מקורות
פורים
חכמי הדורות האחרונים

רֶמֶז אַחֵר יֶשׁ בְּמִצְוַת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת בְּפוּרִים, שֶׁמַּרְאֶה עַל מִדּוֹת הָעֲנָוָה וְהַכָּרַת הַטּוֹבָה הַטְּבוּעוֹת בְּנַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מֵאָז וּמֵעוֹלָם:
אָדָם שׁוֹלֵחַ מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא מַכִּיר לוֹ טוֹבָה בַּדָּבָר שֶׁעָשָׂה לוֹ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ דּוֹר (דּוֹרוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי), שֶׁכֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִידֵי סַכָּנַת כְּלָיָה, הִתְוַדּוּ עַל עֲווֹנָם וְשָׁבוּ (אֶל ה') בְּכָל לֵב: וּכְשֶׁנִּצְּלוּ אח"כ מִן הַסַּכָּנָה – חָזְרוּ וְנָתְנוּ אֶל לִבָּם: בִּזְכוּת מִי בָּאָה הֲהַצָּלָה? זֶה אָמַר: לֹא בִּזְכוּתִי אֶלָּא בִּזְכוּת חֲבֵרִי, וְאַף זֶה תָּלָה הַזְּכוּת בַּחֲבֵרוֹ וְלֹא בּוֹ – כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַלְּאָה לִבָּם הַכָּרַת טוֹבָה מִזֶּה לְזֶה, שָׁלְחוּ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת   אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כְּלוֹמַר, מוֹדֶה אֲנִי לְךָ וּמַכִּיר לְךָ טוֹבָה שֶׁבִּזְכוּתְךָ נִצַּלְתִּי מִן הַגְּזֵרָה. וְכֵן רָאוּי לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא תּוֹלֶה אֶת הַזְּכוּת בַּחֲבֵרוֹ וּמִתּוֹךְ כָּךְ, בָּאִים כֻּלָּם לִידֵי זְכוּת וְלִידֵי הָאַהֲבָה.

(ספר התודעה, פרק י"ב )