טבע עברי - מרכז למידה מקוון

שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.

drop down menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
נושאים
פעילויות
normal search widget:
ajax search widget:
tags/radio menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)

אסופת מדרשים על מצוות הקשורות לבעלי חיים

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

אסופת רעיונות וכלים מעשיים להובלת שינוי סביבתי בבית הכנסת ובקהילה

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

אסופת חומרים ללימוד ועשייה, בנושא יהדות וסביבה והגנה על עצים.

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

אסופת חמרים ללימוד ועשייה חינוכית-קבילתית בנושא יהדות וסביבה, מהדורת "שבת נוח" תשע"ב

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

ואהבת לרעך כמוך אני ה'. זה כלל מסכם לכל התנהגותנו החברתית – בדיעות, במלים ובמעשים… "ואהבת לרעך כמוך": אדם שלם מבחינה רוחנית ומוסרית לא יבדיל...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

(יב) זאת אות הברית אשר אני נותן …. ואמרו בטעם האות הזה, כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאלו מן השמים מורים בו,...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

(ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם. פירש רש"י זה ממונו של אדם המקימו על רגליו. וכי מי שאין לו ממון חיגר ברגליו ולא עמדה לו...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context

יש מי שאומר שלא אמרו די בהרחקת ששה טפחים בין בור לבור סגי, א-לא בארץ הרים, אבל במקום דרפיא ארעיהו צריך להרחיק יותר. לפיכך צריך...

Dynamic Meta widget allowed only for Posts listing source or in Post context
קרא עוד >>

השמיטה – כמצווה בין אדם לעצמו

בין כל המצוות התלויות בארץ תופסת מקום מיוחד מצוות השמיטה, הן מצד היקפה והן מצד השפעתה על המבנה הכלכלי, החברותי, והמחשבתי כאחד. מקובלת היא החלוקה של המצוות למצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו… גדול מצווה זו של שביעית שכרוכים ומשתלבים בה שני התכנים גם יחד; וכמבנה-על המזדקף ועולה מעל שני תכנים אלה- מצווה

קרא עוד »

שמיטה

את אותה הפעולה שהשבת פועלת על כל יחיד, פועלת היא השמיטה על האומה בכללה. צורך מיוחד היא לאומה זו, שהיצירה האלוקית נטועה בקרבה באופן בולט ונצחי, כי מזמן לזמן יתגלה בתוכה המאור האלוקי שלה בכל מלא זוהרו, אשר לא ישביתוהו חיי החברה של עול עם העמל והדאגה, הזעף והתחרות אשר להם, למען תוכל להתגלות בקרבה

קרא עוד »

עם הבעלות מגיעה אחריות

מִצְוַת עֲשֵּה לְהַשְמִיט כָּל מַה שֶתוֹצִיא הָּאָּרֶץ בַשְבִיעִית שֶנֶאֱמַר (שמות כ"ג,י"א) "וְהַשְבִיעִת תִשְמְטֶנָּה וּנְטַשְתָּהּ". וְכָּל הַנוֹעֵּל כַרְמוֹ אוֹ סָּג שָּדֵּהוּ בַשְבִיעִית בִטֵּל מִצְוַת עֲשֵּה. וְכֵּן אִם אָּסַף כָּל פֵּרוֹתָּיו לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֶלָּא יַפְקִיר הַכל וְיַד הַכל שָּוִין בְכָּל מָּקוֹם שֶנֶאֱמַר (שמות כ"ג י"א) "וְאָּכְלוּ אֶבְיֹנֵּי עַמֶ ךָ". וְיֵּש לוֹ לְהָּבִיא לְתוֹךְ בֵּיתוֹ מְעַט כְדֶרֶךְ שֶמְבִיאִין

קרא עוד »

מיהו הריבון האמיתי?

אתא ההוא תלמידא (בא תלמיד אחד) לפני ר' אבהו ואמר ליה: מאי טעמא דשביעתא (מה טעם שנת השמיטה) אמר להו: השתא אמינה לכו מילתא דשויא לתרייהו (עכשיו אני אומר לכם דבר שיהיה שוה וראוי לשניכם) אמר הקדוש ברוך הוא לישראל זרעו שש שנים והשמיטו שנת השבע כדי שתדעו שהארץ שלי היא ואין אתם בה אלא

קרא עוד »

ארבעה ראשי שנים הם

ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.

