לכבוד הפסח – בית כנסת יפה ומקיים
ר”ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
בתקופה זו של השנה איש איש וביתו שוקעים באובססיית ניקיונות וסידורים, החלפת הרהיטים וניעור הספרים , וכל זאת – שלא יהיה זיק של חמץ (או אבק) בבית בעת חג החירות.
ואם כך אנו משקיעים בביתנו שלנו, כמה נשקיע בבית תפילתנו?
בדרך כלל – לא הרבה…
אנו, בטבע עברי, מציעים לכם לנצל את הימים שלפני חג הפסח להתבוננות בבית הכנסת שלכם, ולמחשבה אמיתית בדבר הדרכים לוודא כי הוא מעביר במראהו ובהתנהלותו מסר של שמירה על עולמו על הקב”ה.
להלן כמה צעדים פשוטים לעניין זה:
1. מבנה בית הכנסת:
מאז ומעולם מבנה בתי התפילה העביר מסר לגבי תפיסת המתפללים את עצמם ואת מקומם בעולמו של הקב”ה. פאנל סולארי על גג בית הכנסת, למשל, מעביר מסר ברור לציבור הכללי ומספק ברוחב את החשמל לצרכי בית הכנסת. מי מזגנים ומרזבים המנותבים לגינת תבלינים “עושים את העבודה” ודורשים הערכות מועטה.
2. חצר בית הכנסת:
חצר בית הכנסת הינה מרכז קהילתי בפני עצמו, המשמש חלקים גדולים מן הציבור לאורך השבוע כולו. חצר בית כנסת מטופחת, המותאמת לאקלים ולצרכי הקהל, מעבירה מסר של קיימות מקומית ופתיחות אל העולם, להבדיל מהסתגרות בד’ אמות של תפילה והלכה:
- הקמת פינות מוצלות בחצר בית הכנסת (למן סוכות גפנים ועד פינות בנויות מחומרים בשימוש חוזר) יאפשרו לתלמידי החכמים ללמוד באוויר הפתוח ולחברי הקהילה ליהנות ממקום לשבת ולנפוש.
- נטיעת עצי פרי בחצר בית הכנסת תורמת לסביבה, מעבירה מסר של המשכיות, ומזמנת אפשרויות של קיום מצוות האילן. צמחים מקומיים מושכים פרפרים. גינת שבעת המינים מחברת אותנו למקורות . גינת צמחי תבלין וריח תשמש אותנו להבדלות, תזמן ברכות נהנין ותרחיב את הנפש.
3. חסכון באנרגיה ומשאבים:
חסכון במשאבים הינו דוגמה מובהקת בה הסביבה מתחברת אל הכיס:
שימוש בנורות חסכוניות חוסך כסף, זיהום, ולא דורש שינוי התנהגות של ממש.
הצעד הבא הוא הקפדה על ניהול נכון של כיבוי והדלקת האור בבית הכנסת ועל שימוש מושכל במיזוג האוויר (ניתן לגבות מזגנים במאווררים, ולהפעיל אותם תוך שיקול דעת).
שעון שבת הוא לא תירוץ – גם אותו יש להתאים (לפני שבת) לעונה ולזמני התפילה.
ועל אנרגיה נקייה כבר דיברנו? חסכון במים בכלל התנהלות בית הכנסת הוא צורך השעה -חסכמים, הדחה כפולה בשירותים, ושימוש חוזר במי נטילת הידיים יובילו לחסכון משמעותי במשאב חשוב זה.
4. הפרדת פסולת:
בית הכנסת כמרכז קהילתי “מייצר” פסולת רבה.
חשוב להציב מתקן למיחזור נייר בבית הכנסת ולהקפיד על חלוקת חומרים הניתנים למיחזור שם (בלי השמות הקדושים וכו’). עלוני שבת הינם נושא בעייתי ממגוון סיבות – בשלב ראשון ניתן להקפיד להכניס רק דפים הניתנים למיחזור ולוותר על כל שאר העלונים ה”מייצרים” עומס על מקומות הגניזה.
הצבת קומפוסטר בחצר בית הכנסת יכולה להוות פתרון לקידושים – גם שם רצוי להפריד פסולת אורגנית מפסולת שאינה מתכלה (בה כדאי להמעיט בכל מקרה).
