חברותא ירוקה
ברכת האילנות
גמרא ברכות מ”ג ע”ב: אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי דניסן וחזי אילני מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהם בני אדם
- מתי מברכים את הברכה? האם קיים חודש מסוים?
- האם מברכים כמה פעמים בשנה כמו שאר ברכות הראיה?
- מדוע תקנו חז”ל ברכה על תופעת טבע שכיחה למדי ולא מיוחדת ?
- מה המשמעות הרעיונית של ברכה זו?
- האם מברכים על עצי פרי בלבד או גם על עצי נוי ?
- על מה בעצם מברכים על לבלוב, פריחה, חנטה, פרי?
קיצור הלכות ברכת האילנות:
א. בחודש ניסן זוכים בברכת האילנות הבאה משנה לשנה ואין מברכים ברכה זו אלא פעם אחת בשנה. (שו”ע רכו סע’ א).
ב. טוב לברך ברכה זו בר”ח ניסן כי זריזין מקדימים למצוות. ויש מברכים אותה בחול המועד ברוב עם ובבגדים נאים. אם אינו יכול בימים אלו – יברך כל חודש ניסן. עבר ניסן – יברך בלי שם ומלכות. (כה”ח שם ס”ק א).
ג. הנמצא בחו”ל במקום שאין האילנות מלבלבים בחודש ניסן אלא רק מאוחר יותר, לכשילבלבו – יברך ללא שם ומלכות. לדעת המ”ב יברך עם שם ומלכות כשילבלבו אפילו אינו בחודש ניסן (עיין מ”ב סי’ רכ”ו ס”ק א’ כה”ח סק”א, הגדת אורח חיים לבא”ח עמ’ ז’ אות י’).
ד. אם לא הזדמנו לו אילנות מלבלבים – צריך לחפש אחריהם, שמצוה זו היא חיוב על האדם.
ה. ראה אילנות מלבלבים ולא בירך עליהם – לא הפסיד ברכתו בזה, וכשיראה שוב אילנות מלבלבים יברך עליהם (מאמ”ר ועיין כה”ח רכ”ו ס”ק י’).
ו. צריך לברך לכל הפחות על שני אילנות, ואפילו אם הם מסוג אחד, ולכתחילה ראוי להדר ולברך על שני אילנות מאכל משני סוגים. (הגדת אור”ח ז סע’ ט. כה”ח רכו ס”ק ב).
ז. בשעה שמברכים על האילנות צריך שיהיו בהם פרחים פורחים. אולם אם התחילו לגדול פירות, ולא נשאר באילנות שום פרח, ואין אילנות פורחים בנמצא – יברך בלא שם ומלכות. (מ”ב רכ”ו ס”ק ד’, כה”ח שם ס”ק ט’ על מנהג העולם, כה”ח רכו סע’ ב. ובזמנו של כה”ח עדיין לא יצאו לאור דברי הבא”ח בפירושו להגדה, ועיין להגר”א שם ס”ק ב’ החולק בעיקרון על השו”ע וסובר שאפילו גדלו ממש יברך. ולמעשה הפוסקים כגאון תמיד יברכו, ואחרים יברכו בלי שו”מ. הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ יא בשם ספר האשכול עמ’ 68 מהדורת תרכ”ח.).
ח. טוב ורצוי לברך ברכה זו מחוץ לעיר, כדברי הגמרא, היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים. אמנם תלמיד חכם השוקד על לימודו – לא יאבד זמנו עבור יציאה מהעיר, ויברך על עצים שבחצרו. וכן יעשה מי שהיציאה קשה לו (ברכות מג ב. הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ ח. כה”ח רכו ס”ק ג).
ט. טוב להשתדל לברך ברכה זו בעשרה. אבל אין להשהות לשם כך את הברכה (הגדת אורח חיים עמ’ז סע’ ה. כה”ח רכו ס”ק ז).
י. טוב ליטול ידיים קודם הברכה. (הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ ג. כה”ח רכו ס”ק ג).
