וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה

קיבץ מכל חלקי האדמה עפר, מזה המקום מעט, ומזה המקום מעט, ולא ככל בהמה וחיה, וכדיאתא בסנהדרין דל"ח א' אדם הראשון מכל העולם כולו הוצבר עפרו, וטעמו של דבר, משום שמשונה טבע האדם מכל בהמה וחיה שאינם יכולים לחיות אלא באקלים של כל בריה לפי טבעו, וע"פ האקלים שנוצר שמה. מה שאין כן האדם נוצר באופן שיהא יכול לחיות בכל העולם, בין במקום היותר קר בין במקום שיותר חם וניזונים בכל אופן שהמקום גורס, על כן קיבץ הקב"ה עפר מכל חלקי האדמה. וכן יש הפרש במדות הנפש, דכל בריה יש לה כח הנפש המיוחד עז או חלש, החזק או הרפה, והאדם שנוצר ממנה וגדל בה מגדלת אותו הכח, מה שאין כן האדם יש בו כל המדות כמו שנאמר להלן מקרא יח והלאה, על כן כלל בו כל מיני אדמה.

נפתלי צבי יהודה ברלין (1893-1816) – ידוע בכינויו הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19; חיבר את פירוש "העמק דבר" ו"הרחב דבר" על התורה ושיר השירים וחיבורים תורניים נוספים.