העצים “שלנו” מה אנחנו יודעים עליהם?
על פי מאמרה של – Susan Milord, תרגום ועריכה – מיכל ברגמן
מקור – אתר – COEJL
למי מתאימה הפעילות – ילדים ונוער מגילאי 5-17
רציונאל – בעיקר בטו’ בשבט, כאשר מקובל לדון ב’שמירת הסביבה’ , ניתן לבצע פעילות שכזו – הממחישה שהסביבה היא בכל מקום בו אנו חיים ופועלים – הסביבה אינה רק ‘טיול בטבע’ אלא היא כאן ועכשיו, היא חלק ממי שאנחנו גם כשהיא רקע כל כך מוכר לחיינו, עד שאנו כמעט ואיננו שמים לב לקיומה; הסביבה היא העצים ‘שלנו’, ברחוב ‘שלנו’ ולכן יש לנו אחריות אליה ואנו קשורים אליה רגשית ותרבותית.
מטרות –
• ליצור קשר בלתי אמצעי בין המשתתפים לבין סביבת מגוריהם.
• להמחיש את המושגים ‘סביבה’ ו’שמירת הסביבה’ כחלק מחיי היומיום והמתרבות המקומית שלנו.
• להכיר בחשיבות העצים לקיום העולם.
• לעודד מיחזור נייר ובכך לסייע להקטנת הרס העצים בעולם.
לימוד לקראת פעילות
אפשרות א’ – לגילאי גן וכיתות יסוד:
איך זה להיות עץ?
פַעַם שָאַלְתִי עֵץ –
דתיה בן-דור
“עֵץ, אֵיךְ זֶה לִהְיות עֵץ?”
“אַתָה וָודָאי מִתְלוצֵץ”- אמר העץ.
“לא ולא”, אמרתי- “בְּרצִינוּת גְמורַה,
זה טוב או רע?”
“רע?” תָמַה העץ. “מדוע?”
“ולא אִכְפַּת לְךָ שאתה תָקוּעַ כָל הַשָבוּעַ?”
“איֵנֶנִי תָקוּעַ, אני הֲרֵי נָטוּעַ”
“ולא מִתְחָשֵק לְךָ לפעמים לָלֶכֶת לְבָקֵר חֲבֵרִים
או לִרְאות מה נשמע בִמְקומות אֲחֵרִים?”
“אֵין לי כָל צורֶךְ לָנוּד וְלָנוּעַ.
צִיפורים מְזַמְרות לי בְאופֶן קָבוּעַ
פָרְפָרִים לי נושְקִים, מְלַטֶפֶת הרוח
וּלְנֶגֶד עֵינַי- כָל הַאופֶק פָתוּחַ.”
“וּבַלָיְלָה כְשֶכוּלם יְשֵנִים- אז מה?”
“בלילה אני מַאֲזִין לַדְמָמָה
וְשומֵעַ
אֵיךְ נושֶמֶת הַאֲדָמָה
אֵיךְ פֵירות מַבְשילים
אֵיךְ יורדים הַטְלָלִים
וּבְתוךְ עֲנָפַי יְשֵנִים גוזָלִים וַאֲנִי שומֵר עַל שְנָתָם.”
“אני אוהב אותך עץ” – אמרתי
וְהָלַכְתִי אֶל גַנִי
וְנָטַעְתִי לי עץ מוּל חָלונִי.
לדיון:
• האם גם אתם אוהבים עצים? מדוע?
• האם יש בסביבה שלכם עצים (בחצר, ברחוב, במגרש המשחקים וכד’)? היכן?
• האם העצים הללו עוזרים לכם? במה? (צל, מקום למשחק, נוי וכד’)
אפשרות ב’ – לכיתות גבוהות ולבני נוער:
כל מערכת ימי החיים של האדם הם תמיד בבחינת זריעה למה שעתיד לצמוח. ועל כן הוא נקרא בשם ‘אדם’ על-שם האדמה להורות על עניין זה. שכן כל שבחה של האדמה הוא מצד הגידול והצמיחה הבאים ממנה. וכשם שכל מה שצומח מן האדמה יש בתוכו זרע שזורעין אותו ושוב מעלה צמחים וגידולים חדשים, כן גם האדם, כל מה שממציא על ידי טהרת מחשבתו וכושר מעשיו, בגדר זריעה הוא, שממנה עתידים לצמוח ולפרוח גידולים חדשים עד אין סוף ואין תכלית. וכשם שלזריעה הנתונה באדמה דרוש עיבוד ועידוד, השקאה וכדומה במלאכות שבשדה, שרק על ידם מתעורר באדמה כח הגידול, כן אצל האדם.
