הצעות לסדר טו בשבט

סדר טו בשבט – הצעות לסדר, משחקים והפעלות

הנחיות למנחה לעריכת סדר בבית הספר

כתבה: מיכל ברגמן
קהל יעד: נוער, ילדים, תנועות נוער

מה זה סדר טו בשבט?

סדר טו בשבט הוא פעילות חווייתית, שנועדה להקנות למשתתפים ידע על החג, מנהגיו, גלגוליו השונים ועל הנושאים האקטואליים הקשורים בו –
כל זה בדרך חווייתית ובאמצעות משחקים, חידונים, קטעי קריאה, שירים וגם כיבוד (פירות, פירות יבשים וכד’).

סדר טו בשבט שמוצג להלן מתבסס על הגדת טו בשבט, שנערכה בחסות משרד החינוך וגופים חינוכיים שונים (בשל ריבוי ההגדות נציין רק שזו ההגדה שעל העטיפה שלה ציור של רימון ועלים, אך ניתן למצוא הגדות רבות נוספות).
ההגדה משמשת בסיס לעריכת הסדר אך בנוסף לה הוספנו קטעי קריאה נוספים וכן שעשועונים.

אופן עריכת הסדר:

•     הסדר נערך בהנחייתם של שני מנחים לפחות.
•     הכיבוד הינו באחריות ביה”ס.
•     על המנחים לדאוג לכך שהאולם בו יערך הסדר ערוך ומוכן עוד לפני פתיחת הסדר, וזאת על-מנת למנוע עיכובים מיותרים.
•     כמובן שיש לדאוג שכל הציוד (כרטיסיות, לוח משחק ועוד) יהיה מוכן כבר בפתיחה.
•     כאשר המשתתפים מגיעים משמיעים המנחים שירי ארץ-ישראל ברקע ומנתבים את המשתתפים למקומם: אם המקום מאפשר זאת עורכים משחק פתיחה בעמידה. אם הדבר לא מתאפשר, מנתבים את המשתתפים למקומות הישיבה.
•     המנחים מנחים את האירוע: פותחים אותו, מנחים את המשחקים השונים, מספרים את הספורים, מסבירים ומורים למשתתפים היכן קטעי הקריאה מופיעים בהגדה עצמה; סדר הדברים תואם את סדר ההופעה של הקטעים בהגדה עצמה, אך ישנם דילוגים רבים שעלולים לבלבל את המשתתפים.
•     את קטעי הקריאה יש לחלק בין המשתתפים: מאחר ואצל חלק מהלמידים ישנן בעיות קריאה, רצוי שאת הקטעים יקראו תלמידים שהמורים ממליצים עליהם ו/או תלמידים שמנחה התרשם מיכולתם במהלך הסדנה שקדמה לסדר.
•     יש לחלק את קטעי הקריאה מיד עם תחילת הסדר, על-מנת לאפשר למקריאים להתכונן.
•     הקטעים שנבחרו לסיפור ולהקראה אינם מעטים; הסדר אמור להמשך כשעה. על המנחים להיות ערים ליכולת הריכוז וההקשבה של המשתתפים – אם יש צורך לקצר ו/או לדלג בשלבים מסוימים, ניתן כמובן לעשות זאת.
•     כדי להנחות את האירוע באופן מוצלח, שוטף וחווייתי יש צורך ברור מאיליו לדעת את מהלך הדברים: לשם  כך על המנחה להיות בקי בסדר בדברים, להכיר את הקטעים השונים ומשמעותם וכד’.
•     סיום: בשעורי ספרות לומדים על תפארת הפתיחה ועל תפארת הסיום.
גם באירוע מסוג זה יש להקדיש מחשבה למילות הפתיחה (= תיאור מהות הסדר ואופיו המשתנה של החג במהלך הדורות  + חידות בנושאים הללו)
וכן למילות הסיכום והסיום (= על אחריות האדם על העולם, שמירת הסביבה והטבע והמקום של החגים בתרבותנו, למשל. או כל מילות סיכום אחרות, בהתאם למה שהתרחש במהלך הסדר).

