טבע עברי - מרכז למידה מקוון

שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה: המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. מוזמנים לחפש תוכן על פי סוג הפעילות, נושא הפעילות ודרך החיפוש.

חכמי ימי הביניים
ספר החינוך מצווה תקכ"ט
מצוה תקכט: שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו.  . .. נכנס תחת זה הלאו שלא לעשות שום הפסד, כגון לשרוף או לקרוע בגד או לשבר כלי...
חכמי ימי הביניים
מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו. שאין לך שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח עניים ויתומים ואלמנות וגרים" (הרמב"ם, הלכות מגילה, ב', ט"ו).
חכמי ימי הביניים
כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם הֶפֶךְ מַה שֶּׁטָּעַן הָמָן הָרָשָׁע 'יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד'... בַּמָּקוֹם שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת עַם אֶחָד, הִנָּם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים בְּמַחֲלֹקְתָּם.... לְכָךְ תִּקְּנוּ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת, כְּדֵי לְהַפְגִּין אֶת הַיְּדִידוּת...
חכמי ימי הביניים
הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל פרק יג
ד  אין עושין בערי הלויים עיר מגרש, ולא מגרש עיר, ולא מגרש שדה, ולא שדה מגרש--שנאמר "ושדה מגרש עריהם, לא יימכר" (ויקרא כה,לד) ; [ה] ומפי השמועה למדו שזה שנאמר...
חכמי ימי הביניים
פירוש רש"י על המשנה, ערכין ט, ח'
משנה, ערכין ט, ח': אין עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה ולא מגרש עיר ולא עיר מגרש   אין עושין שדה -מגרש- משום יישוב ארץ ישראל , והיינו חורבן שממעט...
חכמי ימי הביניים
הרמב"ם בהל' יסודי התורה פ"ב
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר, ומתאווה תאווה גדולה לידע השם...
חכמי ימי הביניים
הרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל פרק יג:
א  שבט לוי--אף על פי שאין להם חלק בארץ, כבר נצטוו ישראל ליתן להם ערים לשבת ומגרשיהם:  והערים הם שש ערי המקלט, ועליהן ארבעים ושתיים עיר; וכשמוסיפין ערי מקלט אחרות...
drop down menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)
normal search widget:
ajax search widget:
tags/radio menu filters:
(only show up when the filters are properly defined in elementor)

ואת כל היקום

(ו) ואת כל היקום אשר ברגליהם. פירש רש"י זה ממונו של אדם המקימו על רגליו. וכי מי שאין לו ממון חיגר ברגליו ולא עמדה לו כל חכמתו ושאר המעלות האנושיות. ונראה שבגנות קנין הממון הוא מדבר… ויהיה נתון תחת ממשלת האדם לעשות בממונו מה שירצה, אבל לסוף מוחלפת השיטה שממונו מתגבר עליו אל כל אשר

קרא עוד »

דרך האמצע

הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם, והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו, לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו, כיצד לא יהא בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת

קרא עוד »

איזהו עשיר?

תנו רבנן: איזה עשיר? כל שיש לו נחת רוח בעשרו, דברי רבי מאיר. סימן מ"ט ק"ס. רבי טרפון אומר: כל שיש לו מאה כרמים ומאה שדות, ומאה עבדים שעובדין בהן. רבי עקיבא אומר: כל שיש לו אשה נאה במעשים. רבי יוסי אומר: כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו.   רש"י מסכת שבת דף כה

קרא עוד »

בשלושה דברים האדם ניכר

אמר רבי אילעאי: בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, ובכיסו, ובכעסו. ואמרי ליה: אף בשחקו.   רבינו חננאל תלמוד לבבלי מסכת עירובין דף סה עמוד ב :  ובכיס: כשמתעשר אם דעתו זהה עליו

קרא עוד »

עושר שהוא רע?

