בֶּן אֲדָמָה יִזְכֹּר בְּמוֹלַדְתּוֹ
כִּי לְעֵת קֵץ יָשׁוּב לְיוֹלַדְתּוֹמַעֲלוֹתָיו עוֹלִים עֲלוֹת שֶׁמֶשׁ
צַוְּארֵי אָב יִקַּח לְמֶרְכַּבְתּוֹעוֹד מְעַט קָט יִגְדַּל וְיִוָּסֵר
שַׁעֲשׁוּעָיו יוֹלְדָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹקַל כְּעֹפֶר דּוֹלֵג עֲלֵי הָרִים
יַעֲלַת חֵן חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹקָם וְהִבִּיט הִנּוֹ בְתוֹךְ רֶשֶׁת
מִשְׁאֲלוֹת לֵב בָּנָיו וְלֵב אִשְׁתּוֹשָׂשׂ בְּחֶלְקוֹ אִם רַע וְאִם נָעִים
עַל עֲמָלוֹ יַעְמֹד בְּמִשְׁמַרְתּוֹיֶאֱבַל כִּי קָרְבוּ יְמֵי אֵבֶל
כִּי יְפַחֵד פֶּן קָרְבָה עִתּוֹאֵין בְּעֵצָיו בַּדִּים וְשָׁרָשִׁים
לֹא יְקוּמוּן אִתּוֹ בְמִלְחַמְתּוֹאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים וְנִשְׁמָעִים
מַעֲמָס עַל נַפְשׁוֹ וּמִשְׁעַנְתּוֹאֵין לְבָבוֹ עִמּוֹ וְלֹא עֵינָיו
רוֹש בְּכוֹסוֹ גַם לַעֲנָה פִתּוֹאַשְׁרֵי אִישׁ נֶחְשָׁב כְּגֵר תּוֹשָׁב
רַק בְּאַחְרִית נַפְשׁוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹקוּם וְהַצְלַח אִמְרוּ לְבֶן חָמֵשׁ
בֵּין שְׁדֵי אֵם יִשְׁכַּב וְאַל יָמֵשׁמַה תְּאִיצוּן מוּסָר לְבֶן עֶשֶׂר
דַּבְּרוּ לוֹ חֵן חֵן וְיִתְבַּשֵּׂרמַה נְּעִימִים יָמִים לְבֶן עֶשְׂרִים
בָּז לְמוּסָר לוֹעֵג לְקוֹל מוֹרִיםבֶּן שְׁלוֹשִׁים נָפַל בְּיַד אֵשֶׁת
אִלְּצוּהוּ סָבִיב בְּנֵי קֶשֶׁתנָע וְנִכְנָע מַשִּׂיג לְאַרְבָּעִים
רָץ לְדַרְכּוֹ וַיַּעֲזֹב רֵעִיםבֶּן חֲמִשִּׁים יִזְכֹּר יְמֵי הֶבֶל
בָּז בְּעֵינָיו אֶת כָּל יְקָר תֵּבֵלשַׁאֲלוּ מֶה הָיָה לְבֶן שִׁשִּׁים
כִּי שְׂרִידָיו דַּלִּים וְנֶחְלָשִׁיםאִם שְׁנוֹתָיו נָגְעוּ אֱלֵי שִׁבְעִים
רַק לְמַשָּׂא יִהְיֶה עֲלֵי רֵעִיםבֶּן שְׁמוֹנִים טֹרַח עֲלֵי בָנָיו
בוּז וְלַעַג לִבְנוֹ וְלִשְׁכֵנָיואַחֲרֵי זֶה כַּמֵּת יְהִי נֶחְשָׁב
רבי יהודה הלוי
אֵין בְּלִבּוֹ רַעְיוֹן וְלֹא מַחְשָׁב
רבי יהודה הלוי (1141-1075) – גדול המשוררים העבריים בימי הביניים. כיום מצויים בידינו 750 שירים פרי עטו, ובהם שירי קודש (פיוטים לשבת ולחגים) בצד שירי חול רבים: שירי חתונה ויין, שירי שבח וידידות, שירי ציון ועוד.