נחלת הכלל-רשות הרבים

דף לימוד זה עוסק ביחס שבין רשות הרבים ורשות היחיד.
אנו חיים כיום בחברה המקדשת יותר ויותר את רשות היחיד, לעתים על חשבון רשות הרבים, רשות אשר שייכת לכל אחד מאיתנו.
בדף זה נלמד על האחריות שיש לנו כלפי הכלל והרשויות.

מגוון מינים

אנו חיים בעולם בו ישנם מגוון מינים עצום הנמצא בסכנת הכחדה. עיקר הסיבות למצב הזה הוא פעולות ישירות או עקיפות של האדם שגרמו להידלדלות המינים כגון ציד, דיג, בניה על שטחים פתוחים ועוד… בדף לימוד זה נברר את יחס התורה לשימור המינים.

אור ואנרגיה ביום השבת

דרך איסור הבערת האש ביום השבת, האדם לומד על גבולות העשייה ופיתוח העולם.
דרך איסור בל תשחית, האדם נדרש לשים לב ולדייק בכמות הנכונה של כל דבר, גם דבר מצווה כגון הדלקת נרות שבת. גם כאן יש לנו סיפור על גבולות ודיוק וצמצום- על מנת לא להשחית.

לכבוד הפסח – בית כנסת יפה ומקיים

ר"ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
בתקופה זו של השנה איש איש וביתו שוקעים באובססיית ניקיונות וסידורים, החלפת הרהיטים וניעור הספרים , וכל זאת – שלא יהיה זיק של חמץ (או אבק) בבית בעת חג החירות.

בל תשחית- בפסח ובשגרה

חג הפסח הממשמש ובא, נושא עמו את קדחת הניקיון, ובכללה גם את נקיון ארונות המטבח, המקפיא והמזווה. במסגרת זו עולה כל פעם מחדש הדילמה מה מהדברים, שאינם נושאים כשרות לפסח, ראוי לבער ומה ניתן וראוי להשאיר בביתנו ולמכרו לנוכרי.

מזון למחשבה

המרכזיות של האוכל בחיים הדתיים שלנו אינה מקרית. האוכל מעצב אותנו, בונה את גופנו, משפיע על בריאותנו – ובמידה רבה גם משפיע עלינו נפשית ורוחנית. הרגלי האכילה שלנו הם ביטוי למידותינו.

טקס תפילת הגשם

התפילה לגשם היא חלק קבוע ממערך התפילות היהודי לימות החורף- "מזכירין גבורות גשמים בשמיני עצרת ושואלין את הגשמים ב-ז' בחשוון "(משנה תענית פ"א). בשנים של בצורת, נוהגים לקיים תפילות מיוחדות לבקשת גשמים.

פרקי שירה

ראש השנה הוא היום האחרון לבריאת העולם, יום המלכת ה' למלך על כל הארץ. פרקי שירה הם מילות השבח וההודיה של כל יצורי עולם לקב"ה

יוצאים מהתיבה ושומרים על הסביבה

בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובה ולפעולות "קטנות אך גדולות" שכל אחד ואחת יכולים לבצע.

משל התרנגולות

תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.

הבדלה בחונן הדעת

מוצאי שבת, אנו נוהגים לברך ברכה מיוחדת שנתקנה על האש. מה הקשר בין הבדלה לחונן הדעת? ומהו הקשר בין האש לתבונה האנושית? האם האש היא המתנה הגדולה שניתנה לאדם או שמא דווקא מפלתו הגדולה?

שבת נח – דף לימוד ופעילות לילדי גן וכיתות יסוד

בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.

מה בין צמחונות וכשרות

האם יש להשתמש באמצעים שיקהו את תחושת הכאב של בעלי החיים לפני שלוקחים את חייהם? האם יש לוותר על אכילת בשר דווקא משום שלא ניתן להימנע מ"צער בעלי חיים" בשחיטה כשרה? מאמר מאת הסופר היהודי-אמריקאי ג'ונתן ספרן פויר, שכתב את הספר "לאכול בעלי חיים".

פעילות בנושא תיקון עולם

כולנו יודעים שהעולם אינו מושלם כמו שהוא, לא רק מבחינה סביבתית אלא גם מבחינות אנושיות: תרבותית, חברתית, כלכלית וכדו'
הרעיון של "תיקון עולם" מושך את הלב ומתקשר לייעוד ולתפקיד של האנושות ובאופן ספציפי- של היהדות, אבל… איך עושים את זה בפועל? איך מתקנים את העולם?

