אור ואנרגיה ביום השבת

אור ואנרגיה ביום השבת

חלק א- לא תבערו אש…ביום השבת

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה’ כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת:  לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:

שמות, לה, א-ג

• מה מיוחד בהבערת האש, שהפסוקים מונים את איסור זה כאב לכל המלאכות האסורות בשבת?
• קראו את המקורות הבאים, המרחיבים את הדיבור על משמעות הבערת האש:

…וכלל כל המלאכות במלאכת אש, כי בידוע שרוב המלאכות שבני אדם מתעסקין בהם אינם אלא ע”י האש כי האש סבתם ועקרם, ולכך תקנו לנו רז”ל במצות הבדלה במוצאי שבת שהוא תחילת היתר המלאכות לברך על האש: בורא מאורי האש, לפי שהאש תחילת המלאכות במעשה בראשית וכעניין שכתוב ביום ראשון: (בראשית א, ג) “ויהי אור” .

רבינו בחיי, שמות פרק לה פסוק ב

לא תבערו אש  וגו’. הבערת אש אינה לכאורה פעולה יוצרת אלא פעולה הרסנית. מאידך, דווקא הוצאת האש המלאכותית היא הכוח המביא ומבטיח לאדם את שלטונו האמיתי על העולם הגשמי. רק על – ידי האש עושה לו האדם את כלי – מלאכתו וחודר אל תוך תוכם של החומרים, מפרידם ומעצבם… שביתת – מלאכה בשבת היא ההודאה, שה’ הוא שהעניק לאדם את כוח השליטה בעולם הגשמי, ושאין לאדם לנהוג בשליטה זו אלא כעובד ה’. הודאה זו מתבטאת בנפרד לגבי כל סוג וסוג מכוחות השליטה הזאת. אין השבת מתחללת ביחס למרכיבים השונים של העולם הגשמי, אלא ביחס לסוגי המלאכות. למשל, אם אדם עושה במלאכת הקצירה בתבואה, בגפן ובפירות האילן, אינו מביא אלא חטאת אחת; ואילו אם הוא עושה שלוש מלאכות בשדה התבואה – זורע, קוצר ומלקט – הריהו חייב שלוש חטאות. מכאן שעלינו להבין את מושג השבת – לא כשיעבוד העולם הגשמי לה’, אלא כהשתעבדות האדם לה’ ביחס אל עולמו הגשמי.

רש”ר הירש, שמות, פרשת ויקהל, פרק לה פסוק ג

• מה משמעות הבערת האש לפי כל אחד מהפרשנים?
• לפי הרש”ר הירש, כיצד עובד ה’ אמור להתנהל בעולם הגשמי?

לפני כניסת השבת נוהגים להדליק נרות שבת, ובצאת השבת לברך על הנר במצוות ההבדלה.  האור והאש מלווים את השבת בכניסתה וביציאתה.
בערב שבת מברכים על ‘הדלקת נרות שבת’- יש רצון להוסיף אור עם רדת החשיכה, להוסיף שלום בבית.
בצאת השבת מברכים ‘בורא מאורי האש’ – כעת, שיוצאים מקדושת השבת אל ששת ימי המעשה, יש לברך על האש, על היצירה, על העשייה על האפשרות לפתח את העולם, אבל בזהירות ומתוך השביתה ביום השבת, לדעת כלשון הרש”ר היר”ש “לנהוג בשליטה זו כעובד ה’ “.

חלק ב’- בל תשחית של הנר

קראו את הגמרא הבאה ופירוש רש”י עליה:

אמר רב זוטרא האי מאן דמיכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר משום בל תשחית

תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף סז, עמוד ב 

דמכסי שרגא דמשחא – שעושה לו כיסוי למעלה ממהר לידלק.  נפט – כשמגלין אותו האור הולך ונמשך אליו ומבעיר – עובר על איסור בל תשחית.

רש”י על שבת ס״ז ב

•  מה הגמרא באה ללמד את האדם?
• היום, שאנו ממעטים להשתמש בתאורה של נר, למה הדבר דומה?

המקור הבא, הוא שאלה שנשאל ר’ יוסף חיים, על הדלקת נרות שבת:

שאלה: נרות שבת האם מותר לתת הרבה שמן כדי שידלקו גם ביום?
שאלה: יש בני אדם דרכם להדליק בליל שבת שבעה נרות ומניחים בהם שמן שיעור רב שיהיו דולקים עד יום שבת בערב וכן עושין ביו”ט ג”כ אם יש לזה סמך או רמז בדברי חכמים. יורינו המורה לצדקה ושכמ”ה.
תשובה:  לענין השבעה יש סמך רמז בספרי הקודש אבל למה שמניחים בהם שמן הרבה שיעור שידליק כל יום שבת כולו עד הערב לא מצאתי לזה סמך ולא רמז בספרי הקודש ואני אומר לא יפה דבר זה וצריך לבטלו יען כי עוברים על בל תשחית בזה דשרגא בטהרא מאי אהני כי אין מקום להדלקת נר ביום אלא רק בבית הכנסת דהוי משום כבוד בית הכנסת ולאו משום דצריכי לאורה וכן מה שמדליקים למנוחת הנפטרים תנצב”ה אבל הדלקת נר בביתו של אדם אפילו בשבת היא משום הנאת אורה וביום דליכא הנאה כלל למה ידליקו ואיתא בשבת דף ס”ז האי מאן דמכסי שרגא דמשחא ומגלי נפטא קעבר על בל תשחית.

רבי יוסף חיים בן אליהו אל-חכם, שו”ת תורה לשמה סימן עו

• לעיתים יש לאדם רצון להיטיב, ולהרבות אור ולהדר במצווה. לעיתים דבר זה גובל בעבירה.

לסיכום הלימוד

דרך איסור הבערת האש ביום השבת, האדם לומד על גבולות העשייה ופיתוח העולם.
דרך איסור בל תשחית, האדם נדרש לשים לב ולדייק בכמות הנכונה של כל דבר, גם דבר מצווה כגון הדלקת נרות שבת. גם כאן יש לנו סיפור על גבולות ודיוק וצמצום- על מנת לא להשחית.
דונו יחד על הגבולות של מה אסור ומה מותר?
באיזה סוג אנרגיה אני משתמש? במה שונה שימוש בשמן יותר ממה שצריך ובין החלפת נורות ליבון בנורות חסכוניות הצורכות פחות?
האם אני דואג שהאור לא ידלק בחדרים ביום- ממש כמו הנר ביום השבת?