יא. ברכה זו נתקנה דוקא על אילני מאכל ולא על אילני סרק (הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ יא. כה”ח רכן ס”ק ב, יא).
יב. אין לברך על אילנות שידוע לו שהם מורכבים. (הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ יב בשם שו”ת רב פעלים ב, או”ח סי’ לו. כה”ח רכו ס”ק יא).
יג. מותר לברך ברכת האילנות על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם. (הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ יב בשם שו”ת רב פעלים ג, או”ח סי’ ט).
יד. לא יברך על עצים הגדלים בעציצים בתוך ביתו.
טו. עפ”י חכמי הקבלה, יש בברכה זו תיקון גדול לנשמת הנפטרים ובפרט לאביו ואימו. לכן ישתדל לומר “פתיחת אליהו” קודם הברכה (וי”א אחריה). ואחר הברכה יפריש ארבע פרוטות לצדקה לעילוי נשמתם ויאמר בקשה המסודרת לעילוי נשמתם (הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ ה ו. כה”ח רכו סע’ ו’ ח’)
טז. אין לברך בשבת ויום טוב. ואפילו אם חל ר”ח בשבת ורוצה להיות בגדר “זריזין המקדימין” – לא יברך. (הגדת אורח חיים עמ’ ז סע’ ז. כה”ח רכו ס”ק ד).
הרב עוזי קלכהיים זצ”ל :” לאחר חורף רטוב וסגרירי, אחרי ששבו העבים אחר הגשם, מתייצבת לפנינו חמה של ניסן. בזיו פניה המאירות והמחייכות ובקרניה החמות והמלטפות, מבשרת לנו על ימי האביב הקרבים ובאים. ולעומתה נענית האדמה ומתחממת ומוציאה צמחייה, ומתעטפים האילנות בלבושם האביבי הירוק, אחר שהיו מושלכים חשופים כל החורף לקור ולגשמים. ובתרועת אביב עונים האילנות, בפריחות ובריחות הממלאים חללו של עולם. גם אנו כבני אדם, זוכים באותה עת לעדנה מיוחדת, ופינו מתמלא שירה, בברכת האילנות.
הרב בן דהאן-בין ברכת האילנות וברכת שהחיינו: ייתכן שההבחנה בין שתי הברכות מבוססת על טבעו של האדם. כאשר האדם רואה אילן שפירותיו ראויים לאכילה – הרגש הראשון המתעורר בו הוא הרגש התועלתני השימושי, והוא מברך את הקב”ה על כך שזיכהו להגיע שוב לעונתו של פרי טעים זה – “שהחיינו”. כאשר הפרי הבשל עומד לנגד עיניו, האדם מרוכז רק בו ובתועלת שעשויה לצמוח לו ממנו, ואינו פנוי לשעות ליופיו של האילן ולפרחיו.
אבל כאשר רואה האדם אילן שפירותיו עוד אינם גמורים – הוא פונה לצדו האסתטי, מעריך את יופיו ואת טובו ומברך את הקב”ה על שיצר אילן כה נאה: ברכת האילנות.
הרב שמשון רפאל הירש- בפירוש על הסידור: אין לך תקנה, בה הוכיחו חכמינו הגדולים את עצמם יותר כאבות, מעצבי ומחנכי עמנו, אמת המתאמתת שוב ושוב אף בימינו אנו, מאשר התקנת ברכות אלה. הן מביאות לידי כך שיהודי לא ישקע בשגרת חוסר המחשבה וחוסר הרגש. הן גורמות, שלא יהיה צורך רק בכותלי בית התפילה, כדי להסיח את הדעת מעולם המציאות שבסביבה ולהתעלות לתחום ההשפעה.
_________________________________________________________
חברותא ירוקה- אגף “רוח הסביבה” בחברה להגנת הטבע סניף ירושלים. כתיבה: הדס ילינק. לפרטים- 0522775965