ג ד"א אם כסף תלוה את עמי, הה"ד (קהלת ה) יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו ואבד העושר ההוא בענין רע, אשרי אדם שהוא עומד בנסיונו שאין בריה שאין הקב"ה מנסה אותה, העשיר מנסהו אם תהא ידו פתוחה לעניים, ומנסה העני אם יכול לקבל יסורין ואינו כועס שנאמר (ישעיה נח) ועניים

קרא עוד »

יש לו מאה רוצה מאתיים

אמר ר' יודן בשם ר' איבו אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, אלא אן אית ליה מאה בעי למעבד יתהון תרתין מאוון, ואן אית ליה תרתי מאוון בעי למעבד יתהון ארבעה מאה. [יש לו מאה רוצה מאתיים, יש לו מתאיים רוצה ארבע מאות…]

קרא עוד »

ותפתח האדמה את פיה

כו. וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם: כז. וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם: כח. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְ־הֹוָ־ה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי: כט.

קרא עוד »

בטחון מדומה

תהלים פרק מט פסוק ז הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: מדרש תהלים (בובר) מזמור מט דבר אחר הבוטחים על חילם. זה קרח ועדתו.

קרא עוד »

עושר שמור לבעליו

קהלת פרק ה פסוק יב יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ: רש"י קהלת פרק ה פסוק יב עושר שמור לבעליו לרעתו – כעשרו של קרח שעל ידי כן נתגאה וירד לשאול:

קרא עוד »

כאשר יצא מבטן אימו

כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ:

קרא עוד »

קהלת – העמל והבניה של העולם – האם יש טעם?

ד הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי  בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים.  ה עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל-פֶּרִי.  ו עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים.  ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם.  ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת עָשִׂיתִי

קרא עוד »

ויכלו השמים והארץ

"יום השישי. ויכֻלוּ השמים והארץ, וכל צבאם. ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלוהים לעשות" (בראשית ב', א'-ג')

קרא עוד »

שמור את יום השבת

שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ— לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה; עַל-כֵּן, צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת.

קרא עוד »

מגדל בבל

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ,

קרא עוד »

שמיטה דיגיטלית

שמיטה דיגיטלית ד"ר נדב ש. ברמן מצוות השמיטה היא מן המצוות שבמשך שנים רבות נראו ליהודים רבים כרחוקות מן העין. למי שאינם גרים במדינת ישראל ובארץ ישראל, עד היום עשויה השמיטה להיראות ככזו, לאור היותה 'מצווה התלויה בארץ'. עם חידוש המפעל הציוני, ניטשו ויכוחים לגבי היתר-השמיטה, והאם לצורך קיום היישוב מותר לעבד את השדות בשנת שמיטה.

קרא עוד »

הסביבה והסביבה הדתית

היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה

קרא עוד »

המשבר הסביבתי

לקראת תקופת בין המצרים, ימים של חורבן ותיקון, מובאים מספר סרטונים ומאמרים העוסקים במשבר הסביבתי וניסיונות לתקנו

קרא עוד »

על צמחים ואנשים

הכותבת מספרת כיצד בפעם הבאה כשנרוץ לרופא שלנו אולי כדאי לעצור רגע בגינה /שדה בור ליד הבית קודם. שם נושאים הצמחים הקרובים למקום מגורינו את כוחות הריפוי החזקים ביותר עבורינו

קרא עוד »

ירוקים לדבר ה'

התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.

קרא עוד »

שבת 2.0: מסרים מתחדשים עבור העידן הצרכני

השבת, יום המנוחה השבועי, הינו אחת ממתנות תורת ישראל לאנושות. הרעיון של יום מנוחה שבועי, שבעת העתיקה נתפס כ'עצלנות' וכפגיעה בכלכלה, מקובל כיום בכל הכלכלות המתועשות, כיסוד הכרחי לקיומה של תרבות אנושית שפויה.

