האכלת בעלי-חיים שברשותו לפני סעודתו
האם כל מי שמחזיק ברשותו בעלי-חיים מחויב להאכילם קודם סעודתו?
האם כל מי שמחזיק ברשותו בעלי-חיים מחויב להאכילם קודם סעודתו?
האם מותר לדוג בחכה לשם הנאה; כשלאחר שהדג נתפס הוא מוחזר לבריכה?
אם רשאי אדם לגדל בע"ח בסמיכות לשטח חברו – ובע"ח אלו מקימים רעש כגון כלבים ותרנגולים וכדו'?
שאלה הלכתית בנוגע לשימוש בקבקובים מתוך מתקן האיסוף. מותר או אסור?
מהם השלבים בדרך למיחזור עלוני שבת
נוסף לצדדים שיש באקולוגיה מבחינת שמירת העולם בכללו, ומבחינת התוספת לאיכות החיים, יש צד נוסף בכל זה,
נייר עמדה כלכלי-סביבתי לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק ב'.
צמיחה בת-קיימא:
עמדה ישראלית ממקורות היהדות
נייר עמדה כלכלי-סביבתי
לועידה הבינלאומית לפיתוח בר-קיימא בריו דה-ז'נירו. חלק א'.
האם לאדם יש עליונות על החי? במה היא מתבטאת? מה הגבולות – מה מותר לאדם ומה אסור?
דף לימוד זה עוסק ביחס שבין רשות הרבים ורשות היחיד.
אנו חיים כיום בחברה המקדשת יותר ויותר את רשות היחיד, לעתים על חשבון רשות הרבים, רשות אשר שייכת לכל אחד מאיתנו.
בדף זה נלמד על האחריות שיש לנו כלפי הכלל והרשויות.
אנו חיים בעולם בו ישנם מגוון מינים עצום הנמצא בסכנת הכחדה. עיקר הסיבות למצב הזה הוא פעולות ישירות או עקיפות של האדם שגרמו להידלדלות המינים כגון ציד, דיג, בניה על שטחים פתוחים ועוד… בדף לימוד זה נברר את יחס התורה לשימור המינים.
דרך איסור הבערת האש ביום השבת, האדם לומד על גבולות העשייה ופיתוח העולם.
דרך איסור בל תשחית, האדם נדרש לשים לב ולדייק בכמות הנכונה של כל דבר, גם דבר מצווה כגון הדלקת נרות שבת. גם כאן יש לנו סיפור על גבולות ודיוק וצמצום- על מנת לא להשחית.
קורח ועדתו, חלקו על משה רבנו, דבר שהוביל לאחת המחלוקות הגדולות שמופיעות בתורה, שבסופה, האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח וכל עדתו.
ר"ח ניסן פוגש אותנו, מדי שנה , בשיאם של הניקיונות והסידורים לפסח.
בתקופה זו של השנה איש איש וביתו שוקעים באובססיית ניקיונות וסידורים, החלפת הרהיטים וניעור הספרים , וכל זאת – שלא יהיה זיק של חמץ (או אבק) בבית בעת חג החירות.
בטו בשבט התקיים המפגש האחרון בסדרת 'מזון למחשבה' בנושא מזון וסביבה.
קראו עוד על הקשר בין מזון וסביבה
על חווית השימוש בקומפוסטר של מאיר שליו
ובחודש זה יש פתיחה לבחינה מחדש של מה 'מדליק אותי'? 'מה מדליק את ילדי'? על מה הם מדברים כל היום, מה מביא להם שמחה?
אכזריות בלעם לאתונו, ממחישה את ייחודיות התורה, הן באיסור שהטילה על גרימת צער לבעלי-חיים, והן בחובה להקל על צער בעל-חיים סובל
"כי באפם הרגו איש וברצונם עיקרו שור" (מט,ו).
מי מאתנו אינו מכיר חתולים הקופצים מפחי-אשפה ברחוב, בחצר-אחורית של מסעדה, ואפילו בבתי חולים?
פרשת ראה מציינת שהתורה ומצוותיה נועדו "להיטיב לנו ולבננו עד-עולם". למרות זאת, מעדיפים גם 'יהודים טובים' הנאת שעה על פני 'חיי עולם'.
