גלובליזציה מול תרבות בת קיימא

וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם

בראשית , פרשת נח, יא ד

 גלובליזציה מול תרבות בת קיימא/עינט קרמר

גלובליזציה – תהליך כלל-עולמי שבו אנשים, הון, סחורות ורעיונות עוברים במהירות ובפשטות ממקום למקום. מה בין הגלובליזציה ותופעת צריכת היתר? מי משלם את המחיר האמיתי על תופעות אלו מה הקשר בין הגלובליזציה של היום ומגדל בבל המקראי ומה יש ללמוד מהפתרון האלו-הי של בלילת השפה? בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי – התבוננות ולימוד.למאמר בנושא השיעור :מעולמי למקומי – בין מגדל בבל למגדלי עזריאלי  לחץ כאן.

מבנה מוצע ללימוד:

חלק ראשון-במליאה : קריאה בקול של הטקסט מחומש בראשית  ודיון בשאלות הנלוות.

חלק שני- בחברותות : חלוקה לקבוצות קטנות על פי מספר המשתתפים- רצוי בין 2-5 אנשים בכל קבוצה . כל קבוצה לומדת בצוותא את קטעי המקורות  ודנה בשאלות הנלוות.

חלק שלישי- במליאה: כל אחת מהחברותות מציגה דבר אחד שהתחדש לה בלימוד.  המנחהמוביל דיון לגבי הדרך להעביר את תובנות השיעור לחיי היום יום .

קטעי העשרה – מצורף קטע העשרה משמעותי ביותר המציג את התפיסה הסביבתית הרווחת  כיום. מומלץ מאוד לקבוצות המעוניינות להתעמק בנושא לקרוא קטע זה  בחברותות או במליאה) ולהתייחס לשאלות שאחריו. 

חלק ראשון – במליאה :

קראו את הטקסט מפרשת נח ודונו בשאלות הנלוות:

•    עמדו על חלוקת הקטע לשני חלקים ועל התקבולת הכיאסטית ביניהם.

•    ” וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים” – נסו לדמיין מציאות בה פסוק זה מתקיים – מה היה לדעתכם מבנה החברה האנושית אז?

•    למה לדעתכם רצו בני דור הפלגה לבנות את המגדל? על איזה צורך אנושי הוא ענה? איזו אלגוריה ניתן למצוא למגדל בחברת ימינו?

•    מדוע לדעתכם מנע הקב”ה את בניית המגדל? מה הקשר בין התגובה האלוהית לעשייה האנושית כאן?

•    מה המקום של הסיפור בסיפורי בראשית – מה הוא מנסה להסביר? איך הוא קשור להיווסדות הדת היהודית?

    נסו להשליך אסוציאטיבית מן הסיפור לחברת ימינו.

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים. 

ב וַיְהִי, בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם; וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. 

ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה;

 וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. 

ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם: 

פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ. 

ה וַיֵּרֶד יְהוָה, לִרְאֹת אֶת-הָעִיר וְאֶת-הַמִּגְדָּל, אֲשֶׁר בָּנוּ, בְּנֵי הָאָדָם. 

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם, וְזֶה, הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת;

 וְעַתָּה לֹא-יִבָּצֵר מֵהֶם, כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. 

ז הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם–אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. 

ח וַיָּפֶץ יְהוָה אֹתָם מִשָּׁם, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ; וַיַּחְדְּלוּ, לִבְנֹת הָעִיר. 

ט עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ;

וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ.  {פ}

בראשית פרק יא

חלק שני – לימוד בחברותות

לפניכם שלושה טקסטים המציגים פנים שונות של הגלובליזציה :

•    מהו “מגדל בבל” בכל אחד מהמקורות? ממה הוא בנוי ? מה המאפיין היחודי שלו?

•    אפשרות להעשרה – נסו לצייר באופן אישי את מיקומכם במגדל בבל, כפי שאתם רואים אותו. שתפו את הקבוצה בציור ודונו בשאלה זו. 

•    כיצד הפתרון האלוקי לסיפור מגדל בבל יכול להוות פתרון לתיאורים בטקסטים שלפניכם?