קרא עוד »

קורח ורכוש

קורח ועדתו, חלקו על משה רבנו, דבר שהוביל לאחת המחלוקות הגדולות שמופיעות בתורה, שבסופה, האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח וכל עדתו.

קרא עוד »

לכבוד הפסח – בית כנסת יפה ומקיים

ר"ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
בתקופה זו של השנה איש איש וביתו שוקעים באובססיית ניקיונות וסידורים, החלפת הרהיטים וניעור הספרים , וכל זאת – שלא יהיה זיק של חמץ (או אבק) בבית בעת חג החירות.

קרא עוד »

שבת- יום ללא קניות

כשהלכתי כהרגלי וכמעשה אבותיי מזה למעלה מ- 3000 שנה לקנות (ללקוט) את החלות (את המן) לשבת, נזכרתי בשיעורו הראשון של בורא עולם לאבותינו בעניין יום ללא קניות, ומעשה שהיה כך היה.

קרא עוד »

מי אחראי על הסביבה שלי?

פעילות זו נועדה לחבר את התלמידים לסוגיות סביבתיות בנות ימינו מתוך חיבור למורשת היהדות, ולהניע אותם לקחת אחריות בנושאים הקרובים לליבם.

קרא עוד »

נשים וצריכה

מסופר על אלכסנדר מוקדון, כובש העולם הקדום, כי במסגרת כיבושיו נסע למדינת אפריקה שמעבר להרי החושך, ושם אירע לו הסיפור הבא

קרא עוד »

כיצד אנחנו אוכלים?

אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם .. מילות השיר של אהוד בנאי ממחישות לנו את התרבות האוכל שבה אנו חיים. במערך שיעור זה, נעסוק בכיצד אנו אוכלים, ביכולת להאט, במשמעות הברכה שלפני ואחרי המזון.

קרא עוד »

האט- אוכל לפניך

אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם .. מילות השיר של אהוד בנאי ממחישים לנו את התרבות האוכל שבה אנו חיים. במערך שיעור זה, נעסוק בכיצד אנו אוכלים, ביכולת להאט, במשמעות הברכה שלפני ואחרי המזון.

קרא עוד »

חג סוכות, חג המשכורת

לו היינו אנחנו ממציאים את "חג קבלת המשכורת", מן הסתם היה חג זה כולל בילוי בקניון, או קניית dvd חדש (ו/או טלויזיה עם סראונד). להפתעתנו, עם ישראל החוגג את חג האסיף, לא עושה את כל אלו. ההפך הוא הנכון

קרא עוד »

קניות ללא ארעיות

בחלקים הקודמים דיברנו על משולש האתיקה של המזון וכן על ההבדלים בין מזון מקומי ובין מזון תעשייתי. בחלק זה נקבל טיפים לצרכנות מקיימת – קניות ללא ארעיו"ת.

קרא עוד »

משל התרנגולות

תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.

קרא עוד »

באושר ועושר

דף לימוד על תרבות הצריכה הדן על שני קצוות מצד אחד 'לא תחמוד' ומצד שני 'דירה נאה, כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם'.

קרא עוד »

למה באמת לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?

'למה לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?' – כל ילד שר בשמחה גדולה ובכוונה גדולה לא פחות, שכן פורים הוא חגם האולטימטיבי של הילדים: מסיכות, רעשנים, שירים וריקודים.
סיפורה התיאטרלי של חצר אחשוורוש שבשושן הבירה, ונס הצלתם של היהודים משמד, מספק לכולנו הזדמנות לשמוח, להחליף זהות אחת באחרת ולהפוך את העולם המסודר שלנו, ולו ליום אחד.

קרא עוד »

ראוותנות ורעבתנות – חלק ב'

עם כל המגמות העולמיות הגדולות שנראות כמעט דטרמיניסטיות, יש בכל זאת אפיונים ייחודיים להשתלשלות העניינים אצלנו כאן. לעניות דעתי, קיימת אי-שם ברקע של המנטליות הישראלית, 'טראומה קולקטיבית' מהמצב החומרי בארץ בשנות החמישים והשישים.

