ברכת האילנות
מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע
האדם קשור באדמה מראשית בריאתו: "וַיִּיצֶר ה'אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה", האדמה היא משאב טבע חיוני לקיומנו. היא מטהרת את המים והאוויר, מגדלת את היבול, מספקת מחצבים, ומשמשת כנוף וכבית הגידול לצמחים ולבעלי חיים. עם זאת, לעיתים משתמש האדם באדמה יתר על המידה, ומוציא ממנה את חיוניותה.
אנו ניצבים בפני השאלה כיצד אנו ממשיכים לחיות בארץ שניתנה לנו מאת ה', מבלי לגרוע ממנה, מיטיבים עם הדורות הבאים, ולכל הפחות מבטיחים את יכולתם לחיות חיים בני קיימא על פני האדמה.
מצווה מעשית לחידוש הקשר בין עם ישראל לטבע
אסופת רעיונות וכלים מעשיים להובלת שינוי סביבתי בבית הכנסת ובקהילה. המסמך "בית כנסת ירוק" מציע מדריך לקידום קיימות סביבתית בקהילה ובבית הכנסת. הוא כולל רעיונות וכלים לשינוי סביבתי, תוך שילוב ערכי יהדות ואחריות לסביבה. מדובר במקור מקיף המסביר איך להפחית בזבל, לחסוך באנרגיה ולקדם פעילות קהילתית קיימת, תוך תמיכה בעקרונות של שמירה על הסביבה לדורות הבאים.
הכירו את 'אהבת עולם', זמירון לשבת ייחודי המשלב טעם מודרני עם המסורת היהודית. הורידו עכשיו והעשירו את שולחן השבת שלכם בשירים ופיוטים מרהיבים.
אסופת חומרים ללימוד ועשייה, בנושא יהדות וסביבה והגנה על עצים.
עם קום המדינה החלה ביוזמתו של היינריך מנדלסון התארגנות במסגרת וועדה לשמירת טבע ליד החברה הבוטנית והזואולוגית. וועדה זו גיבשה הצעה מפורטת לאזורים מוגנים ולשמורות טבע (הם עוד לא השתמשו במונח שמורות טבע אלא קראו לשמורות רזרבאטים). ההצעה ראתה אור בשנת 1953. וכך כותב פז: "בגופי התכנון והביצוע היו שהתקיפו הצעות אלו, שהיו חריגות ויוצאות…
כמו רבים אחרים למדתי בבית הספר על יתוש האנופלס. אני חושב שישראל הייתה המדינה היחידה בעולם, שלימדה לילדיה את תורת היתושים בשיעורי ההיסטוריה ולא בשיעורי הזואולוגיה. מבחינת מערכת החינוך הישראלית יתוש האנופלס, שהעביר את חיידקי הקדחת והדביק בהם את החלוצים, לא היה חרק, אלא מחבל. אחד מאויבי הציונות והיישוב היהודי. יחד עם עכברי השדה, השרב,…
המצוה המצויינה שכח הארץ הוא ניכר בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבעת המינים. …חג הסוכות בכללו הוא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה, עד שלמדונו חז"ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות
האומר מלה של החסיד הקדמון, אשר השכיל להביע שדוקא רשות הרבים הוא גם לגבי היחיד הרשות שלך האמיתי, לעומת מה שהרשות היחיד הוא באמת רשות שאינו שלך? (בבא קמא דף נ) זה חוק עולם שהוא מחויב להיות חקוק על לוח כל לב מישראל, ההולך ומתקבץ אלינו לשם בנין ארצנו ותחית עמנו.
אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקלט משותף, אל נמל מוגן מפני סערות החיים… והם מבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות אשר מעיקות עליהן משחר ילדותם, לנוח מעט ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל. בלב מלא תקוות טובות הם…
עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה ואינה מביאה עגלה ערופה ואינה נעשית עיר הנדחת ואינה מטמאה בנגעים ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות ואין עושין בה אשפתות ואין עושין בה כבשונות ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים ואין מגדלים בה תרנגולין ואין מלינין בה את המת … וירושלים…
אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקון אלא במטע תחילה, "כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל."