חזון איילון | מחברת: אגי משעול

וּבַחֲלוֹמִי וָאֵרֵא אֶת מִגְדַּל עַזְרִיאֵלִי נוֹטֶה יָמִינָה

כְּמָט לִנְפֹּל

וְהָיָה דְּבַר אֲדוֹנַי אֵלַי בְּלָה-גַּרְדִּיָּה, אֲדָר, תָּיו

שִׁין נוּן טֵית בְּנָסְעִי מִקֶּדֶם צָפוֹנָה.ַּהֲלָכָה נִגְלָה לִי שֵׁנִית וּבְיֶתֶר שְׂאֵת הַיָּמִין

בּוֹהֵק כֻּלּוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ בְּמַרְאַת הַצַּד

וְהָיָה כְּעֵץ בָּרוּחַ מִתְנוֹדֵד

כְּטוּרָא נְטוּיָה עַל הָעִיר וְעַל הַחֲלוּמִים הַחֵרְשִׁים

שֶׁסְּבָבוּהָ, אוֹי מְשׁוֹטְטֵי קַנְיוֹן, מְפֻטְּמֵי יָטְבָתָה

הַשּׂוֹבְעִים בַּחֲלוֹנוֹת הָרַאֲוָה.

בַּשְּׁלִישִׁית נְשָׂאַנִי חֲלוֹמִי לִרְחוֹב הֶחָרָשׁ

רְחוֹב הַלְּבֵנִים וְהַחֹמֶר, מִשָׁם רְאִיתִיו שׁוּב בְּתַקְרִיב

מִתְנוֹסֵס נוֹרָא הוֹד, אֵין זֹאת כִּי יָרַד אֱלֹהִים כְּבָר לִרְאוֹת

אֶת הַחֲלוֹנוֹת הַמְּחַקִּים אֶת שָׁמָיו.

וְהָרוּחַ מַצְלִיף בַּמִּגְדָּל לְבָקְּעוֹ וּמַרְאֵהוּ

כִּקְלַף הַ”מִּגְדָּל” בַּחֲפִיסַת הַטָּארוֹט,

קָדְרוּ הֶעָבִים עַל רֹאשׁוֹ בְּקָרְסוֹ עַל קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת

עוֹדִי נִשָּׂא אֶל קוֹמַת הַגַּג לַפּוֹעֲלִים הַזָּרִים שָׁם

חִיל וּרְעָדָה אֲחָזוּנִי, פִּיזְדָּמָטִי אָנוּ נִתְלִים בַּפִּגּוּמִים

כִּי נִבְלְלָה כְּבָר שְׂפָתֵנוּ וְנָפוּץ לְכָל עֵבֶר, אוֹי מָה שֶׁיָּגֹרְתִּי

חֲלוּמִים חֵרְשִׁים בְּמִגְדְּלֵי הַשָּׁלוֹם

הֵילִילוּ הֵילִילוּ.

גלובליזציה / דב חנין

את העולם החברתי שלנו ניתן לדמות לגורד שחקים . זהו גורד שחקים הנמצא בבנייה מתמדת כאשר  הבניה הורסת את התשתית שהבניין הזה עומד עליה ומערערת את יסודותיו.

בפסגת גורד השחקים החברתי נמצא פנטהאוז מפואר. כאן מתגוררים אנשים מעטים, אבל הם עשירים מאוד. לשלוש מאות האנשים העשירים בעולם יש יותר עושר מאשר לשלושה מיליארד האנשים העניים בעולם…בפנטהאוז  העולמי חיים מעט מאוד אנשים , אך משתמשים בו בהמון משאבים. החלום על ההגעה לפנטהאוז הזה מופץ בעוצמה רבה בכל קומותיו של גורד השחקים ומשפיע על התנהגותם של המיליארדים שאינם נמצאים שם.

בקומות הביניים של גורד השחקים החברתי העולמי נמצאים מרבית בני החברות המערביות. זהו עולם המרוץ הגדול. המרוץ כאן קשה. אנחנו רצים, כי מי שאינו רץ-פשוט ייפול וידרדר אחורה. המרוץ קשה כי הוא מתנהל במעלה מדרגות נעות יורדות. המרוץ מבוסס על אתוס שלפיו מי שרץ גם מגיע. אבל רבים מאיתנו לומדים יום יום מנסיוננו שהמציאות רחוקה מכך. יותר ויותר אנשים נותרים מאחור במרוץ הזה…

מה שקורה במערב – בקומות הביניים של גורם השחקים החברתי – קשור במישרין למתרחש בקומות התחתונות של הבניין , בסדנאות היזע העצומות של עולם הרוב, אותו עולם שאנחנו קוראים לו לעתים “העולם השלישי”….

העשרה – על הקיימות /מרכז השל

קיימות (sustainability) היא השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו מתוך הבנה עמוקה שכולנו חלק ממארג החיים המזין ומקיים את כל היצורים על פני כדור הארץ. קיימות היא לגלות מחדש את הערך של הדברים המקיימים אותנו: האוויר והמים הנקיים, השקט של המדבר והמגוון של החורש הים תיכוני, שכונה בה ילדים משחקים בחוץ בבטחה, או קהילה בה קשיש הזקוק לעזרה יכול למצוא שכן הנכון לעזור.