קרא עוד »

ושתי ואסתר – תהיי יפה ותשתקי?

מערך שיעור- מגילת אסתר נקראת על-שמה של אישה אמיצה וכוללת בתוכה כמה דמויות נשיות וכמה התייחסויות לנשים: ושתי ויחסו של אחשוורוש אליה ואל כל יחסי נשים וגברים בממלכה, בחירת המלכה החדשה אסתר, מקומה של המלכה הנבחרת בחצר המלכות והמוטיב ששב וחוזר במגילה : מוטיב המסכה – מה שנראה מבחוץ ולעומתו, מה שקורה בפנים.

קרא עוד »

מי שולט במי? – רדיפה אחרי חופש מדומה, החופש להימנע מקניות

מגילת אסתר נפתחת בתיאור 'חלומי' של ממלכה אדירה ועשירה, שהמלך העומד בראשה מבלה את ימיו במשתה הנמשך ימים רבים. למשתה מוזמנים שריו ועבדיו, ולמעשה, הם מקבלים שתייה ואוכל כרצונם. החגיגה נמשכת חצי שנה (180 יום) ובה מראה אחשוורוש את העושר העצום שלו ואת נדיבותו כלפי נתיניו.

קרא עוד »

הון-שלטון ומגילה

קריאת המגילה בעיניים אלו מעוררת בי מחדש את הרצון לחגוג. אולי קצת יותר בצניעות. אולי בשדרות. אני מברכת את כולנו שנזכה לחגוג את פורים השנה מתוך שמחה אמיתית, מוכנות לעשייה והרבה אופטימיות

קרא עוד »

חנוכה ותרבות הצריכה – לקט מקורות

אחד מביטוייה של האמריקניזציה היא תרבות הצריכה, זו המפתה לצרוך עוד ועוד במיוחד בימי חנוכה, שנחשב ל'חג המתנות'. כד השמן הקטן והמשמעותי מלמד אותנו כי לעתים דווקא החפץ הצנוע הוא בעל ערך רב

קרא עוד »

ההתייוונות ואנחנו

מיכל ברגמן במערך שיעור המציג את חג החנוכה כהזדמנות לבחון את ההשפעה התרבותית המשמעותית ביותר בתקופתנו – האמריקניזציה.

קרא עוד »

תרבות את- צריכה!

שוב בין מדפי הסופר, לא מצליחה להתרכז לרגע ולחשוב מה בדיוק רציתי לקנות, מוזיקת מעליות ברקע וילד מאוכזב בוכה לאמא, "אה, גרנולה",אני נזכרת ומרימה את ראשי אל עשרות דגני הבוקר במדפים האינסופיים, על אחד מהם משפחה מאושרת מחובקת, על הקורנפלקס לידו ספורטאי מחותך ורענן, ובקרטון ממש לידו ילד שבע ומאושר…

קרא עוד »

לחם הענווה

את עקרון השוויון בין בני אדם למדו אנשים מטבע הלידה והמוות – "כולנו בני אדם של תשעה חודשים", אמר לי פעם דרוזי צעיר. אולם זה איננו מספיק. אנשים נולדים למשפחות שונות, וההבדלים הם כל-כך גדולים עד שאי-השוויון הופך לסימן ההיכר המובהק של החיים בין הלידה והמוות

קרא עוד »

אמריקניזציה והתייונות

בחנוכה, אנחנו מזכירים לעצמנו את מרד המכבים ביוונים. מרד, שיותר משהיה צבאי – היה מרד תרבותי. מאמר מאת דותן ברום מאמר תוך אתר החגים של מכון שיטים

קרא עוד »

הקשת והברית

למונח "קשת" ישנן שתי משמעויות עיקריות, הקשת ככלי ציד או ככלי נשק, והקשת כמופע ססגוני מרהיב בשמים.
האם יש קשר ביניהם? האם מלבד הצורה הקשתית המשותפת, ישנו קשר פנימי נוסף? מהו? מה משמעותה של הצורה הקשתית?

