נחלת הכלל- רשות הרבים
פתיחה במליאה
קראו יחד את דבריה של במבי שלג.
1.למי שייכת רשות הרבים?
כשהיינו ילדים, הים היה שייך לכולם: כל אחד יכול היה לגשת אל החוף ולהשתכשך בין הגלים. כשהיינו ילדים, הפרסומות הופיעו בין דפי העיתונים ומעל גלי האתר. את הקונים הפוטנציאליים נהוג היה לפתות באמצעות חלונות ראווה יפים ומסוגננים, שהוצגו בהם מוצרים המיועדים למכירה. הרחובות, הבניינים, הגינות ואתרי הבילוי היו נקיים מפרסומות. […] וזו אינה רק נוסטלגיה דביקה. לאט, לא ביום אחד, השתנה הנוף. כמעט בלי שנשים לב, מישהו תחם את הים. מישהו גָדַר לו חוף פרטי. מישהו ארגן לעצמו חוף, שאפשר להיכנס אליו רק תמורת תשלום. מישהו אחר קיבל זיכיון לכביש פרטי. בלי שנשים לב, הפרסומות השתלטו על הכבישים, על המדרכות, על החלונות, על הבניינים, על תחנות הדלק, על הגינות, על המסיבות הציבוריות; […] האנטנות של החברות הסלולריות היו לחלק בלתי נפרד מן הנוף העירוני; והנוף העירוני – לשבוי בידי גורמים כלכליים, בעיקר נדל”ניים. הבעיה היחידה שמעוררות כל ההתרחשויות האלה היא שלא שאלו אותנו, את הציבור, אם אנחנו מסכימים. החליטו בשבילנו. וכך, בלי לשאול אותנו לדעתנו, השתלטו על רכוש ועל זכויות שהם שלנו – של הרבים, של הקולקטיב, של הציבור.
לקריאת המאמר המלא “למי שייכת רשות הרבים? “לחצו כאן
במבי שלג, ‘למי שייכת רשות הרבים’, ארץ אחרת, 29 (2005)
- מהן ‘רשות הרבים’ ו’רשות היחיד’ שלכם? ספרו על ‘רשות הרבים’ שיש לכם ממנה זיכרון טוב.
- למי שייכת רשות הרבים?
2. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ, עמוד ב:
לא יסקל אדם מרשותו לרשות הרבים;
מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים,
ומצאו חסיד אחד, אמר לו:
“ריקה! מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?”
לגלג עליו.
לימים נצרך למכור שדהו והיה מהלך באותו רשות הרבים ונכשל באותן אבנים
אמר: יפה אמר לי אותו חסיד “מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך”.
- מהן ‘רשות הרבים’ ו’רשות היחיד’ לפי אותו חסיד?
- חשבו על דוגמאות נוספות ל”אבנים שאנו מסקלים” מרשות שאינה שלנו לרשות שלנו.
לימוד בחברותא
מהי רשות הרבים?
1. תוספתא שבת, פרק א משנה א:
רשות הרבים סרטיא (=דרך המלך) ופלטיא (=ככר השוק) ומבואות המפולשין (=הפתוחים) [להם].
2. רמב”ם הלכות שבת פרק יד א:
איזו היא רשות הרבים–מדברות ויערים ושדות, ודרכים המפולשין להן: ובלבד שיהיה רוחב הדרך שש עשרה אמה, ולא תהיה עליו תקרה.
דיני נזיקין ברשות הרבים
לפניכם אוסף מקורות המתייחסים לדיני נזיקין ברשות הרבים- מהפסוקים בתנ”ך דרך המשנה, גמרא ואחרונים.
המושגים מתייחסים לנזקים של ימי המשנה. אך ניתן להמיר אותם לנזקים שאנו מכירים מימינו.
נסו ללמוד את המקורות מנקודת מבט של זמננו.
- שמות, פרק כא, פסוקים לג-לד: לג וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר. לד בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה-לּוֹ.
- משנה, מסכת בבא קמא, פרק א, משנה א: ארבעה אבות נזיקין–השור, והבור, והמבעה, וההבער.
- משנה, מסכת בבא קמא, פרק ג משנה ג: רבן שמעון בן גמליאל אומר, כל המקלקלין ברשות הרבים, והזיקו–חייבין לשלם;
- משנה, מסכת בבא קמא, פרק ג, משנה א: המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בה ושיברה–פטור; ואם הוזק בה, בעל החבית חייב בנזקו. נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחר במים, או שלקה בחרסיה–חייב. רבי יהודה אומר, במתכוון, חייב; ושאינו מתכוון, פטור.
סיכום ביניים
- מתי יש חובה על המזיק לשלם?
- קראו על חוק “המזהם משלם” (כתבה באתר NRG).
- הצעת החוק- המזהם משלם (מאתר הכנסת).
אחריות סביבתית-חברתית
1. תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, ל עמוד א: תנו רבנן: חסידים הראשונים היו מצניעים קוצותיהם וזכוכיותיהם בתוך שדותיהן ומעמיקים להן ג’ טפחים כדי שלא יעכב המחרישה רב ששת שדי להו בנורא (זורק באש) רבא שדי להו בדגלת (זרק בנהר החידקל).
- שימו לב -אותם חסידים מזכירים מאוד את החסיד בראש הלימוד.
2. רמב”ם ספר נזיקין-הלכות רוצח ושמירת נפש הלכה ה: וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות–מצות עשה להסירו ולהישמר ממנו ולהיזהר בדבר יפה יפה, שנאמר “הישמר לך ושמור נפשך” (דברים ד,ט). ואם לא הסיר, והניח המכשולות המביאין לידי סכנה–ביטל מצות עשה, ועבר על “לא תשים דמים” (דברים כב,ח).
גזל רשות הרבים
- האם אדם המשתמש בשטח מרשות הרבים לאורך זמן, ובאופן כזה גם מונע מאחרים את השימוש בו, האם אדם כזה נחשב כגזלן של הרבים?
תוספתא, מסכת בבא קמא,פרק י, משנה ח: הגוזל את הרבים חייב להחזיר לרבים. חמור גזל הרבים מגזל היחיד, שהגוזל את היחיד יכול לפייסו ולהחזיר לו גזילו; הגוזל את הרבים אין יכול לפייסן ולהחזיר להן גזלן.
סיכום במליאה
- איסוף הרשמים מן הלימוד
- באיזה אופנים אנו גוזלים את רשות הרבים?
- מה היחס הנכון, המתוקן, בין רשות הרבים ורשות היחיד?
קיימת תחלופה קבועה בין רשות הרבים לרשות היחיד; דברים יוצאים מן הבית למרחב הציבורי ונכנסים אליו בחזרה.
ברמת הפרט, עלינו מוטלת האחריות והחובה להפעיל שיקול דעת – במה שאנו צורכים, בפסולת שאנו מייצאים (למשל) וברמת הכלל – כפי שראינו בהרחבה על חוק “המזהם משלם”.
נסיים בדברי הרב קוק:
האומר מלה של החסיד הקדמון, אשר השכיל להביע שדוקא רשות הרבים הוא גם לגבי היחיד הרשות שלך האמיתי, לעומת מה שהרשות היחיד הוא באמת רשות שאינו שלך? (בבא קמא דף נ) זה חוק עולם שהוא מחויב להיות חקוק על לוח כל לב מישראל, ההולך ומתקבץ אלינו לשם בנין ארצנו ותחית עמנו.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק , אוצרות הראיה, מכרוזי הראי”ה עמוד 18