בל תשחית ופסולת

מישראל לכל אחד מאיתנו

שכבה צעירה

הרציונאל:

הפסולת היא תוצר לוואי של אורח החיים שלנו. בכל רגע אנחנו מייצרים פסולת, ולצערנו כמות הפסולת הולכת ועולה בכל שנה (ראו מספרים בהמשך). הפסולת גורמת לנזקים רבים כגון זיהום אוויר, מים וקרקע, פגיעה בשטחים פתוחים ועוד. האבסורד הוא בכך- מה שאנו מסתכלים עליו כפסולת בעצם יכול לשמש כחומר גלם מצוין לתעשייה. ומכאן מתפתחת כל תעשיית המיחזור. אך יש היבט נוסף, קודם- ראשוני, איך ניתן מלכתחילה להימנע מייצור פסולת? להימנע מהצורך בפתרונות שונים למיחזור הפסולת… (הרי בעצם, גם לתהליך המיחזור יש תוצרי לוואי שהם פסולת…) להימנע מלהשחית, מלבזבז משאבים שבסופו של דבר- הולכים לפח. יש לכך דוגמאות רבות- כגון שימוש בקופסת אוכל במקום שקית לסנדביץ’. הליכה לסופר עם תיק בד, קניית מוצרים באריזות משפחתיות ועוד. 

איסור בל תשחית המופיע בתורה ביחס לכריתת עצי פרי בעת מלחמה מורחב בדברי הרמב”ם וספר החינוך (בהמשך) לעצם השחתה של כל חומר גלם שיכול להביא תועלת. ובכלל זה גם חלק גדול מהפסולת שלנו- שאם נסתכל מקרוב, נגלה שיש לנו זהב בזבל! 

הרמב”ם: ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בניין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה–עובר ב”לא תשחית”

ומוסיף על זה ספר החינוך: שורש [=טעם] המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם,  ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם. 

בשיעור זה נלמד על איסור בל תשחית. נפנים את משמעות הזבל שאנחנו מייצרים. ונחשוב איך ניתן לקחת אחריות על הזבל ולמנוע השחתה נוספת.

המטרות:

• התלמיד יתוודע לכמויות הפסולת השונות שאנו מייצרים.

• התלמיד יבין כי הפסולת יכולה להפוך למשאב- חומר גלם לשימוש חוזר.

• התלמיד ילמד כי איסור בל תשחית אוסר השחתה של כל דבר שהוא בעל ערך. ובכלל זה, חלק גדול ממה שאנחנו רגילים להשליך לפח..

• התלמידים ייקחו אחריות ויאמצו פרויקט להפחתת הפסולת. 

מבנה השיעור

חלק א’: זהב או זבל? (מליאה+קבוצות)

חלק ב’: בל תשחית (מליאה)

חלק ג’: מה עושים (קבוצות+מליאה)

ההכנות הנדרשות:

• לחלק בשיעור הקודם את נספח 1 – מעקב פסולת – לצורך מעקב משפחתי אחר הפסולת ההולכת לפח.

• שקיות אשפה לכל קבוצה של 5 תלמידים.

• יש להכין את המקורות ללמידה לחלק ב’.

מהלך השיעור:

חלק א’: זהב או זבל? (מליאה+קבוצות)

• כמה פסולת אדם בישראל מייצר ביום?  1.5 ק”ג ! 

• כמה פסולת מייצרת כיתה של 30 תלמידים ביום? 45 ק”ג !

• כמה פסולת מייצר בית ספר של 12 כיתות ביום? 540 ק”ג ! 

• כמה פסולת נוצרת במדינת ישראל ביום אחד? 10,500,000 ק”ג ! 

• ובשנה…..  383,250,000 ק”ג……. 

משימה: לחלק את התלמידים לקבוצות קטנות (עד 5 תלמידים בקבוצה). כל קבוצה מקבלת שקית אשפה, והמשימה- לאסוף כמה שיותר פריטים שונים של פסולת- מחומר גלם אחר (נייר, פלסטיק, עץ, מתכת, אורגני וכו’… ) יש להגביל את התלמידים בזמן- 10 דקות. 

הערה למורה: אם השיעור מתקיים לפני הפסקת אוכל, מומלץ להביא מספר סוגים שונים של פסולת מראש.  וכמו כן מומלץ לבקש מראש מהתלמידים לענות על טבלה (נספח 1) בביתם טבלה לפי סוגי החומרים- של הפסולת הביתית המושלכת לפח. 

בואו נראה מה אספתם:

נייר

פלסטיק

עץ

מתכת

קלקר

פסולת אורגנית

בשלב זה נבקש מהתלמידים לספר מה הפסולת שהושלכה לפח בביתם ביומיים האחרונים:

• איזה סוג פסולת הכי נפוץ?

• איזה סוג פסולת הכי מעט?

• האם היה סוג פסולת אחר שלא כתבנו?

