תשרי סביבתי-חברתי
“אחרי החגים יתחדש הכל.
יתחדשו וישובו ימי החול
האוויר, העפר, המטר והאש
גם אתה, גם אתה,
תתחדש.”
(נעמי שמר)
“אחרי החגים יתחדש הכל”- אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של “זמן מעבר” המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת. מאמר זה יציע לבחון תהליך תיקון סביבתי- חברתי הנלמד ונובע מחגי תשרי החל מראש השנה, דרך יום הכיפורים ועד סוכות.
א. ראש השנה – תיקון סביבתי
ראש השנה, החג הפותח את חגי תשרי, הינו על פי המסורת יום סיום בריאת העולם ובריאת האדם. תפיסת העולם לפיה האדם נברא מתוך רצון אלוהי, מובילה בהכרח לשאלה “לשם מה” , או מדוע נברא יצור בעל כח כה רב בעולם שבלעדיו היה מאוזן להפליא.
בתיאור האדם בספר בראשית, עונה לנו הכתוב על תפקיד האדם בבריאה בשני פסוקים:
הראשון- ברכת ה’ לאדם: ” וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ..” (בר’ א 28)
השני- תיאור תפקיד האדם “” וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. ” (בר’ ב 15).
ייעודו של האדם גלום במתח בין שני הפסוקים – בין רדייה לעבודה, בין כיבוש ושמירה. האיזון הנכון בין פיתוח העולם והעלאתו למדרגה גבוהה יותר ובין שמירתו ושימורו. רק מתוך הכרת נבראתו מסוגל האדם לגבור על שרירות לב עצמו, לשמור על חוקי הבריאה, להכיר תודה לכל הברואים ,להודות בקיום ייעוד ותכלית ולהגיע לאיזון אקולוגי מלא .
ראש השנה , יום בריאת העולם , מזכיר לנו שלעולם הזה יש מלך – אנו איננו אדוני הייקום. אנו זוכרים גם כי המלך הזה בחר לברוא אותנו כי הוא מאמין בנו – מאמין ביכולתנו לתקן ולא להרוס, לשמור על הרמוניה בעולם ולא להחריבו. בראש השנה אנחנו נזכרים בבריאת העולם, במלכות ה’, ומקבלים עלינו מחדש את התפקיד של “לעבדה ולשמרה” – שימוש בכוחנו כבני אדם לשמירה על איזון בין כל חלקי הטבע ובינינו ובין עצמנו.
ב. יום כיפור – תיקון אישי וחברתי
בראש השנה הזכרנו לעצמנו את אחריותנו על העולם. על מנת שנעמוד באחריות זו עלינו לפתוח בתיקון אישי – על כל אחד מאיתנו לבדוק עצמו, היכן התרחק מן הציווי האלוקי , מה עליו לתקן על מנת שיוכל לעסוק באמת בתיקון העולם ובשמירת ההרמוניה בו.
להפתעתנו, דווקא ביום זה של תיקון אישי, אנו מקדישים חלק גדול מהתפילה לווידוי על רשימת חטאים קבועה מראש – בלי להתחשב אם ביצענו אותם או לא, וכל זאת בלשון רבים- “אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי … ” . (מתוך תפילת יום הכיפורים) .הסיבה לכך ברורה אם ניזכר בדרך שעשינו עד כאן – מראש השנה.
בראש השנה נבראנו אנו , בני האדם, וקיבלנו תפקיד בעולם. את התפקיד הזה אי אפשר לקיים לבד !
רק אם נהייה אנשים טובים ומתוקנים , בתוך קהילה טובה ומתוקנת, רק אז נוכל לממש את ייעודנו בתוך הבריאה!
הווידוי הינו קבוצתי-קהילתי, על מנת שלא נראה את עצמנו כ”נפרדים” מהכלל אלא חלק ממנו- גם עבירות שלא אנחנו עברנו, מעצם היותנו חלק מחברה בה עבירות אלו נעשות הרי שהן “קשורות אלינו” ואנחנו מתוודים עליהם. תיקון העולם עובר דרך תיקון חברתי-קהילתי.
תובנה זו מסבירה גם את ההלכה ” עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו – אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו“. ( מתוך מסכת יומא ח, ז )-– על מנת לתקן את העולם עלינו להיות חלק מחברה מתוקנת, חברה שהשלום שוכן בה.
יום הכיפורים מזמין אותנו לתקן את עצמנו, להשכין שלום סביבנו ולקחת אחריות על הקהילה בה אנו חיים- על מנת שיחד נוכל למלא את ייעודנו בבריאה.
ג. סוכות – חיים בעולם מתוקן
חג הסוכות הינו שיאו של התהליך שהתחלנו בראש השנה:
לאחר שהמלכנו על עצמנו את ה’ והכרנו בהיות העולם כולו נברא על ידיו.
לאחר שהבנו את תפקידנו המיוחד בעולם הנפלא הזה.
לאחר שקיבלנו על עצמנו לשמור על הסביבה ועל האיזון בעולם בין הדומם החי.
לאחר שניקינו כפינו מחטאים כגון גבהות לב ושנאת חינם.
לאחר שלקחנו אחריות על היותנו חלק מקהילה – בית כנסת, ציבור, עם, ומין האדם.
לאחר שבחרנו להשכין שלום בינינו ובין עצמנו, בינינו ובין חברינו, בינינו ובין עולמנו.
אחרי כל זאת אנחנו מוכנים לחג הסוכות.
בחג הסוכות אנו שמחים – שמחה אמיתית, מן המקום הפנימי ביותר, שמחה שהיא מצווה ” ושמחת בחגך… והיית אך שמח” (דברים טז 14-15).
בחג הסוכות אנו חוזרים לטבע ממקום של ענווה – מצוות החג שולחים אותנו לשוטט בין שבילי ארצנו ולאסוף ארבע מינים שצומחים בה פרא, בארבע סביבות גידול שונות . את המינים אנו מביאים לסוכה- בית ארעי, הבנוי מחומרים טבעיים וגגו (הסכך) מחורר – שנוכל להשתאות ממראה הכוכבים ולזכור מי ברא כל אלה.
בחג הסוכות אנו “מפילים את המחיצות” בינינו ובין החברה – כולנו יושבים בבתי ארעי , בלי חומות , בלא הבדלי עושר ומעמד, וחוגגים יחד. כולנו התפייסנו איש עם רעהו, כולנו טוהרנו ביום הכיפורים. כולנו שמחים.
אין פלא אם כך שעם סיום חג הסוכות אנו בשלים להתחיל מחדש את התורה…
מי ייתן ונשמור על מצב נפשי זה של חג הסוכות לאורך כל השנה , ונתחזק בעשייה חיובית ובתיקון עולם.
שנה טובה!