מגוון מינים
הדס ילינק
בתורה מתואר לנו מאורע דרמטי בה החליט הקב"ה שהעולם לא יכול להמשיך בקיומו. והוא מחליט להציל זכר ליצור האנושי – האדם, ויחד איתו להציל את מגוון בעלי החיים והצומח . מאורע זה הוא כמובן המבול המתואר בפרשת נח.
מעניינת ההשוואה בין פרשת נח- המבול ובין פרשת בראשית:
פרשת נח: בראשית פרק ז
א וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה: כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה. ב מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח-לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה–אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; וּמִן-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא, שְׁנַיִם–אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. ג גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, זָכָר וּנְקֵבָה, לְחַיּוֹת זֶרַע, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ… יד הֵמָּה וְכָל-הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, לְמִינֵהוּ; וְכָל-הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל צִפּוֹר כָּל-כָּנָף.
פרשת בראשית: בראשית פרק א
כ וַיֹּאמֶר אֱלֹקים–יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. כא… וְאֵת כָּל-עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ, וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת-הַמַּיִם בַּיַּמִּים, וְהָעוֹף, יִרֶב בָּאָרֶץ. … כד וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹקים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹקים, כִּי-טוֹב.
ניתן בקלות להבחין בדמיון המושגים בין פרשת נח- הפרשה בה החריב הקב"ה את העולם למעט מה שניצל בתיבה ובין פרשת בראשית- הפרשה לדעתי הכי אופטימית בתורה- בריאה.. הכל חדש, עולם חדש, עולם שלם.. שכל כך מהר הגיע לידי שחיתות עצומה שהפתרון היחיד שראה הקב"ה לעשות הוא מבול.. מעין שבירת כלים כדי לתת הזדמנות נוספת לעולם ולאדם.
נראה כי הביטויים הדומים- "חיה למינה", "רמש על הארץ", "כל עוף כנף" וכו'… ביטויים המראים את מגוון המינים שנבראו בבראשית ואת המגוון שנכנס לתיבה- וזה משמש כעדות חיה לנח ולמשפחתו, ולנו שקוראים היום את הפסוקים, למה שהעולם הזה יכול להיות עם כל השפע שלו. בנוסף הדגש על זכר ונקבה הבאים אל התיבה מראים את החשיבות של מגוון המינים ויכולת ההתרבות שלהם. אם לא היה לכך ערך, מספיק היה להציל מין אחד ולא בני זוג…
כל אלו מהווים תזכורת כל כך חשובה דווקא בעת של השהייה בתיבה ובעת היציאה ממנה- שבה נפתח דף חדש- הזדמנות חדשה- בעיקר לאדם לשמירה על עצמו ועל העולם עם מגוון המינים שבו… להידמות לבורא עולם… ונראה לי שאנחנו כל הזמן צריכים לראות את עצמנו לא רק כאילו יצאנו ממצרים אלא גם כאילו יצאנו מהתיבה- האחריות של האדם לא השתנתה באלפי השנים האחרונות.