קרא עוד »

שמיטת חובות ואחריות לזולת

א מִקֵּץ שֶׁבַע-שָׁנִים, תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה.  ב וְזֶה, דְּבַר הַשְּׁמִטָּה–שָׁמוֹט כָּל-בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ:  לֹא-יִגֹּשׂ אֶת-רֵעֵהוּ וְאֶת-אָחִיו, כִּי-קָרָא שְׁמִטָּה לַיהוָה.  ג אֶת-הַנָּכְרִי, תִּגֹּשׂ; וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת-אָחִיךָ, תַּשְׁמֵט יָדֶךָ.  ד אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה-בְּךָ אֶבְיוֹן:  כִּי-בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ, יְהוָה, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן-לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.  ה רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת

קרא עוד »

מצוות הקהל

י וַיְצַו מֹשֶׁה, אוֹתָם לֵאמֹר:  מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה–בְּחַג הַסֻּכּוֹת.  יא בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל, לֵרָאוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחָר:  תִּקְרָא אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל–בְּאָזְנֵיהֶם.  יב הַקְהֵל אֶת-הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ–לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת.  יג וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ, יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ–לְיִרְאָה, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:

קרא עוד »

שביעית

י וְשֵׁשׁ שָׁנִים, תִּזְרַע אֶת-אַרְצֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.  יא וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ, וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ, וְיִתְרָם, תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה; כֵּן-תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ, לְזֵיתֶךָ

קרא עוד »

מצוות השמיטה

א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם–וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה'  ג שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ, וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ; וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ.  ד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לַה':  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  ה אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי

קרא עוד »

ובשנה השביעית שבת שבתון

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ,  ְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ, וְאָסַפְתָּ, אֶת-תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ–שַׁבָּת, לַיהוָה. שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר, וְאֶת-עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר:  שְׁנַת

קרא עוד »

שמיטה דיגיטלית

שמיטה דיגיטלית ד"ר נדב ש. ברמן מצוות השמיטה היא מן המצוות שבמשך שנים רבות נראו ליהודים רבים כרחוקות מן העין. למי שאינם גרים במדינת ישראל ובארץ ישראל, עד היום עשויה השמיטה להיראות ככזו, לאור היותה 'מצווה התלויה בארץ'. עם חידוש המפעל הציוני, ניטשו ויכוחים לגבי היתר-השמיטה, והאם לצורך קיום היישוב מותר לעבד את השדות בשנת שמיטה.

קרא עוד »

לא נשכח וכן נסלח: על סליחה כשמיטת חובות

  לא נשכח וכן נסלח: על סליחה כשמיטת חובות על בועת החובות ההיסטוריים בכלכלת האשמה הישראלית ועל האפשרות להתמודד איתה באמצעות שמיטה שחר פישר "לא נשכח ולא נסלח", הססמא הישראלית שהולכת ומוצמדת לעוד ועוד מקרים בעברנו שלנו, היא היפוכה של "לא תקם ולא תטור", המצווה המקשרת בויקרא י"ט בין "לא תשנא את אחיך בלבבך" לבין

קרא עוד »

שמיטה ברמת הנדיב

שמיטה ברמת הנדיב גמא שפר בגני רמת הנדיב נשתלים בכל שנה כחמישים אלף פרחים עונתיים ואלפי שיחים ועצים. הגנים ופארק הטבע לזכר הברון רוטשילד ואשתו עדה משתרעים על פני חמשת אלפים דונם, ובהם מבקרים שש מאות אלף מטיילים מידי שנה. הגנים והפארק יחד, יוצרים נוף המשלב בין גן אירופי אסתטי ופורח כל השנה, לצד חורש

קרא עוד »

שמיטה ישראלית כמשבר יזום

שמיטה ישראלית התמודדות עומק מחזורית המבוססת על יצירת משבר יזום אביב בריגר ועמוס כץ עם תחילת המעבר שלנו בחזרה ממשבר הקורונה, לחיים שאותם אנו מכנים כנורמליים, עולות להן שתי תחושות. לצד הרצון לחזור לחיים התוססים, הדינאמיים והתובעניים של השגרה, ישנה גם תחושת אובדן או פספוס של מספר איכויות שרק אסון בסדר גודל של מגפה גלובלית

קרא עוד »

משמעות מצוות השמיטה והפרוזבול

משמעות מצוות השמיטה והפרוזבול  למול מערכת האשראי, השוק אפור והבנקאות המודרנית הרב קובי וייס ועו"ד בקי כהן  "אמרת עוני – אמרת חובות" כאשר חושבים על עוני ומשפחות החיות בעוני, מזכירים בעיקר מחסור במזון, קצבאות זעומות ומצוקת הדיור. לא מדברים על אחד הגורמים המרכזיים המתלווים לחיים אלו ומקשים במיוחד על יציאה מהעוני: חובות. לרוב המשפחות מהמעמד

