין התנהלות במציאות היומיומית.
מה קורה לנו כאשר אנו יוצאים מהמערה, מהעולם החלומי שלנו?
איך מתמודדים עם הפער?
נבחן את נקודת החיסרון האישית שלנו, וננסה לזהות את החיסרון החברתי או הסביבתי המוביל אותנו לעשייה בעולם.
הצעות לפעילות במסגרות החינוך שהמוקד בהן הוא ‘שמיטה סמלית’ וכן
הפניות לאתרים היכולים להעשיר את הידע והעשייה החינוכית.
התכנים מיועדים לילדי וילדות גן וכתות היסוד א’-ב’.
שלושה מערכי שיעור לשכבה הצעירה בנושאי יהדות וסביבה: אחריות האדם לעולם, בל תשחית ופסולת ושבת כיום כדור הארץ הלאומי.
האם לאדם יש אחריות על שימור העולם? מערך שיעור לשכבה הצעירה במסגרת תוכנית "מפתח הלב"
יום השבת כיום כדור הארץ היהודי. מערך שיעור לשכבה הצעירה במסגרת תוכנית "מפתח הלב"
ממרומי הכרמל המטלטל בין ירוק לשחור אני שומע את זעקת האילנות. זעקתם מפני האש לא החלה בשריפה הנוראה שאירעה בימי החנוכה דהשתא, אלא ימיה כימי האדם. "בשעה שכורתין אילן שעושה פרי – קולו הולך ומסוף העולם ועד סופו", למדנו בפרקי דרבי אליעזר (לד). הקול הזה אינו הולך רק מקצה העולם ועד קצהו השני מבחינת מרחב
מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ. וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם: (משלי כח, יג)
לאכול או לא לאכול- זאת השאלה! דף מקורות על משמעות האכילה, החל מגן עדן ועד ימינו.
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק א'.
האם לאדם יש עליונות על החי? במה היא מתבטאת? מה הגבולות – מה מותר לאדם ומה אסור?
אנו חיים בעולם בו ישנם מגוון מינים עצום הנמצא בסכנת הכחדה. עיקר הסיבות למצב הזה הוא פעולות ישירות או עקיפות של האדם שגרמו להידלדלות המינים כגון ציד, דיג, בניה על שטחים פתוחים ועוד… בדף לימוד זה נברר את יחס התורה לשימור המינים.
פנים אל פנים עקרונות להתבוננות בכלכלה ובחברה הכלכלה כמארג חברתי בפילוסופיה הכלכלית הקלאסית מושא המחקר הנו היחסים החומריים בין הבריות ובינן לבין הטבע ומטרת השוק הנה לחלק בצורה אופטימלית משאבים הנמצאים במחסור. ביהדות ישנם מודלים המאפשרים התבוננות שונה במציאות ואנחנו נרצה להציב דווקא את מערכות היחסים החברתיות והרוחניות כמושא המחקר ולהגדיר את מטרת השוק
המקורות בדף זה מציגים מודלים שונים של דמות הצדיק – נח ולמולו אברהם.
נח הצייתן והעמל, דואג להמשך קיומה של הבריאה ועוסק לילות כימים בדאגה ובטיפול בבעלי החיים שעליהם הופקד. לעומתו, אברהם, הצדיק האקטיבי, נלחם למען הצלת האנושות ומתעמת עם אלוהים למען חייהם של בני האדם ולמען עולם של צדק ומשפט.
שני המודלים יכולים לשמש לנו כהשראה ביחסינו לסביבתנו האנושית והפיסית, ומודל לחיקוי בהתמודדותנו עם המשבר הסביבתי, עם תרבות היפר צרכנית הפוגעת בסביבה ובמרקם החברתי ועם עצמנו, בדרך בה אנו בוחרים להתנהל במציאות מורכבת זו.
מערך שיעור- ראש השנה הוא היום בו אלוקים סיים לברוא את העולם.
