טבע עברי
מרכז למידה מקוון

שלום! וברוכים הבאים למאגר המידע של טבע עברי בנושאי יהדות וסביבה. המאגר מכיל מגוון רעיונות מקורות וחומרי תוכן המתאימים למגוון רחב של פעילות. חפשו תוכן לפי סוג הפעילות, נושא הפעילות, ודרך החיפוש.

כל הנושאים

שאלה: תשובה: לענין השבעה יש סמך רמז בספרי הקודש אבל למה שמניחים

‘אל תשחית דבר’, היא הקריאה הראשונה והכללית ביותר של הא-ל, אשר באה

הרב אריה לוין מספר בזיכרונותיו, כיצד למד את מידת החמלה מהרב קוק,

אמר מר זוטרא, האי מאן דמכסי שרגא דמשחא ומגלי דנפטא, קעבר משום

ורבי”ק היה נוהג בערבה וכן בערבה של לולב לתקן מן העצים קולמסים

ואותו לא תכרת כי האדם עץ השדה – פירשו המפרשים ז”ל כי

וזה פירושו, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה

שהזהירה תורה לא תשחית את עצה לכרות אותם דרך השחתה שלא לצורך

מצוה תקכט: שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו.

פירוש האברבנאל: אמרו “ואותו לא תכרות כי האדם עץ השדה”. רוצה לומר:

יב.  אין קוצצין אילני מאכל שחוץ למדינה, ואין מונעין מהם אמת המים

תחתיים שניים ושלישיים תעשנה: תחתיים לזבלים, שניים לו ולבניו ולטהורים, והעליונים לטמאים.

ואמר רב חסדא האי מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי

אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום

כי האדם עץ השדה, מלמד שחייו של אדם אינם א-לא מן האילן.

ששה קולן יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע …בשעה שכורתין

ר’ שמעון בן אלעזר אומר משום חילפא בר אגרא שאמר משום ר’

יד וַיָּלֶן שָׁם, בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיִּקַּח מִן-הַבָּא בְיָדוֹ, מִנְחָה–לְעֵשָׂו אָחִיוכב וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה,

חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: (דברים פרק טז

כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן–כִּי

בסוד השמיטה הרב ד”ר יוחאי רודיק שנת השמיטה ה’תשפ”ב מהווה הזדמנות לכל

מאמר של הרב ליאור אנגלמן על האחריות של החברה הדתית על שמירת
מאמר של הדס ילינק על הקשר בין חוקי התורה לחוקי הטבע
עצות של עינט קרמר ליצירת קידוש ירוק
סיפור ילדים מאת תהילה סולטנה שפר על צב שחי בים מזוהם וילד
אקופואטיקה לט"ו בשבט, שירה שנוגעת בפלסטיק
היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה
מאמר של הרב יובל שרלו על נושא שריפות היערות המכוונות באמזונס ועל
מאמר של איתי הכהן המזמין לחשיבה מחדש על התנהלותינו כאורחים בעולם
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר
מאמר של שירה ויגוצקי לקראת תקופת בין המצרים, על חלקנו בחורבן הטבע
מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע.
המדרשים דנים בשאלת היחס והעמדה של האדם כלפי סביבתו והטבע. במרכז המאבק
חיים בעולם המודרני באופן מאוזן עם הטבע הוא אתגר לא פשוט, אך

חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם

נכון, סוללים כבישים, חניון, ‘שלמת בטון ומלט’ עלתה לנו לראש.. ועברה את

יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת
שלושה מערכי שיעור לשכבה הצעירה בנושאי יהדות וסביבה: אחריות האדם לעולם, בל
איך ניתן לקחת אחריות על הזבל ולמנוע השחתה נוספת. מתוך מערכי שיעור
מסה על מצוות בל תשחית מאת הרב שמשון רפאל הירש בספרו חורב.
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם
שאלה הלכתית בנוגע לשימוש בקבקובים מתוך מתקן האיסוף. מותר או אסור?
נוסף לצדדים שיש באקולוגיה מבחינת שמירת העולם בכללו, ומבחינת התוספת לאיכות החיים,
נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו
צמיחה בת-קיימא: עמדה ישראלית ממקורות היהדות נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח
ר"ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
על חווית השימוש בקומפוסטר של מאיר שליו
פרשת ראה מציינת שהתורה ומצוותיה נועדו "להיטיב לנו ולבננו עד-עולם". למרות זאת,
חג הפסח הממשמש ובא, נושא עמו את קדחת הניקיון, ובכללה גם את
המרכזיות של האוכל בחיים הדתיים שלנו אינה מקרית. האוכל מעצב אותנו, בונה
הציווי על "בל תשחית" – לא להרוס או לבזבז – נחשב זה
אני זוכרת בתור ילדה קטנה, שהייתי יורדת עם אבא שלי בערב החג
מיכל ברגמן בדף לימוד לחנוכה על היחס לרכוש וצרכנות
זהו אחד הנושאים המצונזרים ביותר בכל התקהלות-משפחתית או חברתית-בתרבות שופעת ארועים עמוסי
בתקופה המודרנית הולכת וגוברת יכולת האדם לנצל את משאבי הטבע לסיפוק צרכיו.
תוך כדי קריאה בספרות אקולוגית, עלה בדעתי, שתרומה ראשונה מכיוון עם ישראל
צוות טבע עברי ליקט טיפים לעשיה ירוקה בקהילה
אוסף טיפים בנושא צרכנות, אנרגיה, מים, נסיעות, בזבוז כללי ואזרחות- שכל אחד
מאמר הבוחן לאור המקורות את הבעיה הבוערת של הכלים החד פעמיים היוצרים
הדס ילינק בפרשנות לסיפורי המקרא במבט של תרבות הצריכה.
דף מקורות העוסק בתרבות הצריכה, בריחה או בחירה?
דף מקורות על איסור בל תשחית.
קול קורא של הרבנים הראשיים לשמירה על הסביבה בל"ג בעומר
השוואה בין פרשת נח לבין פרשת בראשית - בהקשר של הבריאה מול
השימוש בחומרי ניקוי לקראת פסח והשימוש בכלים חד פעמיים לפני פסח ובפסח
לימוד מקורות על יהדות טבע וסביבה - שלוש גישות: דתית, פילוסופית וחברתית
לימוד ממסכת תענית מאימתי מזכירין גבורות גשמים, ובנוסף מקורות הקשורים לסוגיה מספר
מערכי שיעור של החברה להגנת הטבע לל"ג בעומר - מיועד לתלמידי יסודי