במה מדליקין ובמה אין מדליקין… מבט על תיקון הסביבה
והנפש לאור חג החנוכה
משנת ‘במה מדליקין’ ממסכת שבת פרק שני, מלווה את חלקינו מדי ליל שבת. האם יש בה משהו המטרים את משבר האנרגיה ויש לו משמעות לתפישה הסביבתית/תרבותית של יהודי מאמין בימינו?! מאמין שכן…
ב,א במה מדליקין, ובמה אין מדליקין: אין מדליקין לא בלכש, ולא בחוסן, ולא בכלך, ולא בפתילת האידן, ולא בפתילת המדבר, ולא בירוקה שעל פני המים. לא בזפת, ולא בשעווה, ולא בשמן קיק, ולא בשמן שריפה, ולא באליה, ולא בחלב. נחום המדי אומר, מדליקין בחלב מבושל; וחכמים אומרים, אחד מבושל ואחד שאינו מבושל, אין מדליקין בו.
ב,ב אין מדליקין שמן שריפה ביום טוב. רבי ישמעאל אומר, אין מדליקין בעטרן, מפני כבוד השבת; וחכמים מתירין בכל השמנים–בשמן שומשמין, בשמן אגוזים, בשמן צנונות, בשמן דגים, בשמן פקועות, בעטרן, ובנפט. רבי טרפון אומר, אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד.
במשנה אנו מתוודעים לכך שיש דברים איתם מדליקים ויש דברים שלא מדליקים – למרות שהם ‘מדליקים’ (בתרתי…)
במה מדליקין?
במה מדליקין? לפי חכמים בכל דבר שבוער טוב ולא מסכסך. רבי ישמעאל מוסיף עוד תנאי – שיכבד את השבת. מפרשים שעטרן מסריח ולכן הוא אסור. רבי טרפון מוסיף עוד קומה – שמן זית. הזית הוא אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל וכן ישראל והחכמה נמשלים פעמים רבות לזית. רק בדבר שהוא מסמל את החכמה ואת מלכות דקדושה והוא עצמו מוליד תולדות של השפעה טובה.
ובמה אין מדליקין? בדברים מסריחים או טמאים, או שהלהבה תדלוק בצורה מסכסכת – דברים שעשויים לגרום לנוכח בקרבת אורם – לקום ולצאת מהבית…
המשנה עוסקת ביום השבת – בתכלית. איזה אור אנו מביאים אתנו מערב שבת – מעולם המעשה – לתוך רוחנו/נשמתנו – לתוך קדושת חיינו. מסתבר שלא כל אור – הוא לטובה…
יש לנו אפשרות היום לבחור במה מדליקין – במה אנו מדליקין את המכשירים שלנו, את האור בביתנו, במה אנו מבודדים ובונים את ביתנו? יש לנו אפשרות לבחור להדליק בדברים שלא מסכסכים – מעודדים אסונות טבע, שלא מריעים עם יושבי כדור הארץ ועם הדורות הבאים, שלא יגרמו חס וחלילה שלמישהו לצאת מהבית – (העיר/השכונה שלנו אולי אפילו כדור הארץ?!) כי אנו מזהמים את האוויר שלו בריחות ואורות מזהמים.
כל פעם שאנו יוצאים לכיוון המרכז ורואים שכבת רעלים מעל מישור החוף – אני מודה ל-ה’ שאני לא גר שם – אבל זה משפיע גם עלינו וגם אם לא – זה אחינו וארץ ישראל אהובת לבנו ואנחנו גורמים בין השאר לעננה זאת להתפתח בכל פעם שאנו בוחרים להדליק בדברים ש”אין מדליקין”. כל אחד בכלים שלו, יכול למצוא נקודות ביומיום וכן בצמתים מרכזיים בחייו – לבחור בחירה שמיטיבה עם סביבתו ועם הדורות הבאים.
דרגה א’: שיטת חכמים. תדליק רק במשהו שלא יסכסך ויגרום להטיית הנר כדי להגדיל את האור ובכך לחילול שבת. זו המדרגה הבסיסית – אל תעשה משהו שעובר על מצוות התורה בכלל (בל תשחית ועוד)
דרגה ב’: שיטת רבי ישמעאל. תדליק רק בדבר שמביא כבוד לשבת. כבוד לקדושה. לא רק סור מרע – אלא גם עשה טוב. תעשה בחירות אנרגטיות שגם מסיבות כבוד לקדושה, שהן מעבר לצד ההלכתי של סור מרע – אלא פועלות להרבות טוב.
