אירוע ירוק – איך עושים את זה?

קהילה ירוקה

אירוע ירוק  – איך עושים את זה?

טבע עברי

רבים מאיתנו חברים בקהילה . הקהילה עוטפת אותנו , נותנת לנו תחושת שייכות, ייעוד משותף ומסגרת לחיי הקודש והחול. בקהילה אנחנו יכולים לבוא לידי ביטוי בדיוק כפי שאנחנו,  יש בה חברים ושותפים פוטנציאלים לדרך בה בחרנו, ומסגרת מובנית להובלת יוזמות. מתוך כך אין כמו הקהילה להובלת שינוי סביבתי וחברתי.
אז איך עושים את זה?  
האירועים בקהילה משקפים את אופייה במידה רבה. ביכולתנו ליצור אירועים שאינם חוטאים ברהבתנות או רעבתנות, אלא משקפים טעם טוב וחשיבה על הסביבה הטבעית והאנושית גם ביום שמחתנו.
להלן מספר כיווני חשיבה לעניין זה:

1. “הצנע לכת” : אם היה צורך לסכם את הבעיה הסביבתית על רגל אחת, ניתן היה להגדיר זאת כך: אנו צורכים יותר מדי ממשאבי כדור הארץ, ומייצרים יותר מדי פסולת. תופעה זו בולטת באירועים שלנו, כשכולנו מאבדים פרופורציות לגבי ההבדל בין “ואכלת ושבעת וברכת” לבין “וישמן וישורון”. צניעות הינה ערך יהודי חשוב – ולא רק בלבוש – ומסייעת מאוד בשמירה על הסביבה. קבלו החלטה בקהילה לגבי סכומי גג להוצאה על אירועים ועמדו בה. אין לכם מושג כמה משאבים תחסכו ואילו כמויות פסולת יימנעו מלהגיע אל מכולות האשפה.
    
2. “צדק צדק תרדוף”: רבים מהמוצרים הזולים שאנו קונים כיום מיוצרים במדינות עולם שלישי על-ידי “עבדים מודרניים”. רדיפת צדק אמיתית בימינו עוברת דרך ניסיון לקנות ככל האפשר מוצרי “סחר הוגן” – מוצרים עם תו איכות חברתי המעיד שלא נוצלו עובדים על מנת ליצרם. ניתן לקבל החלטה כי באירועים של הקהילה אנו משתמשים בהם, ולו כדי לעורר מודעות לנושא.

3. “צער בעלי חיים”: הבשר האדום, מלבד היותו לא בריא, הינו אחד המפגעים הסביבתיים הגדולים ביותר, בכל אחד משלבי ה”ייצור” שלו. 20 אחוז מפליטות גז המתאן, הגורם לאפקט החממה בעולם, נוצר כתוצאה מנפיחות הצאן והבקר שמגודל לצורך תעשיית הבשר, וזוהי רק ההתחלה של פירוט הנגעים של תעשייה זו, הגובלת בין השאר גם בעבירה על “צער בעלי חיים.  קבלו החלטה כי אירועי הקהילה אינם כוללים בשר אדום בתפריט (להמהדרין – סעודה צמחונית זה אחלה).  

4. “כחול ולבן זה הצבע שלי”: קצת ציונות אף פעם לא מזיקה, מה גם שקניית תוצרת מקומית הינה אקט סביבתי מובהק – שכן הוא מחזק את הכלכלה המקומית, ובמקביל חוסך טיסות ונסיעות מיותרות (של המזון), שנזקן הסביבתי הוא עצום. הקפידו על קניית כחול לבן באירועי הקהילה.

5. “בל תשחית” – אין צורך להכביר במילים על נזקי הכלים החד פעמיים מהפלסטיק, וכן על המסר שעובר כשאחרי קידוש או שמחה אחרת אנחנו מפנים שקיות והררי זבל. השקיעו פעם אחת בקניית כלים רב פעמיים שיהוו כלים לאירועי הקהילה. זה יותר אסטטי, נעים, ומעביר מסר של המשכיות ולא של חד פעמיות.

6. “עניי עירך קודמים” : אך אין צורך להגיע למצב הזה. צרכנות מקומית מחזקת את הקהילה. לפני שאתם מחפשים בחוץ – בדקו אולי אחד מבני הקהילה שלכם יודעים לאפות עוגות, להפיק אירועים או לשמור על הילדים.

7. “לקט” – ידוע כי באירועים קהילתיים מזון רב מושלך בסוף האירוע לפח הזבל. צרו קשר עם גמ”ח קרוב לאיסוף קבוע של שאריות המזון וחלוקתן לנזקקים. מומלץ לפנות גם ל”לקט ישראל” הנהדרים שיסייעו לכם בכך בשמחה .- 052-4678141

יש לכם רעיונות נוספים? – שתפו אותנו – [email protected]