“זכר ליציאת מצרים” – סולידריות מול פערים חברתיים בישראל
כתיבה: עינט קרמר
רציונאל:
חודש ניסן על פי המסורת היהודית הינו החודש בו יצא עם ישראל ממצרים, מעבדות לחירות, והתחיל את מסעו לארץ ישראל. אירוע זה היה לאירוע מכונן שהשפיע על העולם כולו. מעשה יציאת מצרים לימד את העולם כולו שעַם יכול לשחרר את עצמו מעול השעבוד וליצור חברה חופשית ומתוקנת.
בליל הסדר אנו חוגגים את היציאה מעבדות לחירות באכילה ובסיפור יציאת מצרים. על מנת להמחיש כי יצאנו לחירות על מנת לקיים חברה בריאה וסולידרית אנו פותחים את הסעודה בהצהרה על כך שביתנו פתוח לכל – “הא לחמא עניא כל דיכפין ייתי וייכול”.
גם בשאר השנה מהווה עבדות מצרים והיציאה ממנה תזכורת תמידית שמעודדת אותנו לשמור על זכויות סוציאליות, לקיים יום מנוחה שבועי ולדאוג לחלשי החברה – לגר, ליתום, לעני ולאלמנה (לדוג’ – שמות כב 20-21 “וְגֵר לֹא-תוֹנֶה, וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כָּל-אַלְמָנָה וְיָתוֹם, לֹא תְעַנּוּן.. “)
אך האם זו המציאות של מדינת ישראל כיום? האם ניתן לומר כי אנו חיים בחברה סולידרית? האם כל תושבי ישראל נהנים מן החופש באותה מידה? האם אנו דואגים לעניי עמנו?
שיעור זה יעסוק בפערים החברתיים בישראל של היום , ובדרך בה יכולים אנו לפעול לקיום חברה בריאה בעלת ערבות הדדית.
קבוצת יעד: תלמידי החטיבה העליונה
משך זמן: שעה וחצי
נספחים: בחן את עצמך, סיפור על רוני- הוני ושלי- איןלי
באפשרותכם לראות את השיעור:
א. בקובץ PDF – באופן שיקל על השימוש במערך שיעור בכיתות.
ב. כשיעור מקוון באתר “מה בסביבה” בקטגוריה “ניסן” – “משעבוד לגאולה” – מתחברים לסביבה.