קידוש ירוק – מכבדים את הקהילה ושומרים על הסביבה
עינט קרמר
בשנים האחרונות אני חברה בקהילת “אשירה” במזכרת בתיה. מניין די קטן, שמתקיים בבית ספר. אחד מהדברים שאני אוהבת במיוחד בקהילה הוא המעורבות הגדולה של הילדים והנוער בתפילות ובשיעורים. כשחגגתי לבתי בת מצווה בקידוש קהילתי, הבנתי איך זה קורה – כל בעל שמחה בבית הכנסת, משלם סכום לא גדול עבור עבודת בני הנוער באירוע. הם משמשים כמלצרים בקידוש וחוזרים במוצאי שבת לשטוף את הכלים הרב פעמיים בהם השתמשו בקידוש. מדובר ברעיון קטן שעושה שינוי גדול. בני הנוער, שברך כלל “שקופים” בקהילה, מגיעים לתפילה ונשארים עד סוף הקידוש (והרבה פעמים גם לשיעור שאחריו). העזרה שהם מעניקים נותנת להם נוכחות ותורמת בהפחתת השימוש בחד פעמי בקידוש למינימום.
בשנתיים שאני חברת קהילה העניין הלך והשתכלל. השנה משפחה שחגגה בר מצווה תרמה למניין גמ”ח של כלים רב פעמיים, על מנת לאפשר לכל מי שרוצה לקיים קידוש באפס פסולת.
בשלב הבא (בע”ה) הכלים יושאלו גם לשמחות אחרות של בני הקהילה (לא במסגרת בית הכנסת) והרעיון של שמחה וחגיגה בלי חד פעמי יהיה אפשרי לכל אחד ואחת.
הדוגמה שהבאתי כאן, היא דוגמה קטנה איך משפחות מהקהילה שהנושא חשוב להן, יכולות להוביל מהלך משמעותי בקהילת בית הכנסת.
רוצים עוד רעיונות ? הנה עוד כמה רעיונות לבית כנסת ירוק:
קידוש ירוק
מתכננים קידוש בבית כנסת? מזל טוב. רגע לפני החגיגה טיפים ועצות לשמירה על הסביבה!
עניי עירך קודמים
צרכנות מקומית מחזקת את הקהילה. לפני שאתם מחפשים בחוץ – בדקו האם אחד מבני הקהילה שלכם יודע לאפות עוגות, להפיק אירועים או לשמור על הילדים.
הצנע לכת
אם היה צורך לסכם את בעיית הסביבה על רגל אחת, ניתן היה לסכמה כך: אנו צורכים יותר מדי ממשאבי כדור הארץ, ומייצרים יותר מדי פסולת. תופעה זו בולטת באירועים שלנו, כשכולנו מאבדים את היכולת להבדיל בין “ואכלת ושבעת וברכת” לבין “וישמן ישורון”. צניעות הינה ערך יהודי חשוב – ולא רק בלבוש – ומסייעת מאוד בשמירה על הסביבה. קבלו החלטה בקהילה לגבי סכומי גג להוצאה על אירועים, ועימדו בה. אין לכם מושג כמה משאבים תחסכו, ואלו כמויות פסולת תמנֵעו מלהגיע אל מכולות האשפה.
כחול ולבן זה הצבע שלי
קצת ציונות אף פעם לא מזיקה. קניית תוצרת מקומית הינה פעולה התורמת לסביבה – שכן היא מחזקת את הכלכלה המקומית, וחוסכת טיסות ונסיעות מיותרות (של המזון), שנזקן לסביבה הוא עצום. הקפידו על קניית תוצרת ‘כחול לבן’ באירועי הקהילה.
בל תשחית
אין צורך להכביר במילים על נזקי הכלים החד פעמיים מהפלסטיק, וכן על המסר שאנו מעבירים בכך שאחרי קידוש או שמחה אחרת אנחנו ממלאים שקיות בהררי זבל. השקיעו פעם אחת בקניית כלים רב פעמיים לאירועי הקהילה. זה יותר נאה, יותר נעים, ומעביר מסר של המשכיות ולא של חד פעמיות.
לקט
ידוע כי בסופם של אירועים קהילתיים מושלך מזון רב לפח הזבל. צרו קשר עם גמ”ח קרוב לאיסוף קבוע של שאריות המזון וחלוקתן לנזקקים.
שמחת מצווה
על פי הרמב”ם “מי שנועל דלתות חצרו… ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש–אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו”. הזמנת חלשי החברה לאירועי הקהילה הינה מעשה יהודי ותורם לחיזוק המרקם החברתי בסביבת בית הכנסת. בדקו – האם בשכונה בה אתם מתפללים ישנו מעון מוגן לנשים, מרכז קשישים או בית תמחוי? הזמינו את יושביהם באופן קבוע לקידושי הקהילה.
הפסולת לסל וחסל
אחרון חביב בחרנו לציין את המובן מאליו. שמרו על ניקיון הסביבה אחרי הקידוש. כולנו יודעים כי לילדים יש נטייה לזרוק את עטיפות הטופי במקומות מאתגרים, כמו גם לשכוח צלחות ושאריות מזון בסביבת בית הכנסת. מתן אחריות לילדים על ניקיון סביבת בית הכנסת אחרי הקידוש, תחנך אותם לאהבת הארץ ולשמירה על עולמו של הקב”ה.
נפגש בשמחות!
עינט קרמר היא מייסדת ומנהלת עמותת “טבע עברי – אחריות סביבתית יהודית”
לקריאת העלון השלם בנושא פלסטיק ויהדות