התהוות העולם והיחס לבריאה

וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּוַדַּאי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנִּבְרָא בָּעוֹלָם בְּחִינַת הַתַּכְלִית
כִּי בְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ בּוֹ הַתְחָלָה וָסוֹף
דְּהַיְנוּ הַהַתְחָלָה מִמָּקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל בְּהִשְׁתַּלְשְׁלוּת
עַד שֶׁנִּתְגַּשֵׁם וְנִתְהַוֶּה בָּזֶה הַתְּמוּנָה וְהַדְּמוּת
וְגַם יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף
שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא
דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכוֹלִין יִשְׂרָאֵל לְהַעֲמִיק עִיּוּנָם
וְלָדַעַת וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה
בְּתַבְנִית הָאֵיבָרִים וּבִנְיָן וְקוֹמָה וּדְמוּת וְכוּ’, שֶׁל כָּל דָּבָר וְדָבָר
לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, וּלְעָבְדוֹ. יִתְבָּרַך עַל יְדֵי זֶה
וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה עַד הַתַּכְלִית
שֶׁשָּׁם נִסְמָך אוֹתוֹ הַדָּבָר אֶל הַתַּכְלִית
כִּי כָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּהַתַּכְלִית, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִבְרָא
שֶׁעַל יְדֵי דָּבָר זֶה יְכוֹלִין לְהַשִּׂיגוֹ יִתְבָּרַך וּלְעָבְדוֹ עַד אוֹתוֹ הַתַּכְלִית
שֶׁשָּׁם נִסְתַּיֵּם אוֹתוֹ הַדָּבָר וְנִסְמָך אֶל הַתַּכְלִית
וְצָרִיך כָּל אֶחָד לְהַעֲמִיק עִיּוּנוֹ בָּזֶה
לָדַעַת וּלְהַכִּיר גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא בְּכָל דָּבָר וְדָבָר
בְּתַבְנִיתוֹ וּדְמוּתוֹ, בִּפְרָטִיּוּת אֵיבָרָיו וּבִנְיָנוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
וּלְעָבְדוֹ יִתְבָּרַך בָּזֶה

רבי נחמן מברסלב,ליקוטי מוהר”ן, תנינא סימן לט