פנים של שבת

פנים של שבת

1. קראו את הישר של אילן שיינפלד.  שתפו את חבריכם בקבוצה בחוויית שבת אחת הזכורה לכם במיוחד.

ערב שבת / אילן שיינפלד

יֵשׁ סוּג מְסֻיָּם שֶׁל צְלִילוּת
לַאֲוִירוֹ שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת.

מִין גַּל שֶׁל רֶגֶשׁ,
מִין מוּסִיקָה שֶׁל תּוֹדָה.

אוֹר יוֹרֵד עַל הָעוֹלָם
רַךְ כְּמוֹ הִינוּמָה.

בְּיָמִים אֲחֵרִים לא הָיִיתִי יוֹדֵעַ
אֲפִלּוּ אֵיךְ לִקְרא לָהּ.

סִגַּלְתִּי לִי גַּם אֶת הַזְּכוּת הַזּאת.
נִדְמֶה, אֲנִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ אשֶׁר.

2.    קראו את הפסוקים הבאים המתארים את יום השבת

•    מה מזכירה לנו השבת בכל אחד מהמקורות
•    איזה נרטיב מייצרת השבת לפי מקורות אלו? איזה סיפור מספר לעצמו שומר השבת וזוכרה?

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
שֵשֶת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְבִיעִי שַבָּת לַה’ אֱלֹהֶיךָ
לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶר בִּשְעָרֶיךָ.
כִּי שֵשֶת יָמִים עָשָה ה’ אֶת הַשָּמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶר בָּם
וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה’ אֶת יוֹם הַשַּבָּת וַיְקַדְּשֵהוּ  

שמות כ’ ח’

שָׁמוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ, כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ, ה’ אֱלֹהֶיךָ 
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי–שַׁבָּת, לַה’  אֱלֹהֶיךָ:  לֹא תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ-וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ-וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל-בְּהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ— לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ, כָּמוֹךָ. 
וְזָכַרְתָּ, כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיֹּצִאֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה;
עַל-כֵּן, צִוְּךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ, לַעֲשׂוֹת, אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת. 

דברים ה’ יא -יז

3.    קראו בצוותא חלק מקטעי ההגות שלפניכם :

מ. גליקסמן :“למען ינוח עבדך ואמתך כמוך, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה’ אלוקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, על כן ציווך ה’ אלקיך לעשות את יום השבת”. כאן נעשתה השבת מקור וערובה לשוויון בני האדם: “למען ינוח עבדך ואמתך כמוך” (מעין מה שנאמר בחובת אהבת הבריות: “ואהבת לרעך כמוך”) עדות חיה ונצחית לתורתה המוסרית היסודית של היהדות. השבת היא סמל הטוב המוסרי, המשפט והצדקה. 

אהוד בנאי  :מדברים עכשיו לא מעט על מצבו העגום של כדור הארץ ואני שומע,כולם אומרים,חייבים בדחיפות לעשות משהו כמו: יום ללא מכוניות, יום ללא רכבות, יום ללא מטוסים, יום ללא אוטובוסים ואופנועים, יום ללא עישון, יום ללא עשן, יום ללא מכונות כביסה, יום ללא מיבשי כביסה ,יום ללא מדיחי כלים, יום ללא טלפונים, יום חיסכון באנרגיה, יום ללא בישול, יום ירוק, יום כחול, יום סגול, יום ללא תאונות, יום ללא עבודה, יום ללא לחץ, יום עגול.
ואני אומר:
יש לנו יום כזה מאז שאנחנו זוכרים את עצמנו כעם.
יש לנו יום כזה מאז ומתמיד. מאז שנברא העולם.
יש לנו את השבת, כן, שבת, רבותי, שבת!
שבת זה הרי היום הטוטאלי למען כדור הארץ.
זה טוב לאויר, זה טוב לאדמה, זה טוב לכביש, לים, למים,ולרוח לנשימה ולנשמה,זה זמן איכות לסביבה, זמן איכות למשפחה, זמן איכות למנוחה…

“ויברך אלוהים את היום השביעי ויקדש אותו
כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות”

אברהם יהושע השל: ” כל הרוצה ליכנס לקדושת היום חייב להניח תחילה את המולת החולין של מיקח וממכר סואן, לפרוק מעליו עול עמל שהוא רתום בו, להתרחק מן השאון הצורם של ששת ימי המעשה, מן העצבנות והכעס של הרדיפה אחר נכסים, ולחדול מן המעל שהוא מועל בכך שהוא מבזבז לריק את החיים , חייו שלו.
הוא חייב להפרד מכל מלאכת ידיים וללמוד להבין ולדעת, שהעולם כבר נברא ויתקיים אף בלא עזרתו של האדם . ששת הימים בשבוע אנו נאבקים עם העולם , מפיקים רווח מן האדמה. ביום השבת אנו מייחדים את דעתנו על זרע הנצח השתול בתוך נשמתנו. ידינו נתונות לעולם, ואילו נשמתנו שייכת לאדון העולם. ששת ימים בשבוע אנו מתבקשים למשול בעולם – וביום השביעי אנו משתדלים למשול בעצמנו. ”

הרב דוד הרטמן :“שקיעת השמש ביום ו’ פותחת פרק זמן שבו פרחי השדה עומדים מול האדם כחברים שווים ביקום. אסור לי לקטוף פרח או לנהוג בו כאוות נפשי. בכניסת השבת הפרח נהיה עצמיות בפני עצמה, שיש לה זכות קיום ללא כל קשר לערך שלו עבורי, האדם. אני עומד בדממה בפני הטבע כלפני חבר לבריאת האל, ולא כלפני חפץ שאוכל לשלוט בו, ואני חייב להתמודד עם העובדה שאני אדם ולא אל. השבת מנסה לרפא את היהירות האנושית של התרבות הטכנולוגית. “

לשם מה נבראה השבת?/ א”ד גורדון
לשם ההבדלה.
שכל הברואים – תנועתם מושלת בהם:
שמש קובע בוקר ולילה ואינו עוצר,
אדמה אינה נחה,
צומח אינו פוסק גידולו וחי אינו שובת.
עולם בתנועה ואין עצירה
אלא לצורכי מיתה וחידלון.
וכבר ראינו כי מים, שאין בהם תנועה,
אינם מים חיים עוד.
רק אדם מושל בתנועה,
ובהתקדש שבת הוא בורא לו הבדלה.
המאבק אינו קל; לתנועה כוחות הרבה,
אולם בגופו וברוחו האדם עוצר, אוצר
ויוצר לו שליטה בעולמו.
אותו אדם סופו שהוא בן-חורין,
נבדל מהבריאה, ועודנו חי.

• איזה מצב תודעה יוצרת השבת על פי כל אחד מהטקסטים?
•  איך השבת משתלבת בכינון תרבות מקיימת? מה צריך לעשות כדי למשוך מהשבת אל שאר ימות השבוע?