בונים עיר

“בונים עיר” 

כתבה: מיכל ברגמן

קהל יעד: בני נוער, תנועות נוער

משך הזמן: כשעה וחצי

למנחה:

על-מנת להמחיש את הבעייתיות שבשמירה על הטבע יחד עם פיתוח ומתן מענה לצרכים מגוונים של האדם, ינסו המשתתפים להתמודד עם פיתוחה של עיר קיימת.

לצורך הבנת הבעייתיות יספר המנחה את סיפורה של התחנה המרכזית החדשה בת”א, המספקת שרותים חשובים לקהל גדול מאוד, אך פוגעת באיכות חייהם של אלה הגרים בסביבתה; התושבים טוענים כי ניתן היה למקם את התחנה באיזור תעשיה או בשולי העיר ובכך להקטין גם את זיהום האוויר באיזור מגורים.

מהלך הפעילות:

המנחה יחלק את המשתתפים לתתי קבוצות, כשבכל קבוצה חמישה משתתפים.

בכל קבוצה על הצוות לבנות עיר ובה כמה מבנים ואתרים, כאשר לכל אחד מהמשתתפים אינטרס שונה. 

המנחה יתאר את העיר ואת צרכיה:

מדובר בעיר קטנה בת 4500 תושבים, המרוחקת ממרכז הארץ. העיר נוסדה לפני כ20- שנה ויש בה אוכלוסיה מבוגרת יחסית (גילאי 55-70), משכילה ומבוססת, שרובה יושב בשכונה יפה וירוקה בשם “השקד פורח” בקצה העיר. 

תושבי שכונה זו שעדיין לא יצאו לגימלאות, עובדים ברובם מחוץ לעיר. הם גרים בעיר שנים רבות ובחרו לגור בה בשל הנוף ואיכות החיים.  

רוב האוכלוסיה צעירה יותר (גילאי 35-55). רבים מהמשתייכים לקבוצה זו הינם מובטלים, חלק מהאנשים עובדים בעיר במפעל הקיים בה ומשתכרים מעט. 

מרבית הצעירים, שגדלו בעיר, אינם שבים אליה בשל בעיות תעסוקה.

כך נוצר חשש, שהעיר תהפוך לעיר מזדקנת, ללא עתיד.

בקרב תושבי האיזור התארגנה קבוצה גדולה של זוגות צעירים המעוניינים להקים את ביתם בעיר הקטנה: הם התרשמו מאיכות החיים והקימו עמותה בשם “ירוק בעיניים” להקמת שכונה חדשה, של בתים פרטיים עם גינות ושרותים חברתיים שונים (גני ילדים, קופ”ח, גנים ציבוריים וכד’). קבוצה זו אינה נרתעת מבעיית האבטלה בישוב: משפחות אלה עובדות מחוץ לישוב ואינן נרתעות מנסיעות ארוכות לערים הסמוכות. הן סבורות שבואן ישפר את איכות החיים בעיר ויתרום  גם לתושבים הותיקים.

ראש העיר, המנסה לפתור את בעיות התושבים, מעודד את הקבוצה החדשה לבוא ולגור במקום. הוא גם מנסה להביא יזמים ומשקיעים לעיר, על-מנת לפתור את בעיות האבטלה. הוא מצליח לגרום לתעשיין מצליח להסכים להקים בעיר מפעל תעשייתי,  בשם “אופק”, שיעסיק בעתיד כ550- איש. מפעל זה מתחייב לשלם משכורות מכובדות לעובדים וכן לתמוך במערכת החינוך המקומית. 

“אופק” יגרום ללא ספק לנזק לאיכות הסביבה במקום: רעש, ריחות רעים וסכנה לפגיעה במערכת הנשימה. (זאת למרות כל אמצעי ההגנה שנוקט המפעל).

תושבי עמותת “ירוק בעיניים” הודיעו לראש העיר כי הקמת המפעל תביא לביטול תכניתם להתיישב במקום. גם תושבי שכונת “השקד פורח” מתנגדים נמרצות להקמת המפעל.

• כל תת-קבוצה אמורה לנסות ולמצוא פתרונות שיאפשרו את פיתוח העיר וירצו את התושבים, כאשר כל משתתף מייצג אינטרס אחר בעיר.

הנציגים בקבוצה:

1. נציג תושבי שכונת “השקד פורח”.

גיל: 55. מקצוע: מהנדס.  מצב משפחתי: נשוי+ 3 (שני הילדים הבוגרים כבר עזבו את הבית).

 גר בישוב מאז היווסדו, לפני 20 שנה. עובד מחוץ לעיר. מתנדב במשמר האזרחי.

 2. נציגת עמותת “ירוק בעיניים”.

גיל: 38.  מקצוע: אשת שיווק בחברת מזון גדולה.  מצב משפחתי: נשואה+ 2 (ילדים בגיל הגן).

מעוניינת לגור בשכונה החדשה. עובדת מחוץ לישוב. מוכנה להתנדב בגני הילדים ולסייע לגננות.

 3. נציג תושבי השכונות העירוניות.

גיל: 42. מקצוע: טכנאי, אך מובטל קרוב לשנתיים. מצב משפחתי: נשוי+ 5 (ילדים בגילאי ביה”ס היסודי והתיכון).