כל השקיות שלפנינו- אפשר להסתכל עליהם כפסולת, ואפשר להסתכל עליהם כחומר גלם- השווה הרבה כסף! חוסך פסולת ונזק לסביבה ומאפשר שימוש חוזר בחומר גלם מאשר שימוש בחומר גלם חדש- כמו עצים, נפט ועוד… 

האם אתם יודעים מה קורה לפסולת מעת שהיא נזרקת לפח? 

המצב היום, שפסולת המגיעה לפח האשפה- עוברת להטמנה- ושם היא נקברת באדמה ולאט לאט בהתפרקות איטית של חומר הגלם, היא משחררת פסולת רעילה- אם זה גזים רעילים לאוויר ואם זה נוזלים רעילים לאדמה.

סיכום חלק זה:

לסיפור הזה יש צד טוב וצד רע:

הצד הרע- אנחנו מייצרים יותר מידי פסולת! זוכרים את המספרים מתחילת השיעור?… 

הצד הטוב- אפשר לתקן! למדנו שיש סוגים של פסולת, ובאמת פסולת יכולה להפוך למשאב- מזבל לזהב! אם רק נשכיל לעשות שימוש חוזר בפסולת שלנו.  כמובן שזה לא מספיק- והכי טוב שננסה להפחית את כמות הפסולת שאנחנו מייצרים – אבל זה כבר נושא לשיעור אחר. 

להרחבה: ניתן לשוחח עם התלמידים על משך התכלות של חומרים

חלק ב’: בל תשחית (מליאה)

התורה בספר דברים פרק כ’ פסוק יט,  מלמדת אותנו שאסור להשחית:  כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן–כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.

בואו נשים לב לכמה פרטים:

• מהו מצור? – מצור, הוא שלב במלחמה, ומתואר לנו מצב של עיר שיש עליה מלחמה, והתורה אוסרת להשחית ולכרות את העצים שנמצאים סמוך לעיר. כלומר אפילו בזמן מלחמה שיש סכנה, יש לאדם גבולות- של מה מותר להשחית ומה אסור.

• מה הסיבה? כי האדם עץ השדה- לבוא מפניך במצור? אומרת לנו התורה- אתה לא נלחם מול העצים, אתה נלחם מול תושבי העיר… העץ הזה- אתה ניזון ממנו- הוא מספק לכך מזון, וצל, וחומר גלם לבנייה, ומחסה לבעלי חיים ועוד ועוד… למה לגדוע את החיים הללו?

מתוך איסור הזה, חז”ל וחכמים לומדים קל וחומר- אם במלחמה אסור להשחית, אז בסתם יום של חול… ולכן אומר לנו הרמב”ם:   ולא האילנות בלבד, אלא כל המשבר כלים, וקורע בגדים, והורס בניין, וסותם מעיין, ומאבד מאכלות דרך השחתה–עובר ב”לא תשחית”

ומוסיף על זה ספר החינוך: שורש [=טעם] המצוה ידוע, שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו, ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה. וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה, ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם,  ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו, ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם. 

בואו ננסה לחשוב יחד- מתוך כל הפסולת שאספנו- האם יש לנו דרך לצמצם את הפסולת או להשתמש בה שוב? 

• כמה שקיות של סנדביצ’ים מצאתם? 

• כמה ניירות היו בפח? 

• כמה בקבוקים / פחיות?

יש לכם רעיון מה אפשר לעשות על מנת למנוע השחתה של חומר גלם יקר וחשוב?

חלק ג’: מה עושים?? (קבוצות/מליאה)

יש מגוון אפשרויות עשייה.

נחלק את התלמידים לקבוצות

• בבית

• בכיתה

• בבית הספר

• בחוץ (בטיול, בגינה..)

על כל קבוצה לחשוב על :

1. סלוגן המעודד הפחתה של פסולת

2. למצוא רעיונות לצמצום הפסולת בבית/כיתה/בית ספר/בחוץ

לאחר מספר דקות המורה יאסוף את הרעיונות. ועושים בחירות:

על כל תלמיד לבחור דבר אחד שהוא מקפיד עליו מתוך שלל הרעיונות שהועלו בבית/בחוץ

ועל הכיתה לבחור דבר אחד שהיא מקדמת בכיתה/בית ספר.

רעיונות להרחבה להפחתת פסולת בכיתה ובבית הספר:

• החלטה של הכיתה- שאת האוכל מביאים בקופסאות- ועושים יצירה- שכל תלמיד מביא קופסה, ומקשטים אותה בטושים ומדבקות.

• הצבת פחי מיחזור בכיתה- נייר, אורגני, פלסטיק… מינוי תורנים שאחראים על מיחזור החומרים. 

• הפרדת פסולת אורגנית ועשיית קומפוסט בחצר בית הספר. 

• קמפיין בית ספרי- בהובלת הכיתה- שלטים הקוראים לחסוך- לא רק פסולת- גם שימוש במים ועוד.. כי בל תשחית נוגע לתחומים רבים.

• החלטה בית ספרית- על הדפסה דו- צדדית של ניירות. הודעות להורים במייל ולא מודפס ועוד…