מגילת רות- אזור הנוחות או אזור הנכות שלנו??

זהו אחד הנושאים המצונזרים ביותר בכל התקהלות-משפחתית או חברתית-בתרבות שופעת ארועים עמוסי אוכל ואדם. בכל מקום בו גרנו למדנו שאסור לדבר על זה- כדי חלילה לא לפגוע ביחסי שכנות וחברים, אך הפעם- לכבוד חג השבועות אני מעזה (טוב,באופן ווירטואלי) להעלות את הנושא הכאוב והרגיש לכולנו- כלים חד פעמיים…

ניסן חודש האביב

חודש ניסן הוא חודש האביב, והיקום אומר שירה. הפריחה בשיאה, רב גוניות של ריחות וקולות ממלאים את האוויר. ומה נאה יותר מכל, שבליל התקדש החג מצטרף האדם לשירה – הלא היא תפילת ההלל.

מעגליות

דף לימוד על המעגליות בטבע וביהדות. הזדמנות למבט על התנועה המעגלית של חודשי השנה בעת כניסתנו לחודש אדר- החודש האחרון בשנה העברית.

בל תשחית- עיון במסכת בבא קמא

בתקופה המודרנית הולכת וגוברת יכולת האדם לנצל את משאבי הטבע לסיפוק צרכיו. באותה עת הוא גורם נזק קשה למערכות החיים של כדור הארץ. החזרה של עם ישראל לארצו באבה של תמורה זו רבת התקווה והסיכון מחייבת עריכת חשבון מיוחד משלו על אודות היחס הנכון שבין השאיפה לפיתוח ושגשוג לבין החובה לשמור על ברכת היש.

הורדת גשמים

האם קיים קשר בין מצב הגשם למצב הרוח?
בדף לימוד זה נתמקד בשני היבטים – האחד, הגשם כמשקף את היחסים בין אדם למקום. והאחר- הגשם כמשקף את היחסים בין אדם לחברו.

סור מרע עשה טוב- צמצום פליטת גזי חממה

משבר האקלים או "התחממות כדור הארץ" היא תופעה פיסיקאלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולאריות של נושא זה בכל תחומי החיים בשנים האחרונות יעסוק מאמר זה בעיקר בלקיחת האחריות הסביבתית על ידי בני האדם הגורמים לה.

גלובליזציה מול תרבות בת קיימא

מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו

שירת הבריאה-חשיבות מגוון המינים בטבע

האם ילדינו יכירו את הנחליאלי כמבשר הסתו? האם באביב הבא נזכה לראות פרפרים בשלל צבעים מרפרפים מעל פרחי הב?? מהו המגוון הביולוגי ומה חשיבותו להמשך החיים על פני כדור הארץ ? ומה הקשר אלינו – בני האדם? לימוד על המגוון הביולוגי מתוך קריאת "פרקי שירה" (שירת הבריאה) המיוחסים לדוד ולשלמה בנו.

להיות בני נח

בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: תפיסה אנתרופוצנטרית ותפיסה ביוצנטרית. הראשונה מעמידה במרכזה את האדם. היא רואה את היקום כולו כעומד לרשותו של המין האנושי, אשר רשאי לעשות בו שימוש לצרכיו, אך יחד עם זאת נדרש לנהל את העולם בזהירות וברגישות, ולהשתמש בתבונה וביכולת שלו כדי לכלכל את העולם באופן נכון ומרוס

גבול שם להם בל יעברון

בשנים האחרונות הלכה וגברה המודעות להתחממות הגלובאלית, וכיום רובנו יודעים שהדבר קשור להמסת קרחוני הקוטב ועליית מפלס הים. לרגל פרשתנו, פרשת המבול, נראה כמעט מתבקש לבחון את הסוגיה לאור מקורות היהדות בשל הדמיון המבעית בין שתי התופעות.

מה בין כלי וחפץ?!

מאמר הבוחן לאור המקורות את הבעיה הבוערת של הכלים החד פעמיים היוצרים זיהום סביבתי ארוך טווח. מחד גיסא, נבחן מעמדם ההלכתי של הכלי החד פעמיים ומאידך גיסא נבחן הרקע התרבותי של השימוש החד פעמי ללא התקשרות בין האדם לסביבתו ולחפציו. במאמר זה היה שילוב מרתק בין התייחסות לסוגייה סביבתית בוערת ובין מבט חדש על פי המקורות היהודיים. המאמר זכה במקום ראשון בתחרות כתיבת מאמרים בנושא יהדות וסביבה של השומרה.