הלכות גזלה ואבדה

[1] "איזה הוא גוזֵל? זה הלוקח ממון האדם בחזקה כגון שחטף מטלטלין מידו, או שנכנס לרשותו שלא ברצון הבעלים ונטל כלים משם…"
[2] "איזה הוא עושֵק? זה שבא ממון חבירו לתוך ידו ברצון הבעלים וכיון שתבעוהו כבש הממון אצלו בחזקה ולא החזירו…"
[3] "כל החומד עבדו או אמתו או ביתו וכליו של חבירו או כל דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו והכביד עליו ברֵעים והפציר בו עד שלקחו ממנו, אף על פי שנתן לו דמים רבים הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר לֹא תַחְמֹד".
[4] "כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חבירו וכל כיוצא בהן… כיון שחשב בלבו היאך יקנה דבר זה ונפתה לבו בדבר, עבר בלא תעשה שנאמר "וְלֹא תִתְאַוֶּה" ואין תאוה אלא בלב…"

הרמב"ם, הלכות גזלה ואבדה, פרק א'