קרא עוד »

אקולוגיה יהודית- השפע שבצמצום

אחד מהגורמים המרכזיים למשבר הסביבתי –חברתי בו אנו מצויים כיום הינו המרדף התמידי אחרי השפע החומרי, מרדף המוביל להרס הסביבה, להעמקת הפערים החברתיים ולשאר מרעין בישין. שיעור זה יעסוק ביום השבת (אחת מתרומותיו הגדולות של עם ישראל לאנושות) כיום של עיצוב תודעה אחרת – של איפוק, אחריות ורגישות לאחר.

קרא עוד »

גלובליזציה מול תרבות בת קיימא

מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו

קרא עוד »

כחול אשר על שפת הים

אילו היינו מבקשים מכמה אנשים אקראיים להתבונן לרגע ולחפש את האשמים במשבר הסביבתי, סביר להניח שבין הראשונים שהיו מועלים על המוקד היינו מוצאים את רשתות השיווק וחברות המותגים הגדולות. אך למעשה לא ניתן להאשים את היזמים עצמם במשבר עודף-הייצור, אלא רק את עצמנו, הצרכנים

קרא עוד »

המנעות מעשייה היא ביטוי ליכולת

מדור הקודם בחנו את שאלת תכלית המלאכה והקניין, השייכים לצד ה'לעבדה' שבפסוק המכונן של גישתנו ('וינח ד' א-להים את האדם בגן-עדן לעבדה ולשמרה'). מתוך כך שומה עלינו לעיין מעט במהותה של הכלכלה המודרנית וביחס שלה אל הסביבה

קרא עוד »

זה שעולה וזה שיורד

למה הדולר צונח? את התשובה יודע לדקלם כל כלכלן: בגלל הגרעון המסחרי של ארה"ב, שעמד בשנת 2006 על קצת יותר מ765 מיליארד דולר. בתרגום לשפת בני אדם: האמריקנים קונים מהעולם הרבה יותר ממה שהם מוכרים לו; והפער בין היבוא לאמריקה ליצוא ממנה הוא מספר עם שתים עשרה ספרות.

קרא עוד »

מה בין כלי וחפץ?!

מאמר הבוחן לאור המקורות את הבעיה הבוערת של הכלים החד פעמיים היוצרים זיהום סביבתי ארוך טווח. מחד גיסא, נבחן מעמדם ההלכתי של הכלי החד פעמיים ומאידך גיסא נבחן הרקע התרבותי של השימוש החד פעמי ללא התקשרות בין האדם לסביבתו ולחפציו. במאמר זה היה שילוב מרתק בין התייחסות לסוגייה סביבתית בוערת ובין מבט חדש על פי המקורות היהודיים. המאמר זכה במקום ראשון בתחרות כתיבת מאמרים בנושא יהדות וסביבה של השומרה.

קרא עוד »

שמיטה – לפרשת בהר

מצוות השמיטה היא אחת המצוות המקיפות ביותר בתורה. לא רק משום שהקיום שלה הוא במשך שנה שלמה, אלא משום שהיא נוגעת בכל שכבות האוכלוסייה, החי והצומח, ובמיוחד משום שהיא עוסקת בקשר שבין אדם לעצמו, אדם לאלוהיו, אדם לחברה, אדם ועמו, אדם וסביבתו.

קרא עוד »

מה עניין שמיטה לצרכנות?

המצווה של שנת שמיטה, כפי שהיא מופיעה בתורה ובספרות חז"ל, היא למעשה רעיון נועז למדי ואף רדיקלי. היא מורכבת משני חלקים, שמתייחסים לשניים מיסודות החיים: אדמה וכסף.

קרא עוד »