חג הפסח הממשמש ובא, נושא עמו את קדחת הניקיון, ובכללה גם את נקיון ארונות המטבח, המקפיא והמזווה. במסגרת זו עולה כל פעם מחדש הדילמה מה מהדברים, שאינם נושאים כשרות לפסח, ראוי לבער ומה ניתן וראוי להשאיר בביתנו ולמכרו לנוכרי.
"ולא תתאוה בית רעך… וכל אשר לרעך" (ה,יז)
דיבר זה, היווה לחז"ל יסוד לתפיסה שלא 'הכול סחיר'. לא הכל ניתן לרכוש בכסף.
למצוות "ויתד תהיה לך על אזנך" שבפרשתנו, ארבעה עקרונות: א. חובת שמירת ניקיון הסביבה;
בפרשתנו, מצווה התורה לנתץ, לשבור לגדוע ולשרוף את מקומות הפולחן של יושבי הארץ לפנינו, ואת ערי-ישראל שהודחו לעבוד עבודה-זרה, תוך איסור ליהנות ולהשתמש בהם,
מה הפתרון הראוי לשימוש בשמן הטיגון? בין לביבה לסופגניה תחשבו על הסביבה.
המרכזיות של האוכל בחיים הדתיים שלנו אינה מקרית. האוכל מעצב אותנו, בונה את גופנו, משפיע על בריאותנו – ובמידה רבה גם משפיע עלינו נפשית ורוחנית. הרגלי האכילה שלנו הם ביטוי למידותינו.
הציווי על "בל תשחית" – לא להרוס או לבזבז – נחשב זה זמן רב כגורם מרכזי באתיקה הסביבתית היהודית. אכן הרב נורמן לם מבין זאת כ"נורמה התנ"כית המתייחסת בצורה הישירה ביותר לאקולוגיה"
פסק הלכה מאת הרב יצחק יוסף בנוגע לאיסור צער בעלי חיים ובעריכת ניסויים בבעלי חיים
חלק מתוך מאמר של הרב אליעזר מלמד על מצוות הזימון
התפילה לגשם היא חלק קבוע ממערך התפילות היהודי לימות החורף- "מזכירין גבורות גשמים בשמיני עצרת ושואלין את הגשמים ב-ז' בחשוון "(משנה תענית פ"א). בשנים של בצורת, נוהגים לקיים תפילות מיוחדות לבקשת גשמים.
הצעה לטקס תפילת הגשם המותאם לילדים
מערך שיעור זה בא ללמד על הצורך במים לשם קיום החיים שלנו. על ההבנה כי ארץ ישראל היא ארץ שנמצאת בצמצום- מקורות המים שלנו מועטים ותלויים בגשם. ולקראת בא עונת החורף נתפלל ונבקש על הגשמים.
פעילות נהדרת לסוכות- הכנת קישוטים משקיות ניילון
מערך שיעור- ראש השנה הוא היום בו אלוקים סיים לברוא את העולם.
מכ"ה באלול עד א' תשרי חלו ששת ימי הבריאה- בו נבראו כל היצורים- הרמשים, העופות, היונקים, הבהמות, חסרי חוליות, ועוד…
ראש השנה הוא היום האחרון לבריאת העולם, יום המלכת ה' למלך על כל הארץ. פרקי שירה הם מילות השבח וההודיה של כל יצורי עולם לקב"ה
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובה ולפעולות "קטנות אך גדולות" שכל אחד ואחת יכולים לבצע.
פעילות זו נועדה לחבר את התלמידים לסוגיות סביבתיות בנות ימינו מתוך חיבור למורשת היהדות, ולהניע אותם לקחת אחריות בנושאים הקרובים לליבם.
דף לימוד להורים ולילדים בשנת מצוות על חשיבות צער בעלי חיים בציון השבת כיום מנוחה.
דף לימוד על יהדות וצמחונות מבית מדרש ירוק – אולפנית בית שמש
דף לימוד על המקורות בתורה למצוות צער בעלי חיים מבית מדרש ירוק אולפנית נגה בית שמש
תארו לעצמיכם 2 ביצים – אחת מהלול הביתי-משק אקולוגי שתוכנן עפ שיטת תכנון 'פרמקאלצ'ר. והשנייה ביצה תעשייתית – מלול תעשייתי. הביצים דומות אך מאחורי כל אחת מהן עומדת מערכת שונה לחלוטין.