5. מרכז קיימות:
בית הכנסת נמצא במוקד חיי הקהילה, המגיעים לשם מספר פעמים ביום לצורכי תפילה ולימוד. לפיכך, יכול בית הכנסת לפעול (בצורה משנית) כמרכז קיימות.
ניתן למשל להקדיש חדר במבנה לגמ”ח בגדים ספרים ומוצרי חשמל במחיר סמלי (או בשמו הסביבתי- חנות יד שנייה), אליו מביאים חברי הקהילה את המצרכים שאינם צריכים ולוקחים את הנדרש להם.
איסוף חמץ לעמותות חברתיות, ארגון מוסדי של איסוף השאריות של הקידושים לנזקקים (דרך “לקט” או אחרים).
הצבת מיכלי מיחזור בקרבת בית הכנסת וכן הלאה, יבססו את מקומו כמוביל שינוי תודעה ומגבה אותו במעשים.
6. “הצנע לכת” באירועים :
אם היה צורך לסכם את הבעיה הסביבתית על רגל אחת, ניתן היה להגדיר זאת כך: אנו צורכים יותר מדי ממשאבי כדור הארץ ומייצרים יותר מדי פסולת. תופעה זו בולטת באירועים בבית הכנסת, כשכולנו מאבדים פרופורציות לגבי ההבדל בין “ואכלת ושבעת וברכת” לבין “וישמן וישורון”.
צניעות הינה ערך יהודי חשוב – ולא רק בלבוש – ומסייעת מאוד בשמירה על הסביבה. ניתן לקבל החלטה בקהילה לגבי סכומי גג להוצאה על אירועים ולעמוד בה. הדבר יפחית את הפסולת במקור (לפני ייצורה בכלל) – שזו הדרך היעילה ביותר להגן על כדור הארץ.
7. מעגל החיים והחגים:
קידושים הינם הדרך שלנו לשתף את הקהילה במעגל החיים שלנו ושל משפחתנו. מתוך כך מתבקש שהם ייעשו מתוך דאגה לדורות הבאים.
הקדשת מחשבה לכלים בהם יוגש האוכל (כמה יותר רב פעמיים).
הימנעות מהגשת בשר אדום בתפריט (מלבד הרבה צער בעלי חיים שיש בדרך, גידול הבקר הוא אחד מהגורמים הראשונים למפגעים סביבתיים ולאובדן משאבי טבע) או עריכת קידוש צמחוני (למהדרין!).
דאגה להפרדת הפסולת עם סיום הארוחה מעביר מסר של שמירה על הבריאה ביום שמחתנו.
8. “צדק צדק תרדוף” :
כמה משתכר עובד הניקיון של בית הכנסת? מאיפה מגיע המזון המוגש שם? כיצד ניתן לשלב בעלי מוגבלויות בתפילה? כל אלו הינן שאלות שעל בית הכנסת להתמודד איתם בהתנהלותו השוטפת. בית כנסת צריך לעמוד איתן בערכים שהוא מייצג, גם אם הדבר מורכב למימוש.
9. “גדול לימוד”:
שיעורים ודברי תורה בבית הכנסת הינם במקום בו חברי הקהילה יכולים להוביל שינוי תודעה.
רעיון יפה הוא להחליט כי בארבעת הפרשות ה”סביבתיות המובהקות” – בראשית, נח, בהר, כי תצא, יתקיימו באופן מסורתי בבית הכנסת שיעורים או דברי תורה הנוגעים בנושא הסביבתי (הדבר יכול להיות קבלה של אחד מחברי הקהילה על עצמו, או להיות מובל על ידי רב בית הכנסת).
יציאה אל מחוץ למבנה בית הכנסת –בין אם למלווה מלכה במוצ”ש , לתפילת שחרית ותיקין או לקבלת שבת בטבע (גם אם מדובר בחצר בית כנסת) מעניקה לנו חוויית תפילה אחרת המקרינה על שאר התפילות.
10. בתוך עמי- שיתוף הקהילה הכללית :
בית כנסת לא יכול להיות מנותק מסביבתו הפיסית והאנושית.
מצאו דרך להתחבר לקהילה שמסביב בית הכנסת. הצטרפו למאבקים סביבתיים באזור, תימכו בחלשי החברה בסביבת בית הכנסת, אמצו עסקים מקומיים בכלל האירועים הקהילתיים צרו הזדמנויות לפתיחת שערי בית הכנסת לקהל הרחב לעתים מזומנות.