האט- אוכל לפניך

כיצד אנחנו אוכלים?

אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם .. 

מילות השיר של אהוד בנאי ממחישים לנו את התרבות האוכל שבה אנו חיים. במערך שיעור זה, נעסוק בכיצד אנו אוכלים, ביכולת להאט, במשמעות הברכה שלפני ואחרי המזון.

פתיחה

גבולות | אהוד בנאי
אין לו זמן לשבת, לאכול כמו בן אדם
את הכל הוא שם בפיתה, טס בכביש לפני כולם
עוקף מהימין, אחר כך שובר לשמאל
היה רוצה להתיישר אבל כבר לא ממש יכול.
(מומלץ להשמיע את השיר ברקע)
•    מה אהוד בנאי אומר בשיר שלו?
•    האם מוכרת לכם הסיטואציה של ‘האוכל המהיר’?

בחברה המודרנית נולד הביטוי ” FAST FOOD” כמה שיותר מהר יותר טוב.
זה חלק מתרבות הצריכה. המעודדת להספיק כמה שיותר בכמה שפחות זמן.  לכאורה היינו יכולים לחשוב שככה מספיקים יותר- האמנם??
האם בכך שאני אוכל מהר ורץ מהופעה לסרט לקניון- אני מספיק יותר או מפספס דברים בדרך?
האם אני מסוגל ליהנות מהאוכל?  האם אני מסוגל לגשת אל האוכל באופן אחר, מכיל, מעריך , מברך עליו, מודה למי שטרח ובישל למעני…

אכילה וברכה:

תלמוד ירושלמי ברכות דף נו,א פרק ז הלכה ה:
רבי בא בריה דר’ חייא בר אבא:
 אכל מהלך עומד ומברך. 
אכל עומד יושב ומברך. 
אכל יושב מיסב ומברך. 
אכל מיסב מתעטף ומברך. 
אם עשה כן הרי הוא כמלאכי השרת.
•    מה הנקודה אותה רוצה ר’ בא בריה להעביר בדבריו?
•    מה המשמעות של זה בחיים שלנו?

כשאדם רעב, הוא לא חושב על דברים אחרים. הוא מרוכז כל כולו במזון הנמצא לפניו, שקוע בתאווה שלו. הברכה לפני האכילה מעדנת את האדם, מזכירה לו שלא הכל זה תאוות. שאפשר אחרת. שהמזון הוא לא שלי, ואני מברך לפני, מבקש רשות, מוקיר תודה ורק אז אוכל.