ראוותנות ורעבתנות- לקראת שינוי בדפוסי הצריכה שלנו
אסופת מדרשים ושירים על פרקי בראשית (סיפור הבריאה וסיפור נח) ועל מצוות הקשורות לבעלי חיים.
אני זוכרת בתור ילדה קטנה, שהייתי יורדת עם אבא שלי בערב החג (בעיקר כדי לא להפריע לאמא בבישולים האחרונים) לשרוף את החמץ.
מאמר של הרב בני לאו הקורא להתמודדות רצינית ועדכנית עם סוגיית תהליך גידול בעלי החיים כמרכיב בשאלת כשרות המזון.
מאמר המנתח את תרבות הצריכה מהרמה העולמית לפתרונות מקומיים
דף לימוד- "היו זהירים בנטיעות" – על הדור הנוכחי מוטלת האחריות להמשך קיומו של העולם למען הדור הבא אחריו. האם אנחנו מסוגלים לקצץ בנטיעות? להפקיר את המשאבים השייכים לכלל אזרחי המדינה?
מוצאי שבת, אנו נוהגים לברך ברכה מיוחדת שנתקנה על האש. מה הקשר בין הבדלה לחונן הדעת? ומהו הקשר בין האש לתבונה האנושית? האם האש היא המתנה הגדולה שניתנה לאדם או שמא דווקא מפלתו הגדולה?
כבר חודשיים שאנו מבקשים על הגשמים- ואין. אחרי חצי-עשור של בצורת, אנו מציעים להתבונן במשמעות הרוחנית של הטל והמטר,ותפקיד המים לאור הקבלה והחסידות. בתקווה לשנה ברוכת גשמים.
נס כד השמן הוא הזדמנות לבחון את עולמנו עתיר האנרגיה – שמן הזית מהווה השראה לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים ולחיסכון באנרגיה. מיכל ברגמן מביאה לנו מספר מקורות בנושא
פרשת בראשית היא גם הזדמנות להרהר על שינויים בחיים – מיכל ברגמן מציעה לנו לקשר את עולם בית הכנסת לעולם שבחוץ.
דף לימוד- כיום, עיקר הנזקים הסביבתיים נגרמים כתוצאה מכך ששברנו את המחזוריות. עלינו לזכור את הצו האלוקי וכלי ההכרחי לקיום – מחזוריות.
מיכל ברגמן בדף לימוד לחנוכה על היחס לרכוש וצרכנות
בימינו, חנוכה הוא הזמן המתאים ביותר לבחינת יחסינו לרכוש.
בדף זה פעילויות חווייתיות המדגימות את העמל והמסירות של נח ובני ביתו למען שמירה על המשך קיומו של העולם. בשלב הבא, מוצעות פעילויות החושפות את הילדים לבעייתיות בשמירה על סביבתנו הקרובהולפעולות "קטנות אך גדולות" של אחד ואחת יכולים לבצע.
שבת פרשת נח נקבעה כשבת המוקדשת לתיקון סביבתי. אנו מזמינות אתכם לפתוח צוהר לאהבת אדם וטבע,ללימוד ולעשייה.
הבה נהיה בניו של נח המסור ובניו של המאמין הגדול אברהם.
אנחנו צריכים לעשות פעולות מעשיות, ואין מקור אנרגיה ומוקד משמעותי יותר להתחיל בו מאשר בית הכנסת
האם יש להשתמש באמצעים שיקהו את תחושת הכאב של בעלי החיים לפני שלוקחים את חייהם? האם יש לוותר על אכילת בשר דווקא משום שלא ניתן להימנע מ"צער בעלי חיים" בשחיטה כשרה? מאמר מאת הסופר היהודי-אמריקאי ג'ונתן ספרן פויר, שכתב את הספר "לאכול בעלי חיים".
כולנו יודעים שהעולם אינו מושלם כמו שהוא, לא רק מבחינה סביבתית אלא גם מבחינות אנושיות: תרבותית, חברתית, כלכלית וכדו'
הרעיון של "תיקון עולם" מושך את הלב ומתקשר לייעוד ולתפקיד של האנושות ובאופן ספציפי- של היהדות, אבל… איך עושים את זה בפועל? איך מתקנים את העולם?