תנו רבנן…ארץ ישרא-ל משקה אותה הקדוש ברוך הוא בעצמו, וכל העולם כולו על ידי שליח, שנאמר (איוב ה') הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות. תלמוד בבלי, מסכת תענית דף י עמוד א
אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל משנה בבא קמא ז׳:ז׳ אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל מפני שפושטין לשדות. רמב"ם על משנה מסכת בבא קמא פרק ז משנה ז אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל – משום ישוב ארץ ישראל, שמפסידין את הזרעים. ר' עובדיה מברטנורא מסכת בבא קמא…
עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה ואינה מביאה עגלה ערופה ואינה נעשית עיר הנדחת ואינה מטמאה בנגעים ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות ואין עושין בה אשפתות ואין עושין בה כבשונות ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים ואין מגדלים בה תרנגולין ואין מלינין בה את המת … וירושלים…
לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו, ולא במנעלו שברגלו, ולא במעות הצרורים לו בסדינו, ובפונדתו [=גופיה] מופשלת לאחוריו, ולא יעשנה קפנדריא [=קיצור דרך]…
פעם אחת הייתה בצורת ברחבי ארץ ישראל. גזר רבי חנינה תענית בציפורי, התענו הציבור, ולא ירד גשם. באותו זמן בדרום הארץ – התקין רבי יהושע בן לוי תענית, וירד גשם. היו אנשי ציפורי אומרים: רבי יהושע בן לוי מוריד גשם לדרומיים, ורבי חנינה עוצר את הגשמים מאנשי ציפורי.פעם אחרת היו צריכים שוב לתענית מפני הבצורת,…
'וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל'; אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל:אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות… כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם, שלא יאמר אדם: אני זקן, כמה שנים אני חי, מה אני עומד ומתייגע לאחרים?…
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ: עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם תהלים, קכ"ב: א
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי…כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים
י כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ–לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם: אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. יא וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ–אֶרֶץ הָרִים, וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם, תִּשְׁתֶּה-מָּיִם. יב אֶרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ–מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. {ס}יג וְהָיָה, אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹעתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה…
[כא] אַל-תִּירְאִי אֲדָמָה גִּילִי וּשְׂמָחִי כִּי-הִגְדִּיל ה' לַעֲשׁוֹת [כב] אַל-תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי-עֵץ נָשָׁא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם [כג] וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי-נָתַן לָכֶם אֶת-הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן [כד] וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר [כה] וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת-הַשָּׁנִים אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה…
שמיטה ברמת הנדיב גמא שפר בגני רמת הנדיב נשתלים בכל שנה כחמישים אלף פרחים עונתיים ואלפי שיחים ועצים. הגנים ופארק הטבע לזכר הברון רוטשילד ואשתו עדה משתרעים על פני חמשת אלפים דונם, ובהם מבקרים שש מאות אלף מטיילים מידי שנה. הגנים והפארק יחד, יוצרים נוף המשלב בין גן אירופי אסתטי ופורח כל השנה, לצד חורש…
בסוד השמיטה הרב ד"ר יוחאי רודיק שנת השמיטה ה'תשפ"ב מהווה הזדמנות לכל אחד ואחת מאיתנו להפנים ולקיים רעיונות מגוונים העומדים בתשתית שנה זו: היבטים דתיים, חברתיים, סביבתיים, מתוך חיבור עמוק לעולם הטבע, אישיים ובעיקר חינוך למידות טובות של נתינה ודאגה לזולת. הימנעות החקלאי מעיבוד אדמתו מאפשרת לו להתפנות להעצמת עולמו הרוחני ועיסוק בתורת ישראל ומורשת…
סיכום שנה בטבע עברי
מערך הדרכה בנושא "הר". מתאים למטיילים לבד או בקבוצה. לעולים בהר וליורדים בהר. מתוך תכנית "מעיין ולב" – תכנית שוטטות בית מדרשית של טבע עברי.