סדר טו בשבט – משחקים ופעילויות

מוסיקת רקע – שירי ארץ ישראל

משחק פתיחה:

•    המשחק נועד לחלק את המשתתפים לקבוצות, בהן הן יפעלו לאורך הסדר כולו ויתחרו ביניהן.
•    במידה והמשתתפים התיישבו עוד לפני החלוקה לקבוצות או שהמקום קטן ואינו מאפשר חלוקה לקבוצות תוך-כדי משחק, יש להושיב את המשתתפים במקומות ולחלק אותם לקבוצות באופן מקרי.
   
חלוקה לקבוצות – (10 דקות)
אפשרות א’:
•    כל תלמיד מקבל פתק ועליו מילות שיר העוסקות בנושאי החג. 
•    החלוקה לקבוצות מתבצעת עפ”י מילות השירים; כל תלמיד שר בקול את מילות השיר ומחפש משתתפים נוספים השרים את אותן מילים, עד שנוצרת קבוצה.
•    שירים לדוגמא: כך הולכים השותלים, השקדיה פורחת, תפוחים ותמרים.
אפשרות ב’:
•    כל תלמיד מקבל פתק ועליו שם של חיה.
•    הוא מחקה את קולה של החיה ומחפש משתתפים נוספים המחקים את אותה חיה.
ציוד: פתקים ועליהם מילים מהשירים, או פתקים ועליהם שמות של חיות – פרה, כבש וכד’.

הערה למנחה המשחקים:
המשחקים הבאים הינם ארוכים ורצוי לשחק אותם בכמה שלבים, לאורך הסדר כולו. הסדר עצמו נחלק לכמה נושאים ותחת כל נושא רשומות השאלות והחידות המתאימות לאותו נושא.
במשחק ‘נכון/לא נכון’ ישנן שאלות העוסקות בגלגולי החג ובמנהגים שונים הקשורים אליו. כדאי להתחיל את הסדר בשאלות הללו.

משחק – ‘נכון / לא נכון’ ( 20 דקות)
•    המשחק נועד לשתי קבוצות. בכל קבוצה מספר שווה של תלמידים וכל תלמיד מקבל מס’ סידורי (מ-1 ואילך).
•    בכל קבוצה מקבלים המשתתפים את אותם המספרים. במרכז נמצאים שני כסאות, על אחד רשום ‘נכון’ ועל השני רשום ‘לא נכון’.
•    המנחה משמיע בכל פעם אמירה שיקרית או נכונה ואז נוקב במספר.
•    שני המשתתפים שהמספר שלהם נאמר בקול, צריכים לרוץ לעבר הכיסאות ולהתיישב באחד הכיסאות בהתאם לדעתם על האמירה (האם היא אמיתית או לא נכונה).
•    במידה ואין מקום לערוך ריצה, ניתן לחלק לכל משתתף שני פתקים צבעוניים ועליהם רשום ‘נכון’ ו- ‘לא נכון’. התלמיד שנקבו במספר שלו והרים את הפתק הנכון, מזכה את הקבוצה שלו בנקודה.
•    הערה למנחה – בחידון זה חידות רבות ואין צורך בכולן למשחק הפתיחה. ניתן לשלב את חלקן בהמשך הסדר.

 ציוד: שלטים –  ‘נכון’, ‘לא נכון’ (כל אחד בצבע אחר, 2 סטים). דף שאלות ותשובות נכונות למנחה.
                               