מכ"ה באלול עד א' תשרי חלו ששת ימי הבריאה- בו נבראו כל היצורים- הרמשים, העופות, היונקים, הבהמות, חסרי חוליות, ועוד…
מערך שיעור- ראש השנה למעשה הוא היום השישי בששת ימי המעשה – יום בריאת האדם.
בתפילת החג אנו אומרים "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם".
היום הרת עולם- מבטא את בריאת האדם ביום השישי וסוף בריאת העולם וכן, את האחריות שיש לאדם בעולם.
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובה ולפעולות "קטנות אך גדולות" שכל אחד ואחת יכולים לבצע.
מערך שיעור העוסק בייעודו ובמקומו של האדם בשמירה על העולם על-פי מקורות יהודיים.
כל אדם באשר הוא אדם, חי בגעגוע אל גן העדן. גן העדן – המקום בו הכל התחיל , המקום בו האדם חי בהרמוניה מלאה עם העולם ועם אלוהיו.
לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.
פעילות לבני נוער
טו בשבט הינו חג פופולארי הקשור ליציאה אל הטבע, נטיעות וקשר לאדמה ולארץ ישראל. בשנים האחרונות נוסף לחג גם מימד סביבתי של שמירה על הטבע והסביבה.
בתכנית לטו בשבט בחרנו להתמקד בצורך החיוני לשמור על העולם ובמניעים לכך (תועלת, מוסר), יחד עם התמודדות עם הבעייתיות שנובעת לעיתים משמירה על הטבע והסביבה; הצורך בפיתוח ובקידמה עלול ליצור בעיות כאשר שמירה על הסביבה עלולה לעצור תהליכים חיוניים לרווחת האדם.
מערך פעילות לנוער – היכרות עם המושג 'קיימות' ועם הקשר שלו לציונות בימינו.
חג החנוכה מעלה על נס את הגבורה של המעטים הלוחמים ברבים, ממנה נוכל ללמוד על הגבורה כיציאה מהאנוכיות
שלמה אילן במדורו "דעת המקום" בשבת פרשת נח מציג את פעילות טבע עברי
דף לימוד- כיום, עיקר הנזקים הסביבתיים נגרמים כתוצאה מכך ששברנו את המחזוריות. עלינו לזכור את הצו האלוקי וכלי ההכרחי לקיום – מחזוריות.
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.
שבת פרשת נח נקבעה כשבת המוקדשת לתיקון סביבתי. אנו מזמינות אתכם לפתוח צוהר לאהבת אדם וטבע,ללימוד ולעשייה.
הבה נהיה בניו של נח המסור ובניו של המאמין הגדול אברהם.
כולנו מכירים את סיפור המבול שמחה את העולם, ואת נח שהציל את האנושות והחיות מכליה. לימוד זה דף הלימוד הזה הוא הזדמנות להכיר מחדש את הסיפור ולהבין כיצד קשור נח לעולם שלנו
הגיע הזמן לבסס את קומת האהבה לבריאה, לברואים, לבריות ולבורא, שרק על גבה ניתן לבנות מסד הנעה לפעולה.
כולנו יודעים שהעולם אינו מושלם כמו שהוא, לא רק מבחינה סביבתית אלא גם מבחינות אנושיות: תרבותית, חברתית, כלכלית וכדו'
הרעיון של "תיקון עולם" מושך את הלב ומתקשר לייעוד ולתפקיד של האנושות ובאופן ספציפי- של היהדות, אבל… איך עושים את זה בפועל? איך מתקנים את העולם?
בתקופה המודרנית הולכת וגוברת יכולת האדם לנצל את משאבי הטבע לסיפוק צרכיו. באותה עת הוא גורם נזק קשה למערכות החיים של כדור הארץ. החזרה של עם ישראל לארצו באבה של תמורה זו רבת התקווה והסיכון מחייבת עריכת חשבון מיוחד משלו על אודות היחס הנכון שבין השאיפה לפיתוח ושגשוג לבין החובה לשמור על ברכת היש.