An article by Tehila Sultana Schaefer and Einat Kramer about the Corona crisis and the connection to the Shmita year
מאמר על חשיבות ההתכוננות למשברים סביבתיים בעקבות משבר הקורונה ולקראת שנת השמיטה
מאמר של המשורר צוריאל אסף על אקופואטיקה ושמיטה
מדרש מודרני מאת תמר ביטון על השמיטה
The month of Nisan begins today, in the midst of the welcoming blossom of springtime in Israeli. This month also comes in the midst of the "Corona virus crisis," as we are asked to shut ourselves in our homes instead of going outside and enjoying all that beauty of nature.
Reading material on Birkat Ha'Ilanot for home learning during the Corona virus lockdown
מאמר של עינט קרמר לכבוד ראש חודש ניסן על ברכת האילנות, לזמן הסגר מהקורונה
דף לימוד ומקורות על ברכת האילנות ללימוד במרחב הביתי בזמן הסגר מהקורונה
מאמר של הדס ילינק על הקשר בין חוקי התורה לחוקי הטבע
עצות של עינט קרמר ליצירת קידוש ירוק
אקופואטיקה לט"ו בשבט, שירה שנוגעת בפלסטיק
היחס בעולם היהודי הדתי לתנועה הירוקה נע בין שתי גישות הפוכות: גישה הסוברת שמדובר בהתנגשות חזיתית מול גישה הטוענת להלימה מלאה בין יהדות וקיימות. אך בתווך אפשר להציע גישה שלישית: חרף העובדה שהלימה בין מקורות היהדות לסוגיות הסביבה היא מלאכותית ומאולצת, יש לה חשיבות בהצעת קריאות כיוון רעיוניות ועקרוניות. מסד לחשיבה סביבתית־יהודית חדשה
שתי ערכות לימוד בנושא יהדות וסביבה. האחת ערכה לימודית לגילאי בית הספר היסודי, והשנייה טיש סביבתי לקהילה.
פוסטר לסוכות, "סוכת עולם", סדר אושפיזין סביבתי
מאמר מאת ד"ר משה רוזנפלד על האדם והסביבה דרכך הגותם של א"ד גורדון, רחל, וסבינה מסג
חגית סימן-טוב, מורת דרך, נותנת טיפים לטיול מסוג אחר בטבע – "טיול פליאה"
מערך שיעור העוסק בשאלה האם ניתן לקיים פיתוח אנושי מבלי לפגוע בטבע.
מתאים לטו בשבט ולזמנים אחרים.
נעם מאירסון נהרג בעת שירות המילואים הראשון שלו בשריון במלחמת לבנון השנייה בהיותו בן 23. חייו מספרים על חיבור בין טבע, תורה וארץ-ישראל.
פעילות משפחות או לקבוצה מיועדת לקבלת שבת
לאווירה של התחלת השבת
מרפים אט אט מכל האחיזות שאחזנו במהלך השבוע
מאז ומתמיד לא הצלחתי להבין את האובססיה הזאת להפרחת השממה, יתרה מזו, בכל פעם ששמעתי את המשפט הזה הבטתי מהחלון החוצה לבדוק, והעיר, על שלל אנשיה וחייה היתה שם, נוכחת כתמיד
הנטיעה והזריעה הם ליבם של החקלאות והגינון. הנטיעה היא גם מטאפורה בסיסית לתכנון והשקעה לטווח רחוק.
נבחן את משמעות הנטיעה בחיים היהודיים.
מה מלמד אותנו סיפורם של אבא חלקיה ואשתו, שבאו אליהם חכמים להתפלל על הגשם?