דוגמאות לאמירות: 
1.    טו בשבט מוזכר במשנה כיום בו מתחילה שנה חדשה לעניין הבאת תרומות ומעשרות. (נכון).
2.    בטו בשבט נהוג עוד מימי המשנה לנטוע עצי פרי חדשים.
      (לא נכון – המנהג לנטוע עצים החל בארץ ישראלעם המושבות הציוניות הראשונות, בסוף המאה ה-19).
3.   סדר טו בשבט, בו אוכלים סוגים שונים של פירות ויין ומדברים בשבחה של א”י, הוא מנהג שנוצר ע”י הציונים  שחידשו את בנין הארץ.
(לא נכון – סדר טו בשבט נוסד ע”י האר”י (ר’ יצחק לוריא אשכנזי) מצפת במאה ה-16 ומשם נפוץ לכל קהילות ישראל).
4.   בטו בשבט קיים מנהג לשלוח משלוחי מנות של פירות איש לרעהו.
(נכון – בקהילת כורדיסטאן נהגו כך).
5.   בקהילת בבל נהגו לערוך סעודות חג חגיגיות בטו בשבט.
(לא נכון – בבבל  היה מקובל מנהג ‘ברכת האילנות’ – נהגו לצאת לפרדסים ולברך את האילנות).
6.   מי שמסתמך על מי שגדול ממנו מכונה ‘נתלה באילן גבוה ממנו’.
(נכון).
7.   כאשר קוטפים תמרים הדבר נקרא ארית תמרים.
(לא נכון – גדידת תמרים)
8.   פרי עץ האלון נקרא בלוט (נכון).
9.   ‘בחור כארז’ הוא כינוי לאדם חזק ביותר.
(לא נכון – הכינוי לאחד מהחברה’ , חברהמן).
10. ‘בכורה’ הוא שלב בגדילת הרימון.
(לא נכון – זהו שלב בהתפתחות התאנה).
11.  הספר ‘קומפלאס די טו בשבט’ עוסק במנהגים השונים של החג.
(לא נכון – הספר מתאר וויכוח בין האילנות על סגולותיהם ופרותיהם. הספר חובר ב-1800 ע”י ר’ יהודה קלאי).
12.  בסדר טו בשבט נוהגים לשתות יין כסמל נוסף לתנובת הענבים.
(לא נכון – היין האדום,  היין הלבן והערבוב ביניהם מסמלים את עונות השנה).

‘תשע בריבוע’  (20 דקות)
•    המטרה היא להצליח  ראשונים להעביר קו על גבי לוח המשחק.
•    כל מנחה מציג תשובה שונה ועל הקבוצה להחליט מי מבין המנחים מציע את התשובה הנכונה.
•    רצוי לשחק את המשחק בכמה שלבים, לאורך הסדר ולא בבת אחת.

שאלות:                                                                    
1.    מה מהירות הריצה של היען?
2.    מה הקשר בין טו בשבט לבין הכנסת?
3.    כמה פסולת מייצרים אזרחי ישראל מדי שנה?
4.    מה מיוחד ביערות ישראל, בהשוואה לעולם?
5.    כמה פעמים נשלחה היונה מתיבת הנח לבדוק האם המבול הסתיים?
6.    האם פרח החצב מצוי בסכנת הכחדה בישראל?
7.    באיזה עץ נתלה אבשלום, בנו של דוד המלך?
8.    מהו ‘חמישוסר’?
9.    מהו ‘עץ החיים’?
10.    מדוע נקרא החרוב בשם זה?
11.    מדוע נוטעים עצים בטו בשבט?
 
תשובות:
1.    למרות שמדובר בעוף כבד הוא מסוגל לרוץ מהר מאוד, עד 70 קמ’ש. (נכון)
מאחר וזהו עוף כבד הוא מגיע למהירות של 35 קמ’ש. (לא נכון).

2.    מימי הכנסת הראשונה, בשנת תש’ט, נהוג שחברי הכנסת יוצאים לנטיעות ברחבי הארץ (לא נכון).
בט”ו בשבט שנת תש”ט נפתחה הכנסת בפעם הראשונה (נכון).

3.    בישראל מייצרים האזרחים כמות של 11 מיליון מטר מעוקב פסולת בשנה (נכון).
כמות האשפה המיוצרת במדינה בשנה היא סביב 25 מיליון מטר מעוקב אשפה בשנה (לא נכון).

4.    בישראל ניטעו בעיקר עצי אורן, שלא גדלו בה באופן טבעי. ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה רוב העצים שגדלים בה אינם גדלים בה באופן טבעי (לא נכון).
5.    ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה יש יותר עצים בסוף המאה העשרים מאשר היו בה בתחילת המאה (נכון).    

6.    נח שלח את היונה פעם אחת והיא הביאה איתה ענף של עץ זית כסימן לסוף המבול (לא נכון).
נח שלח את היונה שלוש פעמים: בפעם הראשונה עדיין היה מבול, בעם השנייה היא שבה לתיבה עם ענף של עץ זית ופעם השלישית היא לא חזרה אל התיבה.

