שמחה של מצווה

ושבחתי אני את השמחה’ – שמחה של מצוה, ‘ולשמחה מה זֹה עֹשָה’ – זו שמחה שאינה של מצוה. ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה, שנאמר (מלכים ב’ ג): ‘ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה”.

תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל, עמוד ב