קרא עוד »

על 'שעת שמיטה' – שעות של חסד

'שעת שמיטה' – שעות של חסד   חגית ברטוב ראשית, אנחנו מודים לרב רימון על הרעיון הנפלא ועל השותפות. השמיטה היא אחד הרעיונות הרדיקליים ביותר מבחינה חברתית וכלכלית שנתנה לנו התורה, אחת לשבע שנים – לשמוט את מה שמבטיח לנו פרנסה ויציבות כלכלית – האדמה, השדות. ולאפשר לכל מי שרוצה – לבוא וליטול את כל

קרא עוד »

בסוד השמיטה

בסוד השמיטה הרב ד"ר יוחאי רודיק   שנת השמיטה ה'תשפ"ב מהווה הזדמנות לכל אחד ואחת מאיתנו להפנים ולקיים רעיונות מגוונים העומדים בתשתית שנה זו: היבטים דתיים, חברתיים, סביבתיים, מתוך חיבור עמוק לעולם הטבע, אישיים ובעיקר חינוך למידות טובות של נתינה ודאגה לזולת. הימנעות החקלאי מעיבוד אדמתו מאפשרת לו להתפנות להעצמת עולמו הרוחני ועיסוק בתורת ישראל ומורשת

קרא עוד »

שנת השמיטה כמודל של משמריות יהודית

"לעבדה ולשמרה" אחת לשבע שנים   שנת השמיטה כמודל  של "משמריות" יהודית עינט קרמר   וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמרה" (בראשית ב 15)   תיאורי בריאת האדם בספר בראשית מהווים בסיס לתפיסת עולם אקו-תיאולוגית (סביבתית-דתית) הנקראת Stewardship, או בתרגומה העברי "משמריות". תפיסה זו נוגעת במערכת היחסים בין המין האנושי, האל ועולם הטבע,

קרא עוד »

הרהורי ההר (קטעי יומן מתוך תהליך עבודה)

  הרהורי ההר (קטעי יומן מתוך תהליך עבודה)   נעמה שקד       מיכה ג, יב – ד, ג צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר   וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יהוה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים… וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי

קרא עוד »

שמיטה בגנים ובכיתות א-ב

הצעות לפעילות במסגרות החינוך שהמוקד בהן הוא ‘שמיטה סמלית’ וכן
הפניות לאתרים היכולים להעשיר את הידע והעשייה החינוכית.
התכנים מיועדים לילדי וילדות גן וכתות היסוד א’-ב’.

קרא עוד »

שמיטת כספים- מה לוקחים איתנו?

  אחת לשבע שנים מבקשת התורה שהחברה כולה תעשה מעין הפסקה, לקיחת נשימה ארוכה, זמן איכותי לחזרה אל עצמיותה האנושית והמוסרית. בשלוש פרשיות תמציתיות אבל נוקבות להפליא התורה משרטטת את מצוות שנת השמיטה ואת שורשיהן הקיומיות: שמות פרק כג, י–יא וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ יְִתְרָם

קרא עוד »

אדם וטבע

יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה.

קרא עוד »

גיבורי כח עושי דברו

המדרש מכנה את החקלאים שומרי השמיטה 'גיבורים'. הם נדרשים להימנע מהפקת רווחים משדותיהם ולראות כיצד נכסיהם הופכים הפקר וכל אדם או חיה יכול לבוא ולאכול מפירות הגדלים בשדות

קרא עוד »

שמיטה על מה ולמה

מצוות שנת השמיטה הן מהקשות ביותר לקיום, הן בתקופה העתיקה והן הימינו אנו. לכן מתעוררים סביב קיומה פולמוסים שונים, ולכן גם הרבו חכמים להציע לה הסברים וטעמים.
בדף הלימוד המצורף כאן תמצאו לקט מדבריהם של הוגים שונים המצביעים על הטעמים החברתיים של חוקי השמיטה והיובל.
ניתן להשתמש בדף כפי שהוא או לבחור מתוכו את המקורות המתאימים ללומדים

קרא עוד »

שמיטה ישראלית- התנערות או התעוררות

  א. במאמרו "השמיטה איננה סוציאלית" עמד הרב ישראל רוזן על הסכנה שהוא רואה ב"שמיטה הישראלית". הוא הזהיר "מפני התנערות מקיום מצוותיה של תורה ודבקות רק בערכים ובהשראה אסוציאטיבית, כפי שרווח לא מעט בהגותן של התנועות הלא-אורתודוקסיות, ולאחרונה גם בזרם המכונה "יהדות ללא מחויבות"." למרות הערכתי למאמץ שמשקיע הרב רוזן בהגנה על קדושת התורה ומצוותיה,

