יחידה ראשונה: פליאה
הרעיון:
מפגש משפחות בטבע, להיכרות עם עצמנו ועם סביבתנו הקרובה. במסגרת המפגש “נוריד הילוך” ונכנס לקצב של שבת, המאפשר הסתכלות אחרת על העולם שסביבנו. נעורר את חווית הפליאה, המבט הראשוני, על הטבע בתוך המפגש שלנו עמו. נכיר את המשתתפים האחרים בשבת ברובד ראשוני.
מהלך:
- היכרות
מתחילים ממשחק היכרות “שעון היכרויות”. מתחלקים לשתי קבוצות שוות. יושבים במעגל פנימי ומעגל חיצוני, כאשר פני היושבים במעגל הפנימי מופנים אל היושבים במעגל החיצוני.
כל זוג שיושב זה מול זה צריכים לדבר על נושא שמעלה המדריכה. זמן הדיבור על כל נושא הוא שתיים- שלוש דקות. המדריכה מודיעה כאשר הזמן חולף, והמעגל החיצוני צריך לקום ולנוע כיסא אחד ימינה. הזוגות החדשים צריכים לשוחח על נושא חדש שנותנת המדריכה, עד סוף הזמן המוקצב. וחוזר חלילה.
נושאים לשיחה:
- עליכם לספר על עצמכם בכמה מילים.
- מה אתם עושים בשעות אחר הצהריים?
- תארו את המקום בו אתם גרים.
- ספרו על המשפחה שלכם.
- מה הרקע הדתי- חילוני שלכם? כיצד הוא בא לידי ביטוי בחייכם?
- מה אתם נוהגים לעשות בשבת?
- מהי יהדות בשבילכם?
- ספרו על טיול מיוחד שעשיתם בטבע.
- מה תיקחו איתכם לאי בודד? למה?
- מי האנשים הכי חשובים בחייכם? ספרו עליהם.
- איזה אדם שאינו בחיים הייתם רוצים לפגוש ומה הייתם שואלים אותו?
- עם איזה דמות מסרט או ספר אתם הכי מזדהים? למה?
- איך אתם רואים את העתיד שלכם? למה אתם מצפים?
(ניתן להוסיף שאלות או לחזור על שאלות שכבר נשאלו כמידת הצורך)
במליאה:
שואלים- איזה דברים מעניינים ומפתיעים גיליתם זה על זה?
- התבוננות
בוחרים פעילות אחת או שתיים של התבוננות ופליאה מהטבע. להלן מאגר הפעילויות:
- תרגיל המצלמה
מתחלקים לזוגות, אחת מובילה והשנייה מובלת בעיניים עצומות. כל אחת בתורה מובילה את השנייה לעבר
מקום יפה, נוף יפה, בעל חיים מעניין או צמח מיוחד. המובילה מכוונת את עיניי המובלת כך שימוקדו ב”תמונה” של הדבר היפה, ולוחצת על הבוהן של המובלת. בעת הלחיצה על הבוהן פוקחת בת הזוג את העיניים לחמש שניות לראות את ה”תמונה” ועוצמת את עיניה שוב. אחרי מספר פעמים מתחלפים.
- שדרוג לתרגיל המצלמה – זום
כל משתתפת בתורה בוחרת צמח בעל חיים, אבן או פריט אחר שמשך את תשומת ליבה ומוצאת שלושה מקומות (רחוק, קרוב, קרוב מאוד) שיהיו נקודות להתבוננות בו.
כל אחת בתורה מובילה את בת הזוג כשהיא בעיניים עצומות אל הנקודה הראשונה ולוחצת על כף ידה . בת
הזוג פוקחת עיניים לחמש שניות כאילו הייתה מצלמה וזה עתה צולמה בה תמונה. שוב בת הזוג עוצמת עיניים, מתקדמים למקום השני ואז שוב לוחצת. בת הזוג פוקחת עיניים ורואה את אותו פריט אך מקרוב יותר וכך בפעם השלישית.
- לפגוש עץ
בכל זוג אחת המשתתפות קושרת את עיניה והשנייה מוליכה אותה לעץ. המשתתפת המובלת לומדת להכיר את העץ בעיניים סגורות על ידי חוש המישוש. כדאי להציע הצעות ספציפיות – בדקי אם את יכולה להקיף את העץ, חככי את הלחי בגזע, האם העץ חי? וכן הלאה.
לאחר החקירה, השותפה מובילה את חברתה לנקודת ההתחלה במסלול לא ישיר. אז – בעיניים פקוחות, על החברה למצוא את העץ אליו התוודעה.
- שדרוג ללפגוש עץ- מסע תחושתי
מתחלקים לזוגות , כאשר כל אחת בתורה עוצמת עיניים ומובלת לטיול. בת הזוג המובילה עוצרת בדרך ב 3 נקודות בהן היא נותנת למובלת למשש עץ או סלע גדול. לאחר 3 הנקודות פוקחת המובלת את עיניה ומנסה לשחזר את המסלול שעברה, באמצעות חוש המישוש.
- מוזיאון חושים
מתחלקים לקבוצות של ארבע. כל קבוצה צריכה למצוא 10 פריטים לפחות עם ריח/צבע/טקסטורה/קול שונה. אחרי המציאה הם עושים מהם “מוזיאון חי” – ומחליטים איך להציג לקבוצה.