הרב יעקב משה חרל”פ, מי מרום, חלק ה’, עפ”י הרב א. ביק, הציונות הדתית
לדיון:
• האם אתם מסכימים כי האדם דומה לעץ?
• אלו גידולים גדלים באדם? ומי זורע את הזרע שלהם?
• הם זהו מסר אופטימי לדעתכם? מדוע?
• האם המצב שמתואר בקטע – בו הטבע שב וגדל ומתחדש הוא מצב שימשיך להתקיים ללא התערבות האדם?
• אלו קשרים נוספים יש, לדעתכם, בין בני אדם ועצים?
אז מה עושים?
א. מה תפקיד העצים בטבע?
כולנו מכירים שימושים לעץ – מנייר, דרך רהיטים ועד סירות – בכולם יש צורך בעץ. אך האם תהיתם פעם מה תפקידו של העץ בטבע?
צאו למקום גידולם של עצים והתחילו בצפייה:
אלו בעלי-חיים מתקיימים סביב העץ? בתוכו? בסביבתו הקרובה?
מה הקשר בינם לבין העץ? ( התבוננו בעיקר על מיקומם של בעלי-החיים – היכן הם חיים – על הגזע, בקרקע, על ענפי העץ וכד’)
האם בעלי-החיים אוכלים חלקים מהעץ? אלו מהם?
לסכום – הידעתם?
• בעלי-חיים ניזונים מפירות העץ, אך יש גם בעלי-חיים שניזונים מזרדים, עלים ועוד.
• לעלים של העץ תועלת רבה – הם פולטים לאוויר חמצן ומים, משביחים את האוויר שאנו נושמים ומסייעים בצמצום אפקט החממה.
• העלים הנושרים מהעץ מעשירים את הקרקע.
• העצים מהווים מגן, מחסה ומקור מזון לבעלי-חיים שונים (חרקים, ציפורים).
ב. העצים ואנחנו – שימושים של עצים
עצים הם חומר גלם המסייע לנו בתחומים שונים.
ערכו ‘סיבוב’ בבית ו/או בחנות מקומית וערכו רשימה של חפצים המכילים עץ.
נסו לבדוק את מרכיבי החפץ, במידה והם מצויינים במפורש.
לסכום –
העצים הם חלק מסביבתנו בתוך הבית ומחוצה לו.
שמירה על המשך קיומם של עצים היא חיונית על-מנת שנוכל להתקיים בהרמוניה עם העולם. לשם-כך עלינו להכיר ולהוקיר את העצים ‘שלנו’ ולהבין את חשיבותם עבור עולמנו.
העצים חיוניים לקיום העולם ולכן עלינו לנהוג בזהירות בשימושי העץ – למשל למחזר נייר ולהשתמש ב רק כשהדבר חיוני, עלינו לטפח את העצים הגדלים בסביבתינו ולהכיר בחשיבותם.
כדי להתחיל ולעשות, אנו מביאים טיפים מאתר ‘סבבה’ הנוגעים למיחזור נייר:
נייר וקרטון: מפרידים וממחזרים
אדאג להפריד ולרכז במכלים מתאימים:
• ניירות כתיבה משומשים ומודפסים משני הצדדי (בבית, במשרד, בבית הספר)
• עיתונים ישנים שהצטברו בבית – להפריד משאר הניירות
• קרטון (לא מְכָלֵי משקה מקרטון)
לאן לפַנות?
למכלים לאיסוף נייר; למכלים נפרדים לאיסוף נייר עיתון; לנקודות להחזרת קרטון שנמצאות בדרך כלל בקרבת חנויות ובמרכזים מסחריים.
אם אין מכלים למיחזור נייר בסביבה שלי, אבקש אותם מהרשות המקומית.
http://sababa.sviva.gov.il/recycling/page3.asp
מתוך אתר COEJL