לפני מאתים שנה, בתחילת המהפכה התעשייתית, מוצרי הצריכה היו במחסור ואילו הטבע היה שופע. ההתקדמות הטכנולוגית והמדעית האדירה שחלה מאז הפכה את היוצרות. כיום אנו חיים בעידן של עודף עצום של מוצרי צריכה ואילו הטבע הולך ונעלם. האתגר הכלכלי הפסיק להיות כיצד לייצר מספיק דברים לאנשים וכעת האתגר הוא כיצד לשכנע אותם לקנות את כל מה שמייצרים. והייצור הזה אינו נטול מחירים. בעוד כולנו שמחים לקנות מוצרים בזול, הרי אנו על פי רוב עיוורים למחיר היקר לבריאות האדם והסביבה של תהליך היצור הזול ולשכר הרעב של רבים מפועלי הייצור.

תפיסת הקיימות אומרת שהאתגר כיום צריך להיות כיצד לייצר את מה שבאמת נמצא במחסור. ואין מדובר רק בשיקום הטבע – שיקום המערכות האקולוגיות תומכות החיים של כדור הארץ. אלא גם ביצירת סביבות חינוכיות משמעותיות ונטולות אלימות, מערכת בריאות המשקיעה במניעה והדרכה לא פחות משהיא משקיעה בטיפול וריפוי, ערים תוססות בקנה מידה אנושי, מזון המעיד על עונות השנה, אורחות חיים המאפשרים לאדם ליצור ולהתבטא במקום לצנוח על הכורסה מול הטלוויזיה לאחר עוד יום עבודה לצרכי פרנסה בלבד, ופנאי לבלות עם הילדים.

לא מוצרי צריכה יובילו אותנו לשם, אלא יציקת תוכן חדש בדמוקרטיה כך שיתאפשר לאנשים להביע את העדפותיהם לא רק דרך בחירותיהם האישיות כצרכנים בשוק המחפשים מחיר זול, אלא דרך השתתפות בפורומים אזרחיים שיאפשרו להם להביע גם את העדפותיהם כאזרחים בחברה לגבי התרבות והערכים על פיהם היו מעדיפים לחיות. יש פער בלתי נתפס בין הערכים של צדק והוגנות שרובנו ככולנו מאמינים בהם, לבין המציאות בה אנו חיים. אנו חיים בתקופה ההיסטורית העשירה ביותר בה חיו אנשים אי פעם ובכל זאת מדי יום מתים בעולם עשרים וארבעה אלף ילדים מרעב ומאות מיליונים הולכים לישון רעבים – חלקם גם בחצר האחורית שלנו. כולנו היינו מעדיפים שלא כך יהיו פני הדברים – אך איבדנו את האמונה שאפשר גם אחרת. תפיסת הקיימות מוכיחה כי דרך אחרת היא לא רק אפשרית אלא היא גם חיונית ובלתי נמנעת.

מחקר הערכה רחב היקף של האו”ם על מצב המערכות האקולוגיות של כדור הארץ מצא כי שני שליש מהשירותים שהטבע מעניק לאנושות נמצאים במצב של התדרדרות. המדד של טביעת הרגל האקולוגית מלמד כי אנו חיים באוברדרפט על חשבון הדורות הבאים. כל שנה האנושות צורכת את מה שלוקח לטבע לייצר לפחות שנה וחודשיים. אסונות הטבע המתרבים הנובעים מהתחממות כדור הארץ, מרמזים לנו מה גבוה המחיר של המשך ה”עסקים כרגיל”. האנושות הורסת את המערכות תומכות החיים של כדור הארץ. אך דווקא המשבר הסביבתי והאילוצים שהוא מציב בפני האנושות מהווים הזדמנות לצאת לדרך חדשה הוגנת יותר, שמחה יותר ויצירתית יותר.

תוך שני עשורים הפכה הקיימות לתנועה בינלאומית הולכת וגדלה המצליחה למצוא את המכנה המשותף הגבוה ביותר בין אזרחים מרקעים שונים ותרבויות שונות, המדגימים באלפי צורות שונות שאפשר גם אחרת.

שאלות לדיון :

•    כיצד מתמודדת תפיסת הקיימות עם גלובליזציה “נוסח מגדל בבל”?

•    מהי חשיבות התרבות המקומית לתפיסת הקיימות המוצגת כאן?

•    חשבו – מה מקום מורשת ישראל ותרבות עברית בכינון חברה בת קיימא בישראל? (ניתן להעזר בפרק “קיימות ישראלית בתחילת חוברת זו).