- מיקרו טיול
חומרים: חוט, זכוכית מגדלת
בקבוצות של 4 תוחמים שטח של שני מטר על שני מטר בחבל במקום שלדעתם הכי מעניין באזור. זה הפארק שלהם. על הקבוצה למצוא 10 אטרקציות להנאת התיירים בגודל 2 מילימטר. הם מסמנים את האטרקציות במקל. עליהם להיות מאוד מתודיים, איטיים ויסודיים, ממש כמו מדיטציה. כדאי לבקש מהם לבצע את כל התרגיל כשהעיניים שלהם לא יותר מ 20 ס”מ מעל פני הקרקע.
לבסוף עליהם לתת לפארק שם, ולערוך סיורים לחברי הקבוצה האחרים בפארק שלהם.
- צבעים וקולות
יושבים, עומדים או שוכבים במקום מסויים מבלי לזוז וצריך על ידי הרמת אצבע למנות קולות שונים ששומעים סביב לנו כל אחת עם עצמה. כל פעם ששומעים עוד ציפור או חרק מוסיפים אצבע אחת למעלה.
חוזרים על הפעילות בנושא הצבעים- אחר כך אפשר לספר כמה קולות שמענו וכמה צבעים ראינו ואיזה.
- כלבי גישוש
כל משתתף מחפשת צמח ריחני וקוטפת ממנו כמה עלים, מבלי שהמשתתפות האחרות תראנה. כל אחת בתורה ממוללת בסתר את העלים ונותנת למשתתפות האחרות להריח ולנחש באיזה צמח מדובר.
- סבבה
משוטטים בטבע. בכל פעם שמישהי רואה משהו מעורר פליאה היא צועקת “סבבה” (או כל מילת קוד אחרת) וכולם באים ליהנות איתה מהפלא.
- משחק הכפילות
יש לאסוף עשרים עצמים שונים מהטבע: עלים, זרעים, אבנים, ענפים וכו’, להניח אותם על מטפחת ולכסות אותם במטפחת נוספת. יש להתבונן בעצמים שאספתן במשך כ-20 שניות, לכסות את כל הפריטים במטפחת נוספת ואז להביא שוב בדיוק את אותם עצמים.
בודקים יחד – האם הבאנו את אותם פריטים.
- מפת שמע
קוראים יחד את “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד” – איזה חוש מתבקש הכי הרבה בתפילה היהודית?
כל חניך יושב בדד, עם מפה ממעוף הציפור של השטח, ומסמן את מה שהוא שומע. הוא בוחר אם לכתוב, לצייר, לסמן וכן הלאה.
אחרי כן משתפים את המפות שציירנו.
כל תלמיד מקבל צבעי מים ומנסה “לצייר את הקולות”.
- ברכות הנהנין
מחלקים כרטיסיה של ברכת הנהנין – ויש תחרות מי מצליח לאסוף הכי הרבה ברכות. פעילות ב – שמים בתיק ומוציאים כל פעם שיש על מה לברך.
במליאה: משוחחים על חווית הפליאה והמבט הרענן על הטבע. שואלים האם יש דברים שהתחדשו או הפתיעו בתרגיל? ממה נהנו במיוחד? עד כמה הם רגילים לחוות את הטבע בצורה זו?
- קטע קריאה
קוראים במליאה קטע מהרב דוד הרטמן :
“שקיעת השמש ביום ו’ פותחת פרק זמן שבו פרחי השדה עומדים מול האדם כחברים שווים ביקום. אסור לי לקטוף פרח או לנהוג בו כאוות נפשי. בכניסת השבת הפרח נהיה עצמיות בפני עצמה, שיש לה זכות קיום ללא כל קשר לערך שלו עבורי, האדם. אני עומד בדממה בפני הטבע כלפני חבר לבריאת האל, ולא כלפני חפץ שאוכל לשלוט בו, ואני חייב להתמודד עם העובדה שאני אדם ולא אל. השבת מנסה לרפא את היהירות האנושית של התרבות הטכנולוגית. “
מעוררים דיון על הנאמר בקטע. שואלים מדוע להבנתם השבת יוצרת את החוויה שהרב הרטמן מדבר עליה? מה יש בשבת ש”מרפא את היהירות האנושית”? מה שונה היחס הרגיל של האדם כלפי הטבע מהיחס עליו מדבר הרב הרטמן? האם אנחנו מכירים את שני הצדדים הללו בתוכנו? האם השבת באמת מסוגלת ליצור הרמוניה בין האדם לטבע? אם כן, באיזה אופן? אם לא, מה מונע זאת וכיצד אפשר להגיע למצב זה בדרך אחרת?
מסבירים שהשבת היא יום של שלום בין האדם והטבע. היום יום שלנו עמוס בחוויות המרחיקות אותנו מהטבע, והשב היא ההזדמנות שלנו לפגוש את הטבע באמת. בין אם מדובר באדם שאינו שומר שבת בצורה הלכתית והוא יוצא אל הטבע בשבת והין אם מדובר באדם שומר מצוות שחווה את הקירבה אל הטבע דרך המלאכות האסורות והמנוחה.
אנחנו נרצה במהלך השבת הקרובה לרענן את חווית המפגש עם הטבע, לשוב להתבונן בו בפליאה בעיניים של ילד. המפגש של השבת יכול לאפשר גם מפגש בין אנשים, וגם לזה אנחנו מייחלים השבת, להכיר ולפגוש אנשים שונים מאיתנו, ולהתפעל מהייחוד של כל אדם.