ארץ ישראל בסכנה – על ציונות וקיימות

 ‘ארץ ישראל בסכנה’ – על ציונות וקיימות

 יאיר טיקטין

קהל יעד: בני נוער, תנועות נוער
משך הזמן: כשעה וחצי
עזרים: מיטה, בריסטול ועליו מפת ארץ ישראל, סבון, ריבועי אל-בד רפואיים, עזרים ‘רפואיים’ – פטיש שניצלים, סטטוסקופ וכד’ (ניתן להכין מקרטון או להשאיל מקופסת צעצועים של אח קטן), הקלטת ההכרזה על הקמת המדינה מפי בן גוריון, פתקי ‘מחלה’, עיתונים מאותו השבוע (רשות).
נושא הפעילות: מודעות לקושי ולאתגר שבשמירה ברת קיימא על מדינת ישראל.

מטרות הפעילות:

א.    היכרות עם המושג ‘קיימות’ ועם הקשר שלו לחיינו כיום בישראל.
ב.    מהלכה למעשה – פנייה למעשים ברי קיימא בתנועת הנוער, מועדון הנוער ובחיי היום-יום בכלל.

חלק א’ –  פתיחה: ארץ ישראל חולה

•    החניכים יחכו מחוץ לסניף/ לקן/ למועדון.
•    המדריך יארגן את חדר הפעילות באמצעות תפאורה של חדר ניתוח: מיטה ועליה מפת ארץ ישראל, ‘מוניטור’ (מצויר, מצולם וכד’).
•    לפני הכניסה לחדר הפעילות החניכים מתבקשים לשטוף ידיים עם סבון ולשים על פיהם ריבוע של אל-בד כנגד זיהום (זה גם טוב נגד פטפוטים).
•    המדריך ישתדל ליצור אווירה מאוד רצינית, ויסביר ברצינות כי נדרש שקט – זהו ניתוח חירום…  המדריך מציג בתפקיד המנתח ומבקש: איזמל, פטיש שניצלים וכד’
•    ניתן לתת לאחד החניכים את תפקיד ‘החולה המדומה’.
•    המדריך יתקרב לפה של ‘החולה’ ויקרא בקול : ‘שקט- נראה לי שהחולה רוצה להגיד משהו’.
•    בשלב זה ישמיע המדריך את ההכרזה של בן גוריון על הקמת המדינה (‘בארץ ישראל  קם העם היהודי…’ – ההקלטה נמצאת ביו טיוב).

חלק ב’  – מה האבחון?

•    המדריך  יספר לחניכים שהמולדת חולה, ועליהם בתור רופאים צעירים לגלות מה המחלה ולנסות להבריא אותה.
•    ניתן לחלק לחניכים גם עיתונים מהשבוע על מנת לקבל רעיונות “למחלה”
•    החניכים יתחלקו לשלוש קבוצות וכל קבוצה צריכה למלא שלושה פתקים  עם פרטים הבאים:

ה מ  ח  ל  ה  :      __________________
הסיבות למחלה:    __________________
טיפול    ראשוני:    __________________
טיפול לטווח ארוך: __________________

•    המדריך יאסוף את כל הפתקים וכולם יקראו אותם יחד.

חלק ג’ – המחלה: ניצול יתר של משאבים

המדריך יסביר, כי קיימות בעיות רבות בישראל (פערים חברתיים, היחס למיעוטים, השתמטות ועוד), אבל בפעולה זו נתמקד בבעיות של ‘הארץ’, המשפיעות על חיינו כבר היום והן ודאי תשפענה על הדורות הבאים: 
•    לעיתים מרוב העיסוק בבני האדם אנחנו לא שומעים את הארץ שנאנחת. טו בשבט (בדומה לשנת השמיטה אחת לשבע שנים )  הוא הזדמנות לכולנו לשמוע את קולה של הארץ ואת קולה של הבריאה כולה.
•    המחלה העיקרית של הארץ היא ניצול יתר של משאבים תוך חוסר התחשבות בדורות העתידיים. אנחנו מתפתחים ובונים ישובים אבל הארץ שתחתינו נהרסת: יתכן שנגיע למצב בו יהיה קניון בכל ישוב, אבל לא יוותרו פרחי בר, שדות, שטחים פתוחים למשחק ולטיול .

•    המדריך ישאל –
•    האם מישהו מכם התייחס למחלה זו בפתקי ‘המחלה ‘ שלו? מדוע, לדעתכם, הייתה התייחסות ל-‘מחלה’ זו או מדוע לא התייחסתם לנושא הזה?
•    האם נתקלתם בתוצאות הלוואי של ‘המחלה’ בחיים שלכם?
•    האם אתם מכירים ‘תרופה’ למחלת ניצול היתר של משאבי הארץ?

