כלכלה מקומית מקיימת

כלכלה מקומית מקיימת

“לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך” (כד, יד)

לפני כחודש אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את “חוק הטקסטיל הביטחוני”, לפיו כוחות הביטחון יחויבו לרכוש מוצרי טקסטיל צבאיים “כחול-לבן” ולא תוצרת חוץ, כנהוג בארצות-הברית. ההחלטה תאפשר למאות עובדי טקסטיל ישראליים לשוב להתפרנס בכבוד, ותיצור כאלף מקומות עבודה חדשים.

המוטיבציה של יוזמי החוק הייתה חברתית: התיקון בחוק מתמודד עם העיוות הקיים, ומעניק לתעשיית הטקסטיל הישראלית יתרון משמעותי, שיש בו כדי לסייע לה ולהצילה מקריסה כללית ומפיטורי מאות עובדים באזורי פריפריה. כאלף עובדי טקסטיל מברכים על תוצאות ההצבעה של חוק זה.

אלא שלבד מחשיבותו החברתית, לחוק גם חשיבות סביבתית רבה: העברת ושינוע סחורות על פני הגלובוס יוצרת זיהום אוויר גדול ומיותר הנפלט מאמצעי השינוע (מטוסים, אניות, משאיות); אריזת הסחורות יוצרת פסולת רבה ומיותרת, ופעמים רבות יש בפסולת זו פלסטיק וניילונים שאינם מתכלים.

העדפת רכש מקומי על פני רכש (ולו גם זול יותר) מהעולם הרחב, מהווה עיקרון יסוד בפיתוח בר-קיימא, והיא חלק מתפיסה הקרויה ‘כלכלה מקומית מקיימת’. בהקשר זה מעניינת תפיסת התורה ביחס להעדפת תוצרת מקומית. סוגייה זו סוכמה ביסודיות בידי הרב חנן פורת ב”מעט מן האור” לפרשת בהר-בחוקותי תשס”ב, ונביא מעט מדבריו:

ההדגשה: “וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך” (ויקרא כה,יד) ולא בפשטות: ‘כי תמכרו או תקנו’ אומרת דרשני. ואכן ב’תורת כהנים’ לפסוק זה, אשר הובא גם ברש”י על אתר, נאמר: “מנין כשתהא מוכר לא תהא מוכר אלא לעמיתך? תלמוד לומר: וכי תמכרו ממכר לעמיתך. ומנין כשאתה קונה לא תהא קונה אלא מיד עמיתך? תלמוד לומר: או קנה מיד עמיתך…”.
 
ובכן לא רק ‘המלצה פטריוטית’ לפנינו לקנות ‘כחול-לבן’, אלא הלכה מחייבת…

בנקודה זו נחלקו הפוסקים, ואם נדקדק נוכל להבחין בארבע דעות בנידון:

א. לדעת הרמ”א (שו”ת,י) חובה להעדיף את סחורת ישראל… “אפילו במקום הפסד גדול”.

ב. מדברי התשב”ץ (ג,קנא) נראה, שהעדפת סחורתו של יהודי אינה אלא במקום שההפסד מועט. כך, מכל מקום, דייק בדבריו בעל “מנחת-יצחק” ואף ציין שאפשר שהפסד מועט נאמד בששית ממחיר הסחורה.

ג. כיווּן שונה עולה מתשובתו של הרב עוזיאל בשו”ת “פסקי עוזיאל בשאלות הזמן” (מח). לדעתו אין לאמוד את שכר העבודה העברית, ומחיר הסחורה היהודית, בהשוואה למחיר המוצע ע”י נוכרי, אלא לפי “דרגת רמת החיים של מקור העבודה” הכולל תנאים סוציאליים, ביטוח וכד’. יתירה מזו: לאור דבריו נראה שעל המערכת הציבורית לקבוע נורמת מחירים המבוססת על עקרון זה, ובכל מקום בו מוכן הפועל או הסוחר היהודי לעמוד בנורמה זו, מוטלת עלינו “חובה-לאומית אחוואית” להעדיפו “ובית-דין דנין עליה, ומחייבים את המוכר והיצרן, בעל-הבית והפועל להקדים את אחיהם”.

ד. לעומת זאת מדברי רבנו תם בתוספות (ב”ק קיד,א), נראה שיש להעדיף מכירה לישראל (וה”ה קנייה) רק כשמשתווים במחיר ואין הפסד כלל”.
 
אם-כן, לכל השיטות יש להעדיף תוצרת ישראלית, ולרוב השיטות העדפה זו היא גם במקום הפסד. בולטים במיוחד דברי הרב עוזיאל בראייתם המודרנית והמקיימת.

_________________________________________________________

לתגובות: שלמה אילן, [email protected]

פורסם לראשונה בעלון ‘שבת בשבתו‘ גיליון 1337: כי תצא  י”א באלול תש”ע 21/08/2010