קרא עוד »

שמיטה ישראלית

שמיטה ישראלית כבר זמן רב שקיימת תחושה כי שמירת כשרות בלבלה אותנו. במקום לדבר על זכות השמיטה, ועל המצוה לאכול את פירותיה הקדושים, הרבנויות מציינות על המוצרים "ללא חשש שמיטה" כאילו השמיטה היא עבירה או איסור. לשמיטה  יש הרבה פנים: פנים סוציאליות: "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה: לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך". במשך

קרא עוד »

שמיטה ישראלית- דבקות במשימה לאור המטרה

  בפרשת בהעלותך כתב הרב רוזן כנגד יוזמות "שמיטה ישראלית" וטען שיוזמה זו אין לה  'דבר עם הלכות שנת השמיטה'. בתגובה זו ברצוני לטעון ששמירה קפדנית על הלכות השמיטה ללא עיסוק במטרות השמיטה החברתיות והאקולוגיות יהוו החטאה של שנת השמיטה. הערך הראשון במסמך רוח צה"ל  הוא  "דבקות במשימה לאור המטרה". כאשר מפקד בצה"ל מקבל פקודה

קרא עוד »

הכנה לשמיטה בבית ובגינות הפרטיות

נאמר בתורה (פרשת בהר, ספר ויקרא פרק כ"ה) "…דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'. שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור, את ספיח קצירך לא

קרא עוד »

שמיטה בנתיב לקיימות

פרשת בהר פותחת במצווה שיש לקיים עם הכניסה לארץ. יש מצוות נוספות מסוג זה, הקשורות לסביבה (ונטעתם כל עץ מאכל…); לסדר החברתי (מינוי מלך); לכלכלה (שמיטת כספים) ותוחלתן יצירת חברה בריאה בארץ בריאה. פרשתנו פותחת במצוות שמיטה: "…שש שנים תזרע שדך… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'…".  קיימות (sustainability) היא גישה כוללנית (holistic)

קרא עוד »

שנת השמיטה – שנה של משפחה וקהילה

פרשת בהר הינה למעשה הפרשה המרכזית בתורה בה מוזכרת מצוות השמיטה והיובל. השמיטה מופיעה בקצרה בספר שמות (פרק כ"ג) ובנוסף מופיעה מצוות שמיטת כספים בספר דברים (פרק ט"ו). למרות החזרות, התורה משתמשת בביטויים שונים לתאר את המצווה. הן בספר שמות והן בספר דברים, משתמשת התורה במושג שמיטה. " וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ", " מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים

קרא עוד »

הכנות לשנת השמיטה בעיר

השמיטה אשר אמורה היתה לייצג חזון לחברה אידיאלית, שנה של צדק מוסר וקדושה, הפכה למושג מאיים ולסעיף מפחיד בהלכות כשרות. על מוצרים רבים מצוין "ללא חשש שביעית". במקום שהשביעית תהווה אתגר מלא ערכים, שמצוה לאכול מפירותיה, היא הפכה לדבר מסוכן ומפחיד שיש להימנע ממנו. לנו הרבנים חלק באשמה בכך שהציבור הכללי אינו יודע כמעט דבר

קרא עוד »

מיזם הפקרת שעות

בשנת השמיטה צריכים לעסוק בנתינה באופן מיוחד. השמיטה איננה רק ערך סוציאלי. יש תוספת מרשימה ומיוחדת בשמיטה. בשמיטה כולם נותנים וכולם מקבלים!

קרא עוד »

צו השמיטה הוא צו השעה – לדמיין את דרכנו לעולם טוב יותר

בשנה האחרונה, אנו עדים להתעוררות אדירה של עניין ברעיון השמיטה, והפוטנציאל הגלום בו לעשייה חברתית וסביבתית. הרעיון של שנת שמיטה כל שבע שנים בעצם אומר שמפסיקים את המירוץ, את אורח החיים המבוסס על צבירת הון ורכוש. אנו מחזקים את הקהילה ואתההון החברתי על מנת לחיות ולשגשג ביחד בשנה הזאת, שנה שאסור לגדל בה אוכל למטרות

קרא עוד »

שמיטה ישראלית – אתגרים חברתיים ויוזמות מבורכות

פרשת השבוע פותחת במצוות  השמיטה והיובל וכך נאמר: 'דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'.  שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא

קרא עוד »