זהו אחד הנושאים המצונזרים ביותר בכל התקהלות-משפחתית או חברתית-בתרבות שופעת ארועים עמוסי אוכל ואדם. בכל מקום בו גרנו למדנו שאסור לדבר על זה- כדי חלילה לא לפגוע ביחסי שכנות וחברים, אך הפעם- לכבוד חג השבועות אני מעזה (טוב,באופן ווירטואלי) להעלות את הנושא הכאוב והרגיש לכולנו- כלים חד פעמיים…
חודש ניסן הוא חודש האביב, והיקום אומר שירה. הפריחה בשיאה, רב גוניות של ריחות וקולות ממלאים את האוויר. ומה נאה יותר מכל, שבליל התקדש החג מצטרף האדם לשירה – הלא היא תפילת ההלל.
דף לימוד על המעגליות בטבע וביהדות. הזדמנות למבט על התנועה המעגלית של חודשי השנה בעת כניסתנו לחודש אדר- החודש האחרון בשנה העברית.
בתקופה המודרנית הולכת וגוברת יכולת האדם לנצל את משאבי הטבע לסיפוק צרכיו. באותה עת הוא גורם נזק קשה למערכות החיים של כדור הארץ. החזרה של עם ישראל לארצו באבה של תמורה זו רבת התקווה והסיכון מחייבת עריכת חשבון מיוחד משלו על אודות היחס הנכון שבין השאיפה לפיתוח ושגשוג לבין החובה לשמור על ברכת היש.
מערך שיעור לבית ספר יסודי לקראת ט"ו בשבט ואחריות האדם בעולם, באדיבות ממ"ד כפר אדומים.
דף לימוד על מצוות "לא תחמוד" וכיצד זה קשור לתרבות הצריכה שלנו.
האם קיים קשר בין מצב הגשם למצב הרוח?
בדף לימוד זה נתמקד בשני היבטים – האחד, הגשם כמשקף את היחסים בין אדם למקום. והאחר- הגשם כמשקף את היחסים בין אדם לחברו.
לעומת אדם הראשון ובניו שלא הותר להם לאכול בשר, יוצאי תיבת נח לאחר המבול מורשים באכילת בשר
משבר האקלים או "התחממות כדור הארץ" היא תופעה פיסיקאלית שמקורה בהפרת מעגל הפחמן הטבעי הקיים בטבע על ידי פעילות אנושית. מפאת הפופולאריות של נושא זה בכל תחומי החיים בשנים האחרונות יעסוק מאמר זה בעיקר בלקיחת האחריות הסביבתית על ידי בני האדם הגורמים לה.
תוך כדי קריאה בספרות אקולוגית, עלה בדעתי, שתרומה ראשונה מכיוון עם ישראל לנושא האקולוגיה, יכלה להיות עצם הניסוח, הסידור, הגיבוש, הריכוז של הבעיה
מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימו
אוסף טיפים בנושא צרכנות, אנרגיה, מים, נסיעות, בזבוז כללי ואזרחות- שכל אחד מאיתנו יכול לעשות
האם ילדינו יכירו את הנחליאלי כמבשר הסתו? האם באביב הבא נזכה לראות פרפרים בשלל צבעים מרפרפים מעל פרחי הב?? מהו המגוון הביולוגי ומה חשיבותו להמשך החיים על פני כדור הארץ ? ומה הקשר אלינו – בני האדם? לימוד על המגוון הביולוגי מתוך קריאת "פרקי שירה" (שירת הבריאה) המיוחסים לדוד ולשלמה בנו.
צוות טבע עברי ליקט טיפים לעשיה ירוקה בקהילה
פרשת נח מספרת על הכחדת העולם על ידי המבול, ועל נח, שפעל במצוות ה' להצלת מגוון המינים. פעילות שתחשוף את הילדים לנושא הכחדת המינים כיום וליכולתו של כל אחד מאיתנו לפעול, כמו נח, להצלת בעלי החיים.