חלק א- הקדמה בלימוד המשותף נעסוק ברעיון יהודי עתיק יומין, שהוא גם הבסיס לתפיסת העולם של הקיימות – פעילות בהווה מתוך דאגה לדורות הבאים. עוד לפני קריאת המקורות בואו נכיר זה את זה בדרך קצת אחרת – כל אחד יגיד את שמו ומשהו שיש לו "בשפע" – זמן, ידע בתחום מסוים, חברים או כל רעיון…
נכון, סוללים כבישים, חניון, 'שלמת בטון ומלט' עלתה לנו לראש.. ועברה את הגבול, גבול הטעם הטוב, גבול הבר. חיות נלכדות בצד אחד של הכביש, אנחנו נלכדים בצד אחד של הכביש, ואיך נצא אל הטבע כשהישוב כל כך מוגדר ומגודר? אבל לפחות גם לומדים לקחים. ובכבישי הארץ חדשים-כישנים התווסף לנו גם אלמנט תכנוני חדשני: גשרים אקולוגים!…
אחד המאפיינים היפים של חגי ישראל הוא היותם רב־שכבתיים. כל חג מתחיל מהחיבור לטבע, לאדמה, לעונה החקלאית שבה הוא חל. לרובד הטבעי־חקלאי מצטרף הרובד המיוחד לישראל – הזיכרון הלאומי שאותו אנו מציינים, וכמובן שורת ההלכות, המצוות והמנהגים הנהוגים בחג זה. החיבור בין החג ובין העונה הוא מקסים, ומאפשר למהות החג להגיע אלינו בדרך בלתי אמצעית…
בחברותות 1. כל אחד מהמשתתפים ישתף את חבריו בפעם אחת שהוא חווה פליאה או התפעלות 2. קראו ביחד את שני השירים הבאים : א. כיצד השירים הללו גרמו לכם להרגיש? ב. אילו ביטויים מתחום הדת משולבים בשירים אלו ? מדוע לדעתכם נזקקו המשוררים למילים מ"תחום הדת" לתיאור…
אחת לשבע שנים מבקשת התורה שהחברה כולה תעשה מעין הפסקה, לקיחת נשימה ארוכה, זמן איכותי לחזרה אל עצמיותה האנושית והמוסרית. בשלוש פרשיות תמציתיות אבל נוקבות להפליא התורה משרטטת את מצוות שנת השמיטה ואת שורשיהן הקיומיות: שמות פרק כג, י–יא וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ יְִתְרָם תּאֹכַל…
ארבעה דפי לימוד עם מקורות חדשים ועתיקים בנושאי שמיטת הקרקע, שמיטה חברתית, שמיטה וקיימות ומקום האדם בטבע.
איזו ערכים חברתיים ניתן ללמוד מהשמיטה? מהי ה"קרקע" שלנו כיום והאם אנו יכולים לשמוט אותה?
מה בין קיימות לשמיטה?
יחסי הגומלין בין האדם לטבע עפ"י הציווי האלוקי "לעבדה ולשמרה" והמשמעות הנוספת שמעניקה שנת השמיטה לקשר ההדוק בין אדם לאדמה.
מדוע אנו מצויים לשמוט את הקרקע בשנת השמיטה? איך זה משפיע על החברה?
חוברת פעילויות לגילאי 10-15 העוסקת בערכי השמיטה: חקלאות, אחריות חברתית, אקולוגיה, צרכנות וזמן.
סדנת לימוד בנושא צדק חלוקתי
פרשת בהר פותחת במצווה שיש לקיים עם הכניסה לארץ. יש מצוות נוספות מסוג זה, הקשורות לסביבה (ונטעתם כל עץ מאכל…); לסדר החברתי (מינוי מלך); לכלכלה (שמיטת כספים) ותוחלתן יצירת חברה בריאה בארץ בריאה. פרשתנו פותחת במצוות שמיטה: "…שש שנים תזרע שדך… ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'…". קיימות (sustainability) היא גישה כוללנית (holistic)…
בין חג החירות לחג השבועות ובין יום השואה ליום העצמאות, אני עסוק בשאלות על זמן וחירות בחיים המודרניים.
מאמר בעקבות הרצאה 'מתקרבים לשמיטה' שהעביר ניר מנוסי על פי הדברים של הרב יצחק גינזבורג
ארץ ישראל כמרחב מחייה ביולוגי של עם ישראל. מאמר ליום העצמאות
התמודדות עם המשבר האקולוגי אינה יכולה להסתפק בחקיקה מפורטת. היא דורשת גם שינוי בתפיסה הכללית של מעמד האדם ביקום, ותמורה עמוקה במערכת הערכים הרווחת בחברה.
אם רשאי אדם לגדל בע"ח בסמיכות לשטח חברו – ובע"ח אלו מקימים רעש כגון כלבים ותרנגולים וכדו'?
דמו בנפשכם כי במדינת ישראל מוכרזת שנה שלמה כשנת שבתון חלקית המוקדשת לחיזוק המשפחתיות, חיי התרבות והקהילה. מה הייתם יכולים לעשות בשנה שכזו?