7. החצב היה בסכנה, אך מאז החל מבצע ההסברה כנגד קטיפת פרחים, הוא שב ומופיע במקומות רבים בארץ (לא נכון).
החצב אינו מצוי בסכנה משום שבעלים ובבצל שלו יש חומרים צורבים הדוחים את בעלי החיים וכך הוא אינו משמש למאכל לצאן ובקר (נכון).

8. אבשלום, ששערו היה ארוך, הסתבך ונתלה בענפי השיטה. (לא נכון).
אבשלום נתלה בענפי עץ האלה (נכון).

9. ‘חמישוסר’ הוא מינהג עתיק, של אכילת חמישה-עשר סוגי פירות מראש חודש שבט ועד ט”ו בשבט, כביטוי לגעגועים לארץ ישראל ולפרותיה (נכון).
‘חמישוסר’ הוא שיר שהיו המקובלים בצפת נוהגים לשיר במהלך חודש שבט, כאשר כל אחד מט”ו הבתים מבטא שבח אחר ,שבו נשתבחה ארץ ישראל(לא נכון).    

10. האדם הראשון מכונה במדרשים ובאגדות בשם ‘עץ החיים’, משום שממנו יצאו כל בני האדם וכל החיים האנושיים שעל פני כדור הארץ (לא נכון).
זהו כינוי לתורת ישראל, המורה כיצד על האדם לנהוג בחייו (נכון).

11. החרוב נקרא בשם זה מפני שקשה לנגוס בו – הוא ‘מחריב את השיניים’ (נכון).
שמו של החרוב נובע מכך שעל פי האגדה הוא צמח למרגלות הר חורב וכך סייע  להאכיל את בני ישראל בדרכם במדבר (לא נכון). 

12. השנה החליט משרד החינוך לבטל את הנטיעות המתוכננות בשל המצב הביטחוני (לא נכון).
השנה לא נוטעים עצים משום שזו שנת שמיטה, השנה השביעית האסורה מהתורה בעבודת האדמה (נכון).

13. מנהג הנטיעות החל עם הקמת המושבה הראשונה, פתח תקוה, בה החליטו על מנהג זה כדי לחזק את המושבה הראשונה  (לא נכון).
ההצעה להפוך את הנטיעות למנהג קבוע התקבלה באסיפת הסתדרות המורים ביפו, בו הציע אחד המורים שבכל בית ספר יצאו התלמידים לנטיעות (נכון – הדבר אירע בשנת 1906).
 
ציוד: לוח ‘תשע בריבוע’ + כרטיסיות איקס ועיגול
           דבק רב פעמי

משחקי שירי ארץ ישראל
אפשרות א’-
•    תחרות בין קבוצות: המנחה מציין שם של שיר, ועל התלמידים להיזכר בכמה שיותר מילים מהשיר.
•    כל קבוצה בתורה מדקלמת שורה (בסדר כרונולוגי) ואחריה שרים את כל המילים.
•    הקבוצה הזוכה היא זו ששרה בקול רם יותר.
ציוד: מילות השיר ‘שעור מולדת’ או כל שיר אחר בנושא.
                                   
אפשרות ב’ –
•    תחרות שירים בנושא מסוים: כל קבוצה מכינה רשימה של שירים בנושא שקובע המנחה: צמחים, מקומות בארץ, מים (נחלים, ים או שיר שבו מוזכרת המילה מים) וכד’.
•    המנחה עומד באמצע וכל פעם שהוא נותן אות לקבוצה היא שרה שיר שטרם הושר (על-ידה או ע”י הקבוצה השנייה). 
•    הקבוצה ששיריה הסתיימו קודם מפסידה.

‘תן קו’
•    במרכז החדר מציבים לוח, תולים בריסטול וכד’.
•    כל קבוצה בתורה מקבלת הגדרה הקשורה לעולם החי והצומח, ועליה להסביר אותה לקבוצה השנייה באמצעות ציור.
•    ניתן לשחק זאת ע”י פנטומימה או במשולב – הגדרה אחת בציור והשנייה בפנטומימה.
•    הקבוצה שפענחה מספר רב יותר של הגדרות מנצחת.
•    כל ניחוש מזכה בנקודה.
•    כל הסבר של משמעות הביטוי מזכה בעוד נקודה.