למען נשכיל לשבת בצוותא על האדמה

את מצות השמיטה שנזכה לקיים בשנה הבאה עלינו לטובה הגדיר האברבנאל בפרשתנו כמצוה יסודית שיש בה את עיקרי יסודות האמונה. חינוכו של האדם לאמונה וביטחון וקבלת עול מלכות שמים מעלים את האדם לדרגת אהבה ודבקות בקדוש ברוך הוא, שהרי זו שבת לה'. אך גוונים נוספים יש במצוה זו, הפסקת העסקים הגשמיים והגברת הרוחניים גורמים לידי

קרא עוד »

משמיטה לצמיחה – משמיטת כספים לצמיחה כלכלית

פרשת 'בהר' עוסקת (כמעט) כולה בעניינים המכונים במחוזותינו 'חברתיים' ו'כלכליים'. מצוות השמיטה והיובל המאכלסות את חציה הראשון של הפרשה נוגעות באופן ישיר בחקלאות (שמיטה) ובפערי המעמדות הכלכליים שנוצרו במשך חמישים שנים בחברה. בשנת היובל חוזרים לנקודת ההתחלה ומאפשרים הזדמנות שווה לצאצאי אלה שעמדו בקו ההתחלה יובל שנים קודם לכן, בבחינת אבות אכלו בוסר, אבל שיני

קרא עוד »

תנוח, תחלק, תניח

חברה שמאמצת את הרכוש ככלי הערכה חד-ממדי מסתכנת באובדן צלמה. השמיטה היא גורם מאזן: שש שנים תעבוד, תצבור, תנצל; בשנה השביעית תצמצם את עצמך – ובכך תיצור מרווח לנוכחות אנושית של האחר, חלש או מוחלש

קרא עוד »

השמיטה כגלות בארץ ישראל

קדושה ומוסריות | הרב שג"רשיח לשבת בהר-בחוקותי  שאלת רש"י בתחילת הפרשה ידועה, וכבר הפכה למטבע לשון. 'מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצוות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני – אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים'. ואמנם ישנו ניגוד מובנה בין הר סיני לשמיטה. האחרונה

קרא עוד »

ערכים בשנת השמיטה

בואו ללמוד על החשיבות הערכית של מצוות השמיטה, על הכוח של המצווה לחזק את האמונה שלנו בבורא עולם,
לשפר את המידות והיחס שלנו לזולת וגם לחזק את הקשר שלנו לארצנו.

קרא עוד »

שמיטה אמיתית- משימה אפשרית

נניח מאחורינו את בעיית השמיטה וניגש אל המשימה: מצוות השמיטה. נראה בכך אתגר להעמקת הזיקה בין העם לארץ, בין האדם לסביבתו, בין העיר לכפר, ומעל לכל – בין ישראל לאלוקיו.

קרא עוד »

שמיטה ישראלית

דמו בנפשכם כי במדינת ישראל מוכרזת שנה שלמה כשנת שבתון חלקית המוקדשת לחיזוק המשפחתיות, חיי התרבות והקהילה. מה הייתם יכולים לעשות בשנה שכזו?

קרא עוד »

הגמוניה גמורה בין האדם לבין הטבע

פרשת "בהר" פותחת במצוות השמיטה. פסוק הפתיחה של הפרשה חורג מהפתיחה הרגילה של דיבור ה' למשה: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר". וכבר שאלו חכמים את השאלה המפורסמת: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?"

קרא עוד »

אקולוגיה יהודית- השפע שבצמצום

אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.

קרא עוד »

סוכה לא לנצח

חג הסוכות הוא ריצה למרחקים קצרים. בניגוד לריצת המרתון, המאפיינת את ההיסטוריה היהודית, מתפרשת על פני ארצות וימים, ומתמשכת אלפי שנים, חג הסוכות הוא ריצת מאה מטר.

קרא עוד »

זה שעולה וזה שיורד

למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.

קרא עוד »

שמיטה – לפרשת בהר

מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. לא רק משום שהקיום שלה הוא במשך שנה שלמה, אלא משום שהיא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד משום שהיא עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם ועמו, אדם וסביבתו.

קרא עוד »

מה עניין שמיטה לצרכנות?

המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.

קרא עוד »

שמיטה, חברה וסביבה

מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. היא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם לעמו ולסביבתו.

קרא עוד »

שמיטה כהרפיה

"הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנֹכִי אֱ-להים" אומר דוד המלך בתהילים (מו ,יא).
מהי הרפיה? ומה יש בה המביא את האדם לידיעת ה'? ומה הקשר לשנת השמיטה הקרבה??

קרא עוד »