הסיסמה שאומצה באו"ם בכדי להבהיר את המושג "פיתוח בר קיימא" הינה "פיתוח אשר עונה לצרכי ההווה ואינו מעמיד בסיכון את יכולתם של הדורות הבאים לענות לצרכיהם". החשיבה היהודית המסורתית המוצגת כאן, מציגה אחריות בין – דורית אקטיבית וחיובית, הנוגעת בלב מושג זה ואף מרחיבה אותו.
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק א'.
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק ב'.
במהלך שהות בני ישראל במדבר במשך 40 שנה, אחד הצרכים המרכזיים לקיום הוא המים. בשונה מהצורך במזון, בה התורה מספרת על המן שאכלו בני ישראל במדבר, על המים אין פירוט, וחז"ל משלימים את הפרטים עם 'בארה של מרים' שליווה את ישראל במדבר עד מותה בשנת ה40 לפני הכניסה לארץ ישראל.
דף לימוד על הצורך במים, התלות בקב"ה במדבר והמעבר לארץ ישראל.
פנים אל פנים עקרונות להתבוננות בכלכלה ובחברה הכלכלה כמארג חברתי בפילוסופיה הכלכלית הקלאסית מושא המחקר הנו היחסים החומריים בין הבריות ובינן לבין הטבע ומטרת השוק הנה לחלק בצורה אופטימלית משאבים הנמצאים במחסור. ביהדות ישנם מודלים המאפשרים התבוננות שונה במציאות ואנחנו נרצה להציב דווקא את מערכות היחסים החברתיות והרוחניות כמושא המחקר ולהגדיר את מטרת השוק…
מהי עליה ירוקה לרגל? איך עלו לרגל בימי בית המקדש? מה יש לנו ללמוד מהעבר אל הווה?
דף לימוד הדן ביחס שבין הפרטי והציבורי, רשות הרבים ונחלת הכלל
פרשת נח חושפת בפנינו אסון אקולוגי נוראי – המבול – שהציף את העולם והביא ל"קץ כל בשר", וזאת בשל התנהגותם הקלוקלת של בני האדם. פרשת השבוע חושפת אותנו גם למפעלו של נח, "פעיל הסביבה הראשון", שבציווי אלוהי הציל את מגוון המינים והשיט אותם בתיבה אל חוף מבטחים. הסיפור המקראי מסתיים ב"ברית עולם" בין האל ובני האדם בה הובטח לנו כי הארץ לא תישחת שנית על ידי הבורא
מערך שיעור- הטמעת תרבות פנאי ערכית ומחוברת לסביבה ולחברה
כחלק מהשאיפות שלנו לשנה החדשה, יש משמעות להשתדלויות שאנו עושים בראש השנה- שימשיכו לשנה כולה.
הצעות לעשייה סביבתית במסגרת בת/בר מצווה: בחירת תחום, היכרות עם אפשרויות להתנדבות ולתרומה סביבתית לקהילה והצעות מעשיות לפעילות.
לפני שנוכל לקוות לפתור את בעיות האקולוגיה בעידן הטכנולוגי, אנו מוכרחים למצוא את השורשים לבעיות אלה, הנעוצים בגישתנו הבסיסית לחיים – ובעצם טבענו האנושי.
במאה ה-21 איננו יכולים עוד להתעלם מהשבר הסביבתי. התחממות כדור הארץ הגורמת לפגע יטבע רבים, החור באוזון ונגזרותיו, זיהום מים ואוויר באזורים נרחבים, כל אלה מבהירים לנו כי יש לשנות באופן מהותי את התנהלותנו בעולם.
דף לימוד- "היו זהירים בנטיעות" – על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?
מערך פעילות לנוער – היכרות עם המושג 'קיימות' ועם הקשר שלו לציונות בימינו.
מוצאי שבת, אנו נוהגים לברך ברכה מיוחדת שנתקנה על האש. מה הקשר בין הבדלה לחונן הדעת? ומהו הקשר בין האש לתבונה האנושית? האם האש היא המתנה הגדולה שניתנה לאדם או שמא דווקא מפלתו הגדולה?