בחשיבה האקולוגית בת זמננו מקובל להבחין בין שתי תפיסות: תפיסה אנתרופוצנטרית ותפיסה ביוצנטרית. הראשונה מעמידה במרכזה את האדם. היא רואה את היקום כולו כעומד לרשותו של המין האנושי, אשר רשאי לעשות בו שימוש לצרכיו, אך יחד עם זאת נדרש לנהל את העולם בזהירות וברגישות, ולהשתמש בתבונה וביכולת שלו כדי לכלכל את העולם באופן נכון ומרוס
רעיונות לעשיה של הקהילה לסביבה הקרובה
המאמר השלם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
השלווה בה מתקבל המשבר הסביבתי בציבור אכן מעוררת פליאה. אם נתבונן דוקא בתעשיה בתור התחלה, נוכל לומר שמבחינה רציונאלית היה משתלם לתעשייה כולה לעבור כבר היום לייצר באופן נקי.
בשנים האחרונות הלכה וגברה המודעות להתחממות הגלובאלית, וכיום רובנו יודעים שהדבר קשור להמסת קרחוני הקוטב ועליית מפלס הים. לרגל פרשתנו, פרשת המבול, נראה כמעט מתבקש לבחון את הסוגיה לאור מקורות היהדות בשל הדמיון המבעית בין שתי התופעות.
דף מקורות העוקב אחר יחס המקורות לאכילת בשר. דיעבד או לכתחילה?
מאמר הבוחן לאור המקורות את הבעיה הבוערת של הכלים החד פעמיים היוצרים זיהום סביבתי ארוך טווח. מחד גיסא, נבחן מעמדם ההלכתי של הכלי החד פעמיים ומאידך גיסא נבחן הרקע התרבותי של השימוש החד פעמי ללא התקשרות בין האדם לסביבתו ולחפציו. במאמר זה היה שילוב מרתק בין התייחסות לסוגייה סביבתית בוערת ובין מבט חדש על פי המקורות היהודיים. המאמר זכה במקום ראשון בתחרות כתיבת מאמרים בנושא יהדות וסביבה של השומרה.
הדס ילינק בפרשנות לסיפורי המקרא במבט של תרבות הצריכה.
דף מקורות העוסק בתרבות הצריכה, בריחה או בחירה?
מאמר מעמיק על היחס לרשות הרבים לאורך השתלשלות ההלכה עד ימינו.
דף מקורות על איסור בל תשחית.
דף מקורות העוסק בתכנון נכון של השטחים הפתוחים והרחקת מפגעים מן העיר
דף מקורות על היחס לרשות הרבים מול רשות היחיד.
תפילה על הגשם שיירד בעיתו, וגשמי ברכה ושפע בעולם.
השימוש בחומרי ניקוי לקראת פסח והשימוש בכלים חד פעמיים לפני פסח ובפסח מטרידה עקב הצורך לצמצם בפגיעה בכדור הארץ,הרב שרלו במאמר הנוכחי קורא לשמור על איכות הסביבה גם בפסח
השבת—יום חפשי מפעילות כלכלית מסחרית—עשויה להוות "משאב התנגדות" כנגד תרבות החומרנית השלטת, השבת היא רעיון מלא תקווה לקידום רוח האדם.
לימוד מקורות על יהדות טבע וסביבה – שלוש גישות: דתית, פילוסופית וחברתית ליחס בין האדם לטבע, מקורות מן הקבלה והחסידות, ומן ההגות הכללית
מקורות מדור המבול ומשם אל דורנו- דור ההתחממות.
לימוד ממסכת תענית מאימתי מזכירין גבורות גשמים, ובנוסף מקורות הקשורים לסוגיה מספר איוב, ישעיהו ותהילים
הדס ילינק בדף מקורות "בחג נידונין על המים" – על הקשר של חג הסוכות למים. התפילה על הגשמים.
מערכי שיעור של החברה להגנת הטבע לל"ג בעומר – מיועד לתלמידי יסודי וחטיבת ביניים
דף מקורות על האדם והחי, שמירה על מגוון ביולוגי, צרכי העולם ותיקונו
קול קורא של הרבנים הראשיים לשמירה על הסביבה בל"ג בעומר
השוואה בין פרשת נח לבין פרשת בראשית – בהקשר של הבריאה מול החורבן שהביא המבול ושימור המינים בתיבת נוח