דרגה ג’: שיטת רבי טרפון. תדליק רק בדברים שהם זכים לגמרי וטהורים. דברים שהם עצמם מהווים תולדות השפעה טובות. המהדרין שמדליקין בשמן זית – בוחרים שגם האור עצמו יוליד תולדות של תורה ותלמידי חכמים – כך הגמרא אומרת על מי שמקפיד להדליק בשמן זית – כאשר גם השימוש שלך, או בשפת הרב אשלג זצ”ל – כשאתה מקבל – אתה עושה באותה פעולה ממש – הענקה/נתינה – אתה מהדר ומוליד תולדות של השפעה טובה בעולם. לצרוך אנרגיה בע”מ להשפיע ולהשפיע טוב – זה משמעות של מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות לטעמי בכל דבר אפשרי. כל משפחה עם התקציב שלה וסדר העדיפויות שלה – אבל האפשרות להכניס לתוך תודעתינו האמונית – שלצרוך ‘ירוק’ זה לא רק טרנדי/כלכלי, לא רק סור מרע אלא גם חלק מעבודת ה’ שלנו – רצונו יתברך – זה מדליק!
מעט מן האור
תמיד מפתה לחשוב – מה זה כבר משנה? אז מה כבר פעולה קטנה מצידי תעשה לשני הכיוונים – אבל תורתנו הקדושה מגלה שכל אחד הוא עולם קטן – והשינוי בתוכנו – משנה עולמות…
תחשבו איזה גאולה זה שכל בית שנבנה חכם מבחינת ניצול אנרגיה ומציב פאנלים סולריים על גגו – לא רק שלא מכלה משאבי אנרגיה בקיומו אלא הופך בעצמו למשפיע אנרגיה שחוסכת המון זיהום/מחלות/פגיעה בטבע/מימון מדינות ערב יצרניות הנפט המרכזיות ועוד מארין בישין!!!
מדליקין רק באורות הזכים ביותר שלא פוגמים, לוקחים אחריות לא רק על התוצאה ועל המחיר הזול בשימוש באנרגיה מתחדשת – אלא גם על ההשלכות החברתיות/סביבתיות של התהליך כולו שאפשר לי להדליק מה שאני מדליק.
ובניגוד לתפישות הנוצריות הצופות אסונות וסיום העולם, אנו בתור מאמינים בני מאמינים ש-ה’ הבטיח שלא יביא עוד מבול על הארץ – לא מפחד נשנה דרכינו – אלא מתוך רצון להדבק בדרכיו, להפוך להיות מקבלים על מנת להשפיע – שימוש אנרגטי שלא מכלה אלא מוסיף אור הוא שלב בתהליך התיקון לעניות דעתי.
מי שאמר לשמן שידלוק ידליק גם את החומץ – אבל אנחנו נעשה את ההשתדלות שלנו בהתעוררות מלמטה כדי להרבות אור ולא לקבול על החושך (הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל)…
חנוכה
בחנוכה אנו מתוודעים למלחמת אורות – אור החכמה היוונית לעומת אור חכמת התורה. עד עצם היום הזה המלחמה הזו מתקיימת בעולם ובנפשנו – חכמת הטבע לעומת החכמה הא-לוקית האמונית.
ובחודש זה יש פתיחה לבחינה מחדש של מה ‘מדליק אותי’? ‘מה מדליק את ילדי’? על מה הם מדברים כל היום, מה מביא להם שמחה?
האם הם מצוטטים משפטים מסרטים מטמטמים או פסוקים קדושים?
האם אנחנו משרים עליהם אור של אחדות של אמונה בבורא עולם מעבר להבנת השכל או שאנו חיים את המחלוקת שבעולם הטבע, את הפירוד, את הנסיבתיות הטבעית?
חנוכה הוא זמן להתעורר מחדש לבחון את חומרי הבערה – הפתילות והשמנים של חיינו ומי ייתן שנזכה לחזק ולהתחזק מבני בתינו, שכנינו ואחינו – להרבות באור של קדושה ובעירה ירוקה…
מצורף מדריך קצר לבעיית משבר האנרגיה יחד עם טיפים ירוקים במה מדליקין – לשימשוכם… (מתוך אתר ‘יוזמת האנרגיה הטובה‘)
חג אור (ירוק…) שמח
איתי יוסף לחמן