כיתה חטיבה עליונה י’-יב’, מקצוע תנ”ך
מאת: הנהלת האתר מרפ”ד הוירטואלי (האתר סגור כיום)
נושא: הגנה וסעד לחלשים
הערכת זמן: שיעור אחד- 45 דק’
רשימת ציוד: תנ”ך, טבלה מצורפת
כותרת השיעור: דאגה לחלשי החברה/ ביטוח לאומי המקראי??
פתיחה: לפתוח בהגדרות: גר= זר. אדם היושב בארץ זרה שאינה מולדתו. שהייתו שהיית קבע. מהן הסיבות שגר נחשב בין חלשי החברה? • אין לו נכסים, נחלה (העוברת בירושה) • חסר לו ידע בסיסי בהבנת החברה וחוקיה ולכן ניתן לרמות אותו בקלות • הוא רחוק ממשפחתו וממולדתו ולכן נתון במצב רגשי עדין יש להבהיר לתלמידים שלמרות שהיום ‘גר’ הינו אדם נוכרי שהתגייר, זוהי אינה ההגדרה המקראית! יתום ואלמנה= אנשים שאיבדו את ראש משפחתם. מהן הסיבות שבגינן הם נחשבים לחלשים בחברה? • אב המשפחה הוא המפרנס העיקרי (חקלאות) ועל כן פרנסתם נפגעת • אב המשפחה הוא גם המגן על משפחתו. • בשל פטירת האב, היתום והאלמנה נמצאים במצב רגשי עדין. בשל סיבות אלו ניתן לראות בהם מטרה נוחה לניצול כספי או אחר ולפגיעה בהם.
גוף השיעור:
עיון משותף בתנ”ך וביאור הפס’:
שמות כ”ב 20-23
כ ‘וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כא כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. כב אִם-עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם-צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. כג וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים’.
ביאורי מילים: ‘תונה’= מלשון הונאה. רש”י: ‘אונאת דברים’, גרימת צער על ידי דיבור. רמיה. ‘תלחצנו’= הפעלת לחץ, עינוי. רש”י: ‘בגזלת ממון’.
מהו הנימוק לאיסור הונאת הגר? נימוק היסטורי-מוסרי: ‘אמרה התורה לישראל: אתם חשתם בעצמכם את הצער שיש לגרים…על כן אל תלחצו את הגרים שבארצכם. בבחינת: ‘מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך’ (פירוש ‘דעת מקרא’)
מהי משמעות מילת הריבוי בפס’ ‘כל אלמנה ויתום’?
תשובה: אפילו אם הם עשירים וחזקים, אסור להקניטם או להכעיסם או לאבד ממונם.
מהו העונש למענה יתום ואלמנה ומהו עקרון הענישה המופיע בפס’?
תשובה: העונש ינתן על פי עקרון ‘מידה כנגד מידה’. המענה יומת בידי שמיים ובניו ונשותיו יהיו אלמנות ויתומים ויקבלו יחס זהה.
דברים יד 28-29: מעשר עני
‘כח מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ. כט וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין-לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹקיךָ בְּכָל-מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה’.
מהו מעשר עני?
תשובה: מעשר= עשירית מן היבול. ישנם כמה סוגי מעשרות הניתנים בשנים שונות. מעשר עני, מכונה גם מעשר שלישי ויש לתת אותו בכל 3 שנים. ספירת השנים היא משנת שמיטה אחת לשניה (כל 7 שנים). השנים: שנת שמיטה- 1-2-3-4-5-6-שנת שמיטה. (בכחול- השנים בהן מפרישים מעשר עני)
יש להניח את המעשר בשערי העיר ולשם יגיעו הנזקקים לקחת את המעשר.
שערי העיר= א. שער העיר ממש, שם היה השוק והוא המקום המרכזי בעיר.
ב. בית הדין העירוני. המעשרות מובאים למחסני בתי הדין והדיינים מחלקים באופן הגון לנזקקי עירם.
מיהו הנזקק הנוסף הנמנה בקטע זה ומדוע הוא נמנה עם הנזקקים?
תשובה: הלוי הוא הנזקק הנוסף. אזכורו של הלוי בין חלשי החברה הוא מאפיין מובהק של ספר דברים.
הסיבות לכך: 1. ‘כי אין לו חלק ונחלה עמך’- הלוי משרת בקודש ולכן אין לו נחלה העוברת בירושה אלא ערים המוגדרות כ’ערי לויים’. מכיוון שכך הוא אינו מתפרנס מחקלאות אלא ממתנות הקודש בלבד.
2. על פי חקר המקרא, חוק ריכוז הפולחן המופיע בספר דברים הוא הסיבה להפיכתם לנזקקים שכן עד לחוק זה פרנסתם היתה בשפע בכל עיר בה היתה במה לה’. חקיקת החוק הפכה רבים מהם למובטלים ולכן חיוב נתינת מעשר עני ללוי היא מעין ‘חקיקה מתקנת’ עבורם.
מהו הנימוק לנתינת מעשר עני?
תשובה: קבלת גמול חומרי- ה’ יגמול מידה כנגד מידה עם מפריש המעשר והוא יראה ברכה ושפע ביבולו.
דברים ט”ז 14-9
'ט שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר-לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. י וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹקיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ. יא וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. יב וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. יג חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ'.
ביאורי ביטויים: ‘שבעה שבועות תספור לך’= ספירת העומר, מפסח עד שבועות. 49 יום.
מהם החגים הנזכרים בפס’ ומהי הדרישה בפס’?
תשובה: שבועות= חג הקציר וסוכות= חג האסיף. שניים מבין שלושת הרגלים בהם עולים לרגל לבית המקדש שבהם חוגגים, בין השאר, את הצלחת היבול ומודים לה’ על השפע שניתן להם. דרישת הפס’ היא לשתף את חלשי החברה בחגיגות ובסעודות החג יחד עם בני הבית.
מהו הנימוק לדרישה זו?
תשובה: נימוק מוסרי-היסטורי: ‘כי עבד היית בארץ מצרים’
סיכום: טבלה מצורפת
הערות: מתאים לתוכנית הבגרות 2 יח”ל לתיכונים כלליים. נושא: חוק וחברה במקרא