חלק ד’ – התרופה: קיימות

המדריך יסביר, כי למחלה זו יש תרופה – והיא קיימות.
המדריך ישאל:
•    מישהו שמע על המושג ‘קיימות’?
•    גם אם לא שמעתם – מעצם המילה ‘קיימות’ – לאיזה סוג של פעולה המילה מרמזת?
המדריך יסביר את המושג ‘קיימות’ –
קיימות היא שלב אחד מעל ל-‘איכות סביבה’, או ל-‘מיחזור’: זהו מושג כולל שמקשר בין אקולוגיה ושמירת טבע, לבין צרכנות נבונה, לבין חינוך וכלכלה יותר שוויונית. הקיימות נועדה להבטיח כי נוכל להמשיך ולהתקיים תוך שמירה על העולם, על הקהילה, על התרבות המקומית שלנו, שיהיה לנו זמן פנוי, זמן לעצמנו ולמשפחה שלנו. שלא ‘נבלע’ בתוך המרוץ המטורף אחרי כסף וסטאטוס שמציע לנו העולם האמריקאי.
 הגדרת המושג ‘קיימות’:

קיימות (Sustainability) במובן הרחב פירושה היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן ברמה קבועה מסוימת.
מושג הקיימות קיים בכל תחומי החיים, אך בעיקר מתייחסים אליו בנושאים אקולוגיים. בדמוגרפיה, אוכלוסיות בנות-קיימא הן אוכלוסיות המנסות לשמר את יכולתן לספק את צרכיהן וזאת באמצעים כגון, אימוץ של דפוסי חיים נאותים, קידום של שיתופי פעולה ומניעת בזבוז, פיתוח של טכנולוגיות נאותות, שימור וטיפוח של משאבי טבע, אנרגיה, והון אנושי.
(מתוך הויקיפדיה)
קיימות (sustainability) היא השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו מתוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ. קיימות היא לגלות מחדש את הערך של הדברים המקיימים אותנו: האוויר והמים הנקיים, השקט של המדבר והמגוון של החורש הים תיכוני, שכונה בה ילדים משחקים בחוץ בבטחה, או קהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור…
 תוך שני עשורים הפכה הקיימות לתנועה בינלאומית הולכת וגדלה המצליחה למצוא את המכנה המשותף הגבוה ביותר בין אזרחים מרקעים שונים ותרבויות שונות, המדגימים באלפי צורות שונות שאפשר גם אחרת.
(מתוך אתר מרכז השל)

חלק ה’ – איך נשתמש בתרופת הקיימות?

הכול טוב ויפה. אבל אנחנו לא יכולים להפסיק את כריית היתר של האשלגן בים המלח וכנראה שגם לא נצליח למגר את עבדות הילדים בהודו ווייטנאם. אז מה כן אנחנו יכולים לעשות.

המדריך ישאל:
•    האם יש לכם רעיונות כיצד נוכל להפוך את הסניף/ הקן/ המועדון שלנו לבר-קיימא?

עצות מעשיות להפיכת המקום לבר-קיימא (ירוק):

•    פח מיחזור לנייר קופסה לשימוש חוזר בניירות טיוטה: ניתן להשתמש בקופסת קרטון גדולה ולקבוע שבסוף על פעילות הדפים נזרקים לקופסת המיחזור. כאשר הקופסא מלאה מרוקנים אותה לפח המיחזור הקרוב.
•    שימוש בניירות ובבריסטולים טיוטא במהלך פעילויות – זכרו – לכל דף יש שני צדדים.
•    שימוש בדבק רב-פעמי במקום בנייר דבק.
•    פח מיחזור  לפלסטיק
•    פח מיחזור לפחיות
•    פח מיוחד לבטריות
•    לפנות למועצה/ לעירייה בבקשה לשים פחי מיחזור בסניף או בקרבתו.
•    להמציא סלוגנים שמעודדים צרכנות נבונה – האם אנו קונים כי אנחנו זקוקים לחפצים או שאנו מושפעים מפרסומות שמוכרות אשליה של אושר – אני קונה משמע אני מאושר.
•    הקמת גינה קהילתית שתשלב ערכים ירוקים, ערכי התחברות לטבע וערכים קהילתיים: גינה שמושקת באמצעות מים שנאגרו, גינה שבהקמתה משתתפים גם תושבי השכונה וכד’.
•    כדאי לבדוק האם קיימת גינה קהילתית באזור ולהתחבר לעשייה בקהילה באמצעותה.
•    ליזום ולהקים שוק ‘יד שנייה’ והזמנת תושבי השכונה לקחת בו חלק: באמצעות שוק שכזה נקטין את זריקת החפצים שניתן להשתמש בהם, ניצור קשר בין אנשי המקום ואולי גם נוכל לאסוף כספים למטרה מקומית חשובה (מועדונית, מועדון קשישים וכד’). ניתן לקיים שוק לקראת אחד החגים, למשל.

____________________________________________________________

 יאיר טיקטין, רכז הדרכה של ארגון הנוער צמרת, המועצה הציונית בישראל.