מערך שיעור לבית ספר יסודי לקראת ט"ו בשבט ואחריות האדם בעולם, באדיבות ממ"ד כפר אדומים.
תוך כדי קריאה בספרות אקולוגית, עלה בדעתי, שתרומה ראשונה מכיוון עם ישראל לנושא האקולוגיה, יכלה להיות עצם הניסוח, הסידור, הגיבוש, הריכוז של הבעיה
אזכור של יהדות ואיכות הסביבה באותו משפט בדרך כלל מעורר אחת משתי תגובות, שהן בעצם שני צדדים של אותו מטבע. הראשונה היא לטעון כמה היהדות היא "ירוקה" מעצם טבעה
למונח "קשת" ישנן שתי משמעויות עיקריות, הקשת ככלי ציד או ככלי נשק, והקשת כמופע ססגוני מרהיב בשמים.
האם יש קשר ביניהם? האם מלבד הצורה הקשתית המשותפת, ישנו קשר פנימי נוסף? מהו? מה משמעותה של הצורה הקשתית?
מהו היחס האמיתי בין האדם והעולם בו הוא חי – האם האדם הינו תכלית הבריאה שבאה לשרתו ולענגו ותפקידו מתמצה בהנאה משפע העולם והודיה לה' יתברך, או שמא הוא משרתו של הקב"ה בתחתונים – ותפקידו לשמור על הבריאה ולטפחה? איזו התנהגות סביבתית מתבקשת על ידי כל אחת מהגישות?
האם ילדינו יכירו את הנחליאלי כמבשר הסתו? האם באביב הבא נזכה לראות פרפרים בשלל צבעים מרפרפים מעל פרחי הב?? מהו המגוון הביולוגי ומה חשיבותו להמשך החיים על פני כדור הארץ ? ומה הקשר אלינו – בני האדם? לימוד על המגוון הביולוגי מתוך קריאת "פרקי שירה" (שירת הבריאה) המיוחסים לדוד ולשלמה בנו.
פרשת נח מספרת על הכחדת העולם על ידי המבול, ועל נח, שפעל במצוות ה' להצלת מגוון המינים. פעילות שתחשוף את הילדים לנושא הכחדת המינים כיום וליכולתו של כל אחד מאיתנו לפעול, כמו נח, להצלת בעלי החיים.
מה בין שמירה על הסביבה וסוגיות של צדק, דאגה לזולת ואחריות כלפי הדורות הבאים?
מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו
בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: תפיסה אנתרופוצנטרית ותפיסה ביוצנטרית. הראשונה מעמידה במרכזה את האדם. היא רואה את היקום כולו כעומד לרשותו של המין האנושי, אשר רשאי לעשות בו שימוש לצרכיו, אך יחד עם זאת נדרש לנהל את העולם בזהירות וברגישות, ולהשתמש בתבונה וביכולת שלו כדי לכלכל את העולם באופן נכון ומרוס
אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.
פרשת נח מתארת את המבול שהשמיד את העולם כולו בעוון בני האדם "ותמלא הארץ חמס". בפעילות זו ננסה להבין מהו אותו "חמס" מקראי, איך הוא קשור לימינו ולמשבר הסביבתי ומה אנחנו יכולים לעשות על מנת למנוע מבול שני.
חג הסוכות הוא ריצה למרחקים קצרים. בניגוד לריצת המרתון, המאפיינת את ההיסטוריה היהודית, מתפרשת על פני ארצות וימים, ומתמשכת אלפי שנים, חג הסוכות הוא ריצת מאה מטר.
"אחרי החגים יתחדש הכל"- אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של "זמן מעבר" המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת. מאמר זה יציע לבחון תהליך תיקון סביבתי- חברתי הנלמד ונובע מחגי תשרי החל מראש השנה, דרך יום הכיפורים ועד סוכות.
הרב סלוביצ'יק דן במקומו של האדם בעמידתו לפני ה' ביום הכיפורים.