הגדרות:
נתלה באילן גבוה
התפוח לא נופל רחוק מהעץ
איש תחת גפנו ותחת תאנתו
לעקור מהשורש
להכות שורשים
גודע את הענף שהוא יושב עליו
פרי בטן 
   
ציוד: טושים עבים, ניירות עיתון או בריסטולים או לוח+ גירים, דבק רב פעמי.

תחרות – שמות עצים
•    כל קבוצה בתורה אומרת שם של עץ או שיח. הקבוצה הבאה אחריה אומרת של של עץ, שמתחיל באות האחרונה של העץ הקודם.
•    לדוגמא:
א’ – תמר, ב’ –  רימון, א’ – נקטרינות…

חידה – מהי הקופסא הכחולה?
הקק”ל הוקמה בשנת 1901 וכדי לאסוף תרומות לרכישת קרקעות ולנטיעת עצים היא הפיצה את הקופסא הכחולה, מעין קופת צדקה באמצעותה תרמו יהודים לבנין הארץ. באמצעות תרומות אלו, ולא באמצעות תרומות גדולות וחד-פעמיות, אספה הקק”ל סכום עצום: ב-1939 היו תלויות כמיליון קופסאות כחולות בבתים יהודים ברחבי העולם. עד שנה זו נאספו למעלה מ950,000- לירות, שהיו אז הון עתק.
מכאן ניתן להבין, כי התמיכה בקרן הקיימת הייתה תמיכה עממית אמיתית, של יהודים שראו בתרומת פרוטה יומית או שבועית לקיחת חלק בגאולת הארץ.

חידות נוספות – חידות סביבתיות:
•     כמה אחוז מכלל הצמחים נחקרו עד היום בעולם?
(תשובה – 1% בלבד).
•     כמה מינים של צמחים ובעלי חיים הוכחדו רק במערב אקוודור במאה האחרונה?
(תשובה – 50,000 מינים לפחות)
•    כמה מים נחסוך אם נקצר את המקלחת שלנו בשתי דקות?
(תשובה – 45 ליטר)
•    כמה אשפה מייצר אזרח ישראלי בכל יום, בממוצע?
(תשובה – 2.3 ק’ג בממוצע)

לסיכום סדר טו בשבט:

הטבע אינו צריך שנציין אותו ביום מיוחד, הוא פועל, מועיל ומיפה את העולם בכל יום ויום.
האדם הוא-זה שזקוק לתזכורת לצורך לשמור את העולם ולהגן על הטבע והסביבה.
רבות נכתב על הדמיון בין האדם לטבע. בחרנו לסיים בקטע המראה את הדמיון בין האדם לאדמה, אך גם את המיוחד באדם:

האדם נברא חסר
 
האדם נברא חסר [בלתי מושלם[, אבל יש בו יכולת להיעשות שלם, כי מעלותיו נתונות בו תחילה רק בכוח [באפשרות[, ושומה עליו [הוא צריך] להוציאן מהכוח אל הפועל.

על שום כך נקרא שמו אדם, מפני שהוא דומה לאדמה זו שגלום בה הכוח להוציא מתוכה מיני צמחים.

האדם הוא האדמה של עצמו, כי בכוחו להצמיח מתוך עצמו את כל מעלות האדם.
אך לצורך צמיחה זו צריך האדם להיות עובד אדמתו. את מעלותיו שלו עצמו קונה האדם בעמל חייו.

וכך מפרש המהר’ל בעקבות חז’ל את הפסוק ‘אדם לעמל יולד’: האדם נולד לעמל של הבאת עצמו לידי שלמות, וכל עוד לא תמו ימיו על הארץ, לא נשלם עמלו כי תמיד הוא יכול להוסיף שלמות על שלמותו.

(שיטתו של המה”רל, לפי א. קריב)

שאלות לדיון מסכם:
    
•    מהו החסר  איתו נולד האדם?
•    מדוע משווים ביו האדם לאדמה?.
•    מה תפקידו של האדם בעולם?