גר בישוב כ- 12 שנה. אשתו עובדת במפעל המקומי בחצי מישרה ומשתכרת מעט מאוד.

4. נציג העיריה.

גיל: 50. מקצוע: יזם פיתוח בקהילה. מצב משפחתי: גרוש + 4  (ילדים בגיל התיכון וילדים בוגרים).

גר בישוב מאז היווסדו, לפני 20 שנה. במסגרת תפקידו מנסה להציע לראש העיר יוזמות שיאפשרו לפתור את בעית האבטלה ואת הבעיות החברתיות.

  5. נציג מפעל “אופק”

גיל: 27. מקצוע: כלכלן. מצב משפחתי: רווק. 

אינו גר בישוב, אך אחראי לקשרים בין המפעל לקהילה ועל התמיכה הכספית של “אופק” במערכת החינוך ובארועי תרבות בעיר.  

• לרשות הועדה עומדת מפת העיר. 

על הועדה לזכור:

א. השטח הפתוח המתואר במפה הוא השטח היחיד העומד לרשות העיר לפיתוח נוסף.

ב. המפעל “אופק” כבר התחייב לנסות ולמנוע את זיהום האויר ואת הרעש בכל דרך אפשרית.

במליאה:

בשלב זה יציגו נציגי כל קבוצה את הדילמות 

שאלות לדיון:

• מה היה הקושי הגדול ביותר שלכם בעבודת הצוות, ומדוע?

• עם מי הזדהתם ביותר ולמה?

• האם ניתן לדעתכם לגשר על הצרכים השונים וליישב ביניהם? כיצד?

• האם קיים גבול מוגדר להתערבות האדם בעולם? 

 לימוד מקורות – חטאי סדום

“אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע (= שנתן) להם הקדוש ברוך הוא.

מה נאמר בארצם? (= מה נאמר על ארצם) – “ארץ ממנה יצא לחם… מקום ספיר אבניה ועפרות זהב לו…” (איוב, כ”ח, ה-ז).

שאין לך כל שביל ושביל בסדום שלא היו בו שיבעה אילנות זה למעלה מזה (= מדורגים על ההרים משני צדי השביל) – גפן ותאנה ורימון, אגוז ושקד, תפוח ואפרסק, והיה כל השביל מסוכך (= מוצל בצילם של האילנות).

אמרו אנשי סדום:  

מאחר שאנו שרויים בשלוה ובטובה, מזון יוצא מארצנו, כסף וזהב יוצא מארצנו, אבנים טובות ומרגליות יוצאות מארצנו – למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלא לחסרנו (= לקחת מטוב הארץ ולגרום לנו להפסד)? בואו ונשכח תורת רגל מארצנו (= שלא יהיה זכר לרגל זר בארצנו).

אמר להם המקום(= אלוקים):         

בטובה שהיטבתי לכם (= אתכם) אתם מבקשים לשכח את הרגל מביניכם (= לשכוח את הזרים), אני אשכח אתכם מהעולם”.

(סנהדרין קח)     

שאלות לדיון:

• מה היה חטאם של אנשי סדום?

• כיצד מציג המדרש את הקשר בין אנשי סדום לטבע שבארצם?

• מדוע המדרש משתמש בביטוי “תורת רגל”?

• מה מנסה המדרש ללמד אותנו על הקשר בין האדם לטבע?

סיכום – “תיקון עולם”

על-פי המסורת היהודית  האדם נברא אחרון, כאשר הוא שונה משאר הברואים – הוא נועד למשול בבריאה, לשכלל אותה אך גם לשמור עליה. 

בניגוד לתרבויות אחרות, התרבות היהודית אינה רואה בטבע כפי שהוא אידאל: 

יש מקום לפתח את הטבע ולרתום אותו לצרכי האדם. יחד עם זאת, יש צורך לשמור על האיזון בין הקידמה לבין השמירה על הטבע:

“בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשיי, כמה משובחים הם! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי. שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך”.

כפי שמראה המדרש על אנשי סדום, השמירה על העולם אינה רק  שמירה על הטבע ועל הסביבה: יתכן עולם שבו הטבע משגשג ומסייע לאדם והאדם גם שומר על הטבע, אך אין זה עולם ראוי בשל היחסים בין בני האדם – תיקון העולם ושכלולו הוא גם שכלול האדם ויחסו לסובבים אותו.

לימוד מקורות לסיכום: 

כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריך עשיה (= תיקון, עיבוד) – כגון: החרדל צריך למיתוק, התורמוסים צריכים למיתוק, החיטין צריכין להיטחן. 

אפילו אדם צריך תיקון.

מדרש בראשית רבא, י”א, ו

ציוד:

פתקים

עטים

מפות של עיר+ אתרים שיש לשבץ על מפה

נייר דבק

כרטיסיות ובהן נתונים של תמיכות תקציביות של משרדי הממשלה

דף מקורות – “חטאי סדום”

”      ”         – “הכל צריך תיקון”

(מתוך חוברת ‘עושים ט”ו בשבט’ בהוצאת טבע עברי)