כבר חודשיים שאנו מבקשים על הגשמים- ואין. אחרי חצי-עשור של בצורת, אנו מציעים להתבונן במשמעות הרוחנית של הטל והמטר,ותפקיד המים לאור הקבלה והחסידות. בתקווה לשנה ברוכת גשמים.
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים – מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.
אנחנו צריכים לעשות פעולות מעשיות, ואין מקור אנרגיה ומוקד משמעותי יותר להתחיל בו מאשר בית הכנסת
כיצד מעלין את הבכורים כל העיירות שכמעמד מתכנסות לעירו של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנטים לבתים, ולמשכים הי' הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל בית ד' אלהינו. בנוהג בין האומות הוא שאומה שכל עסקה ומחיתה אינה כ"א עבודת אדמה ולא תשים מגמתה למסחר ולחרשת המעשה שהוא מורכב עם המסחר, לשום מקום דרישה למעשי ידי האומנים בעלי מלאכה וחרשת
דף לימוד- עוד לפני פסח וליל הסדר חודש ניסן מביא איתו ברכה מיוחדת- ברכת האילנות. העולה ופורחת מתוך הטבע המשתנה מסביבנו
חודש ניסן הוא חודש האביב, והיקום אומר שירה. הפריחה בשיאה, רב גוניות של ריחות וקולות ממלאים את האוויר. ומה נאה יותר מכל, שבליל התקדש החג מצטרף האדם לשירה – הלא היא תפילת ההלל.
מספרים על 'החפץ חיים' (הרב ישראל מאיר הכהן), שהתגורר בעיירה ראדין, כיום באוקראינה, שהיה נוהג להגיע בימות הקיץ יחד עם תלמידיו, אל הכפר היהודי דוגאלישוק, באזור ראדין. כפר זה, היה מאוכלס בטרם מלחמת העולם השנייה ביהודים שהתפרנסו מחקלאות,
כשם שעיקרה של תקופת האביב היה החסד והגילוי (אמנם, היא כוללת תקופת הסתר יחסי – ספירת העומר – אבל גם זאת רק לצורך הכנת גילוי נוסף) – כך עיקרה של תקופת הקיץ הוא סילוק-האור, החורבן, האבל. אומנם בסוף התקופה הזאת מתחדש אור גדול
דניאל שליט לוקח אותנו אל המהלכים הנסתרים בין חודשי השנה. הפעם – רצף חודשי האביב
כל עניין הנטיעה בטו בשבט – מופרך מעיקרו: אין זה תאריך מתאים לנטיעה כלל ועיקר. עצי יער ועצי שלכת – צריכים להיות נטועים זמן רב לפני כן;
"בט"ו בשבט – ר"ה לאילנות" החיזוק וההבראה שהביאה תקופת החורף בטבע, כבר הושגה ברובה, וכבר נראה כחו הדוחף של הלשד החדש בעורקי החיים של האילנות, על כן מונה החק הישראלי את שנת הולדתן של הפירות מט"ו בשבט ומסדר לפי זה את החובות וסדר החובות המוטלות על היהודי עם יבול השנה של הטבע
שלישיית החדשים האחרונה היא עומק החורף, כשם שתמוז-אב היו עומק הקיץ. בזוג נחדשים טבת-שבט אין חגים; יש צום עשירי בטבת, ולאחר מכן – יום-המפנה, ט"ו בשבט (שאינו ממש חג, כמו שיוסבר להלן);; ואילו החודש השלישי, אדר עומד כולו בסימן פורים;
מייד אחרי ההארה המרוכזת והאדירה של תשרי, שוקע קו-השנה אל תוך כיסוי החורף.
מבחינת הטבע, האקלים – החורף הקר, הלח והחשוך מהווה הסתר האור, החום והיובש הקיצי; אבל דווקא בחסות שמיכת החורף, מתרחשת נביטה וצמיחה בלפי פוסקת.
אזכור של יהדות ואיכות הסביבה באותו משפט בדרך כלל מעורר אחת משתי תגובות, שהן בעצם שני צדדים של אותו מטבע. הראשונה היא לטעון כמה היהדות היא "ירוקה" מעצם טבעה
הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש
מאמר מעמיק על היחס לרשות הרבים לאורך השתלשלות ההלכה עד ימינו.