שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה. המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. חפשו תוכן לפי סוג הפעילות, נושא הפעילות, ודרך החיפוש.
שאלה: תשובה: לענין השבעה יש סמך רמז בספרי הקודש אבל למה שמניחים
‘אל תשחית דבר’, היא הקריאה הראשונה והכללית ביותר של הא-ל, אשר באה
הרב אריה לוין מספר בזיכרונותיו, כיצד למד את מידת החמלה מהרב קוק,
אמר מר זוטרא, האי מאן דמכסי שרגא דמשחא ומגלי דנפטא, קעבר משום
ורבי”ק היה נוהג בערבה וכן בערבה של לולב לתקן מן העצים קולמסים
ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה – פירשו המפרשים ז”ל כי
וזה פירושו, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה
שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך
מצוה תקכט: שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו.
פירוש האברבנאל: אמרו “ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה”. רוצה לומר:
יב. אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה, ואין מונעין מהם אמת המים
תחתיים שניים ושלישיים תעשנה: תחתיים לזבלים, שניים לו ולבניו ולטהורים, והעליונים לטמאים.
ואמר רב חסדא האי מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי
אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום
כי האדם עץ השדה, מלמד שחייו של אדם אינם א-לא מן האילן.
ששה קולן יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע …בשעה שכורתין
ר’ שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא שאמר משום ר’
יד וַיָּלֶן שָׁם, בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה–לְעֵשָׂו אָחִיוכב וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה,
חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: (דברים פרק טז
כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן–כִּי
בסוד השמיטה הרב ד”ר יוחאי רודיק שנת השמיטה ה’תשפ”ב מהווה הזדמנות לכל
חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם
נכון, סוללים כבישים, חניון, ‘שלמת בטון ומלט’ עלתה לנו לראש.. ועברה את